דרך האמצע: חסן רוחאני מתמרן בין שמרנות לרפורמה

בימים האחרונים הולך המועמד לנשיאות איראן, חסן רוחאני, ומגדיש את הסאה מבחינתם של אנשי המחנה השמרני ברפובליקה האיסלאמית. הד"ר למשפטים ואיש הדת, קודמו של סעיד ג'לילי בניהול המשא ומתן על הגרעין, שמכהן כיום כראש המכון למחקר אסטרטגי, החל את הבחירות הללו דווקא כמועמד המיוחס למחנה השמרני. זאת, על אף עובדת היותו בעל קשרים טובים מאוד עם האשמי רפסנג'אני, שמתקרב בשנים האחרונות אל הצד הרפורמיסטי.

הבחירות באיראן: סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
3 ימים לבחירות באיראן: מועמד שני פורש מהמרוץ
מועמד ראשון באיראן נשר מהמרוץ לנשיאות המדינה
רפסנג'אני נפסל מלהתמודד על הנשיאות באיראן

מתחילת הדרך הצהיר רוחאני כי אם יזכה בתפקיד הנשיא, תהיה ממשלתו מורכבת מדמויות המגיעות מכל גווני הקשת הפוליטית האיראנית, וכי היא תהיה על-מפלגתית בהגדרה. הצהרה זו הלכה והסתברה אט-אט כקריאה להגדלת מעורבותם של רפורמיסטים בזירה הפוליטית, כך שעם התקרבות מועד הבחירות, הלכו גם הצהרותיו של רוחאני והתקרבו עוד יותר אל תומכי הזרם הרפורמיסטי במדינה. בראיונות התעמולה שנערכו עמו בטלוויזיה הממלכתית, כמו גם בעימותים הטלוויזיוניים עם שאר המועמדים, הלך רוחאני ומיצב עצמו צעד אחד לפני חציית הקו שבין שני המחנות ושני הזרמים. כך, אם על אותו ציר דעות נמצא המועמד עארף בקצה המכונה רפורמיסטי, עומד כעת רוחאני קרוב אליו מתמיד. עם פרישתו של עארף היום (שלישי) מהמירוץ, מתחזק רוחאני עוד יותר ונראה כי תומכי עארף יצביעו לו, על אף שהמועמד הפורש לא אמר להם לעשות כן - מחשש שרוחאני לא יתפס כ"רפורמיסט מדיי".

בעמדות שמביע רוחאני, ובהבטחות שהוא נותן, הוא מבקש למצב את עצמו בעיני המצביעים הפוטנציאליים כמועמד האמצע. לא שמרן או רפורמיסט, אלא שניהם גם יחד. ההערכה לה זכה – לפחות עד לתחילת מערכת הבחירות – מלשכת המנהיג העליון, כמו גם התמיכה הגדולה שקיבל מידידו הקרוב, רפסנג'אני, מצטרפים למילים החמות שהוא עצמו מרעיף בימים האחרונים על הנשיא לשעבר, חאתמי, המשתייך למחנה הרפורמיסטי.

בשורה העליונה, מימין לשמאל: גולאם-עלי חדאד-עאדל (פרש), מוחמד-באקר קאליבאף, מוחסן רזאאי ומוחמד גרזי. בשורה השנייה, מימין לשמאל: סעיד ג'לילי, עלי אכבר ולאיתי, מוחמד רזא עארף (פרש) וחסן רוחאני.

כל אלה מעידים על כך שרוחאני מבקש לפנות אל אלו בציבור האיראני, אשר לא הצביעו בבחירות הקודמות. או משום שנואשו מן הפרשנות הניאו-שמרנית שהציג אחמדינג'אד, או עקב כך שהצביעו למחנה הרפורמיסטי והתאכזבו כשקולם הושתק בימים שאחרי בחירות 2009. השילוב הזה אצל רוחאני, בין שמרנות פרגמטית ודרישות לרפורמה במשטר, כוללת נתח גדול של בעלי זכות הבחירה ברפובליקה האיסלאמית.

דוגמאות שונות בימים האחרונים מעידות על הפתיחות היחסית שבה מבקש רוחאני להציג את עצמו לקהל הרחב, ועל התקרבותו לרפורמיסטים. למשל, שיחה הפתוחה שניהל בזמן נסיעה ברכב עם תומכיו, בלי טורבאן על ראשו, על רשמיו מן העימות האחרון בו השתתף. גם דברם שנשא בעצרת תמיכה שהתקיימה באולם ספורט בטהרן, לפיהם יש לשחרר את כל האסירים הפוליטיים, זכו לתשואות מן הקהל הצעיר שבא לראותו. בפתיחת דבריו בעצרת הזו אמר רוחאני כי הוא מרגיש צעיר לפני קהל ה"גברים והנשים" שמולו. בתגובה, הריעו לו כולם.

בנוסף, הוא הביע את צערו בפניהם על "החורף ששרר במדינה בשמונה השנים האחרונות". גם מול הקהל בעיר ר?שת, צפונית לטהראן, חזר רוחאני על אותם רעיונות, ודיבר על הפגיעה שהייתה מצד הממשל במשך שנים בעמדות שהעלו רפסנג'אני וחאתמי עבור הציבור האיראני. דבריו של רוחאני הביאו את הקהל לצעוק את הסיסמאות "מוות לשקרנים" (על הטענות נגד רפסנג'אני), "יחי האשמי, רוחאני ממשיך בדרכך" ו-"שלום רוחאני, ברוך הבא חאתמי". נוסף על כך, חשוב לזכור את עובדת השתתפותו של רוחאני בהלוויתו של אייתוללה טאהרי, שהיה מהתומכים בתנועה הירוקה.

התגובה מצידם של השמרנים לא איחרה לבוא. אתמול בבוקר התבשרו הבוחרים באיראן כי ייתכן ומועצת שומרי החוקה תחליט להסיר את מועמדותו של רוחאני, בשל העובדה שחשף סודות מדינה בשידור חי בעימות שהתקיים בטלוויזיה. הידיעה הזו הוכחשה בהמשך היום על ידי דובר מועצת שומרי החוקה, אך היא מעידה על התחזקות מסוימת של רוחאני בדעת הקהל האיראנית. במיוחד מעיד הספין הזה על החשש בקרב שאר המועמדים, כי רוחאני יכול לנגוס גם מכוחם שלהם. החשש הזה גם הביא בהמשך היום לפרישה של אחד מבעלי הסיכוי הנמוך לזכייה מאנשי המחנה השמרני, חדאד-עאדל, שוויתר על המירוץ.

כמו כן, כמה שעות אחרי פרישת חדאד-עאדל התפרסמו ידיעות בעניין החלטה של ועדה מייעצת בהשתתפותו של חאתמי שהחליטה כי מבחינתה המועמד הסופי של המחנה הרפורמיסטי הוא רוחאני. דיווחים אלה, אם הם נכונים, מתיישרים עם השמועות שהתרוצצו עד היום בבוקר על פרישתו של עארף מהמרוץ, למרות שבעבר חזר והבטיח כי "יישאר עד הסוף". מנגד, יכולות שמועות כאלה להיות לרועץ עבור רוחאני, שיכול בעקבות זאת להיות מזוהה רק עם הרפורמיסטים, ולאבד תמיכה בציבורים אחרים.

בהתקרב יום הבחירות, הדילים הפוליטיים, היריבויות והתככים, כמו גם הפרישות והספינים, ילכו ויתרבו. כל המתמודדים לנשיאות אירן כבר הבהירו כי המצב הנוכחי במדינה ראוי לשינוי, וכי המדיניות ששררה בשמונה השנים האחרונות צריכה להתחלף. בניגוד לשאר המתמודדים, מבקש רוחאני גישה מאחדת ופתוחה יותר מבחינת הפוליטיקה הפנימית, עמדה קשה לעיכול מבחינת יריביו. אם אכן ישכיל לאסוף מאחוריו את כל אותן קבוצות שלא מוצאות בשמרנות המסורתית בית, הצבע הסגול שמאפיין את קמפיין הבחירות שלו יכול בהחלט להחליף את הצבע הירוק שזוהה בבחירות הקודמות עם דורשי השינוי באיראן.