בשלושת הימים האחרונים נאבק ממשל אובמה בסיפור מהאגדות. לא אגדות ילדים, אלא כאלו של חובבי תיאוריות קונספירציה ופעילי זכויות ברשת. הסיבה: מצגת מסווגת של 41 שקפים, מבית היוצר של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) שמתארת כמה תוכניות לאיסוף דיגיטלי של מידע. הפרויקט העיקרי שנחשף עד כה עונה לשם PRISM (מנסרה).
מה "פריזם" עושה? ובכן, אנחנו לא יודעים. שמועות והדלפות הנוגעות למידע במצגת מעלות כי מדובר בתוכנית שמאפשרת לממשל ארצות הברית "לכרות" מידע משרתיהן של כמה מענקיות האינטרנט: מיקרוסופט (וסקייפ השייכת לה), גוגל (ויוטיוב שבבעלותה), יאהו, פייסבוק, AOL, אפל ו-Paltalk. השם האחרון אולי לא מוכר לכם, אך מדובר בתוכנת צ'טים פופולרית שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. בולטת בהיעדרה טוויטר, וסיבה אפשרית לכך היא סלידתו הפומבית של מנכ"ל החברה, דיק קוסטולו, מכל מעורבות ממשלתית בענייני השירות שלו.
כל החברות המדוברות הכחישו שהן נותנות לסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב גישה לשרתיהן, אך חייבים לסייג - ההכחשות, בעלות שפה דומה, נראו כמנוסחות בצורה מטעה. החברות, שטענו כי אינן מכירות את "פריזם", ולא מספקות ל-NSA דלת אחורית לשרתיהן, לא אמרו שאינן מייצאות את המידע בעצמן. ובאשר לשם התוכנית אך הגיוני שהחברות לא יכירו אותו. מעבר לכך, מכיוון שמדובר בתוכנית מסווגת, והחברות שמואשמות בשיתוף פעולה עמה הינן אמריקאיות, כל המעורבים עלולים להיות מטווחים על ידי תביעות פדרליות אם יודו במערכת יחסים עם הממשל.
הזעם שגוררת החשיפה של "פריזם" בקרב אזרחי ארצות הברית מעט מוטעה. מי שצריך לדאוג ממנה הם דווקא אלה המתגוררים מחוץ לארה"ב. הסיבה לכך היא שהתוכנית, כפי שאישר גם הממונה על סוכנויות המודיעין ג'יימס קלאפר, פועלת תחת סעיף 702 של חוק FISA - חוק הביון הזר של ארה"ב. למדינה אסור, בשל החוק הזה, לעקוב אחר אזרחיה בשטחה, אך ניתנות לה סמכויות רחבות למעקב דיגיטלי אחר נתינים זרים.
לטענת קלאפר, איסוף המידע אינו שרירותי. המידע נאסף רק לאחר שבית משפט מסווג העוסק בענייני FISA מנפיק צו להבאת מידע, והחברות המדוברות מספקות מידע על פי הצו הזה. קלאפר גם הזכיר כי קיומן של תוכניות הפועלות תחת FISA ואוספות מידע אינו מסווג בפני עצמו. החוק והשלכותיו נידונו בפומבי כבר ב-2008, אז הוא עבר.
הגדיל לעשות הנשיא אובמה, והרגיע את העם האמריקני כשאמר שאין לציבור מה לדאוג מכיוון שהתוכנית הזו אישור תלת-חודשי על ידי הקונגרס, שפועל למען העם ולא היה נותן לפגוע בזכויותיו בצורה כה שרירותית. יש לציין כי מאז ה-11 בספטמבר דווקא נתן הקונגרס האמריקאי אישור לפגוע בזכויותיו של העם ובייחוד בזכות לפרטיות. מעבר לכך, טוענים כל המעורבים בעניין ש-FISA, ו"פריזם" בתוכה, עובדות. לטענת הממשל, התוכנית מנעה פעילויות טרור על קרקע אמריקנית.
אובמה התייחס בנאומו גם לסוג אחר של הדלפות מהימים האחרונים - אלה הנוגעות לרשת הטלפוניה האמריקאית. כבר לפני שנים נחשף כי לסוכנות לביטחון לאומי יש גישה מסוימת למידע מספקיות הטלפוניה בארה"ב, והנשיא הבהיר: "אף אחד לא מאזין לטלפונים שלכם".
אחת הגרסאות הרווחות כעת היא ש"פריזם" לא נועדה לאסוף את התוכן של תקשורת דיגיטלית, אלא מידע אודותיה. על פי הגרסה הזו, מה שנאסף הוא סוג של יומן - מי דיבר עם מי, ומתי, אך לא באיזה עניין. דפוסי התקשורת האלה יכולים לסייע לאתר דפוסים חשודים. אותו הדבר נכון לגבי רשתות הטלפוניה בארה"ב. אין בכך לרמוז שהממשל לא יכול לדרוש גם את התוכן עצמו, אך זה נעשה באמצעות צו בית משפט, וככל הנראה לא דרך גישה ישירה ולא מסוננת אל המערכות של החברות.
שקופית נוספת שנחשפה במצגת של "פריזם" מעלה כי קיימת גם יכולת גישה ישירה, אך לאו דווקא לשרתי החברות, אלא לרשת האינטרנט עצמה. בשקופית מוצגות שתי דרכים לאיסוף מידע - אחת דרך "פריזם" והשנייה באמצעות תוכניות נוספות שמטרתן "לאסוף מידע שעובר דרך סיבים אופטיים ותשתית בזמן המעבר שלו".
גם כאן, יש לומר, שהיה ידוע כי הסוכנות לביטחון לאומי עוקבת אחר תעבורת הרשת. עם זאת, ג'יימס קלאפר הכחיש רק אשתקד כי יש לסוכנות דרך לנתח את המידע בצורה בה ניתן יהיה להבין איזה חלק ממנו מגיע מארה"ב ואיזה לא. כעת, חשיפה נוספת של הגרדיאן מטילה ספק בגרסה הזו. תוכנית בשם Boundless Informant, אותה חשף העיתון, נועדה לטענתו לעשות בדיוק את זה: לתת ל-NSA כלי ניתוח של מידע מודיעיני אינטרנטי לפי המדינות ממנו הוא הגיע. מארה"ב, למשל, נאספו בשלב כלשהו יותר מ-2 מיליארדי פיסות מידע. ויש לזכור - הסוכנות כלל לא אמורה לאסוף מידע בארה"ב.
מה כל זה אומר? עבור האמריקנים, מדובר בחלום ופשרו. רשת האינטרנט החופשית שלהם מצטיירת פתאום כגן משחקים של "האח הגדול", ונראה כי החברות המסחריות שבידיהן הם מפקידים את רוב המידע הדיגיטלי משתפות פעולה עם הממשל יותר ממה שהיה נהוג לחשוב.
ועבור ישראלים? קשה להאמין שכאן רבים הופתעו. הלך הרוח הביטחוני שמאפשר ל-NSA לאסוף את המידע בצורה לא צרה בעליל שורר כאן מזמן. אם בארה"ב היו מגלים יחידה שמטרתה להאזין לשיחות אותה מבצעים תושבי המדינה עם אנשים מחו"ל, ראשים היו עפים. בישראל יחידה כזו פעלה עד 2004, וחשיפתה הסתכמה בתחקיר שנשכח במהרה.
תוכנית ה"פריזם" ויחידות דומות לה מביאות את הרשת לסטנדרטים ישראליים - אנחנו יודעים שהכל מפוקח, אנחנו יודעים שלא רק האויב מאזין אלא גם השכן הביטחוניסט, אבל גם לא אכפת לנו. את החופש הזה הקרבנו מזמן על מזבח הביטחון. את העובדה שלא רק השב"כ - כי אם גם הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב עוקבת אחרינו מהיבשת הרחוקה ששמה אמריקה - ככל הנראה לא נתקשה לעכל, אלא אם נרצה לעזוב את ג'ימייל או להתנתק מפייסבוק. ואולי זה קצת מצער.