הממשל בוושינגטון מנסה להרגיע את אזרחי ארצות הברית, אחרי חשיפתה של תכנית חשאית לאיסוף מידע על הציבור. ראש מנהל המודיעין האמריקני, ג'יימס קלאפר, הגן בטון תקיף על הפרויקט, וכינה את חשיפתו "פזיזה ובלתי אחראית". גם הנשיא, ברק אובמה, טען כי מדובר בפרויקט חוקי, ואמר: "אף אחד לא מאזין לטלפונים שלכם".
הפרויקט, המכונה PRISM, כולל אמצעים למשיכת תכתובות דואר אלקטרוני, תמונות, סרטוני וידאו, שיחות צ'אט ושאלות שהוזנו למנועי חיפוש. הוא התאפשר תוך משא ומתן עם חברות האינטרנט, והיקפו ומידת השקיפות שלו אינם ברורים. במסגרת המשא ומתן נוצרו מעין "מאגרי צללים" חשאיים שאליהם הועתקו התכנים.
הפרויקט נחשף במלואו אמש (שבת) בעיתון הבריטי "גרדיאן" וזכה להרחבה בעיתון האמריקני "וושינגטון פוסט". שני העיתונים פרסמו בהדרגה את התכנים זה כמה ימים, ולפי הגרדיאן, שפרסם מצגות פנימיות של הפרויקט, המודיעין האמריקני אסף כמעט שלושה מיליארד מסמכים ממחשביהם של אזרחים אמריקנים עד סוף חודש 2013.
לפי העיתון "ניו יורק טיימס", אחד המתווכים הבכירים ביותר במשא ומתן בין הממשל לחברות האינטרנט היה ראש המטות המשולבים של הצבא האמריקני (הרמטכ"ל), מרטין דמפסי. הוא בא לעמק הסיליקון בקליפורניה כדי לפגוש בכירים בחברות פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל ואינטל. העילה הרשמית לפגישה הייתה "לדון בעתיד האינטרנט" - אך גם למצוא דרכים לגרום לחברות הללו לשתף פעולה. החברה היחידה שסירבה לשתף פעולה הייתה טוויטר, הידועה במוכנותה להילחם בממשל בבתי המשפט.
לדברי ראש המודיעין קלאפר, מדובר בפרויקט חוקי שאושר על ידי הקונגרס, ושלא נועד לעקוב אחרי אזרחי ארצות הברית, אלא רק לסכל איומים נגד המדינה. הפרויטק תואר בעיתונים כמפעל משוכלל של ה-NSA, יחידה המקבילה ל-8200 של צה"ל, אשר נועד למשוך מידע ממחשבי ספקיות האינטרנט בארצות הברית. הוא הוקם ב-2007 תחת ממשל ג'ורג' בוש הבן וצמח "באופן משמעותי" בתקופת הנשיא אובמה, כדי לשמש את חוקרי המודיעין בדוחות היומיים המוגשים לנשיא.
הגרדיאן חשף מצגות לפיהן כמעט כל חברות האינטרנט הגדולות - יאהו, גוגל (ובתוכה יוטיוב), מיקרוסופט, פייסבוק ועוד - היו מעורבות בפרויקט. חברות רבות - כולל ספקית האינטרנט הענקית ורייזון, טענו בתוקף כי הן לא ידעו על הפרויקט, וכי הן רק נענו לבקשות מסוימות של המודיעין האמריקני להעברת מידע.
עוד מבוכה לאובמה
לפי דברי קלאפר, הממשל יכול לעקוב אחר תעבורת אינטרנט של אדם מסוים במקרה של "סיכון מיידי עם מעורבות זרה". הכוונה היא שניתן לעקוב רק אחרי אזרחים זרים - או גם אחרי אזרחים אמריקנים "עם קשר לאזרחים זרים", בשל עילה לחשד לטרור, סחר בכלי נשק או מתקפת סייבר, בהתאם ל-FISA, חוק המעקב אחר מודיעין זר (Foreign Intelligence Surveillance Act). לדבריו, הממשל אינו עוקב אחרי אזרחים באופן אוטומטי, והפרויקט מונחה על ידי הקונגרס ובתי המשפט.
אובמה שקוע בימים אלה בשורה של פרשות בעייתיות. אם לא די בהתנכלות לארגוני הימין ברשות המסים ובציתותים לסוכנות הידיעות אי-פי, הרי שהפרשה האחרונה אף היא מגיעה ברגע מביך לנשיא האמריקני. בסוף השבוע הוא נפגש בקליפורניה עם מקבילו הסיני, הנשיא שי ג'ין-פינג, כדי לדון במתקפות סייבר, שוושינגטון ובייג'ינג מאשימות זו את זו בביצוען. שני האישים הסכימו לשתף פעולה בנושא.
