נשיא אוניברסיטת א- נג'אח בשכם, פרופ' ראמי חמדאללה, הגיע בפברואר 2012 למפגש עם מתאם הפעולות בשטחים, אלוף איתן דנגוט, במתקן צבאי באזור השומרון. פרופ' חמדאללה, שקיבל חלק מתאריו בבריטניה, ואיבד את רעייתו ואת שלושת ילדיו בתאונת דרכים מחרידה לפני יותר מעשור, היה מלווה על ידי שלושה אנשים: נהג שנותר מחוץ למבנה, עוזר אישי שישב לצדו, ואדם נוסף עיוור בעין אחת שישב מאחוריו במשרד הצפוף.
נשיא האוניברסיטה, שכוללת יותר מ-20,000 סטודנטים ואלפי מרצים, דיבר באנגלית רהוטה וקולחת עם מבטא ערבי בולט. נראה היה שמדובר באדם צנוע ונעים הליכות שמעדיף פחות לדבר על פוליטיקה ויותר על סטודנטים ועל חינוך. בחלק של השיחה שבו הותר לי להשתתף עסקו היושבים בעיקר בהלך הרוח ברחוב הפלסטיני ברחבי יהודה ושומרון, בדגש על שכם. התברר שזו הפעם הראשונה שפוגש הפרופסור את אלוף דנגוט, שהודה בפתח דבריו: "עוד לא ביקרתי באוניברסיטה שלך (שהייתה עד לפני כעשור יצואנית של טרור ומעוז חמאס - א.ב), אך אעשה כל שניתן לסייע". פרופ' חמדאללה, בעל חוש הומור מאוד מפותח, השיב לו: "יום אחד זה יקרה ואתה תבקר... יום אחד...". ואז הגיע פרץ צחוק שלו ואחריו של הנוכחים בחדר.
דנגוט ניסה באמצעות השיחה עם חמדאללה לבחון את הרחוב הפלסטיני, מה דעתו על הפוליטיקה הפלסטינית ועל ניסיון הפיוס בין פתח לחמאס. מה הוא חושב על כוחו של חמאס ואם הוא נמצא בעלייה. פרופ' חמדאללה לא השיב על כל שאלה, מדי פעם התחמק ואמר: "פיוס בין חמאס לפתח? אתה צריך לשאול אם הרחוב הפלסטיני בשל לפיוס שכזה". תוך כדי השיחה, הוא הפגין בקיאות רבה, לא רק בפוליטיקה הפלסטינית, אלא גם בפוליטיקה הישראלית. "האם יאיר לפיד יחבור למפלגה או ירוץ לבד כמו שכתוב הבוקר במעריב?", שאל. אלוף דנגוט חייך, הביע פליאה והחמיא לו על הבקיאות, אך לא התבלבל והשיב לו בחיוך: "אני חושב דווקא שזה פורסם בידיעות אחרונות".
מאוחר יותר הסבירו כמה קציני המנהל האזרחי כי הוא קורא עיתונות ישראלית מתורגמת שמופצת לבכירי להרשות הפלסטינית. נשיא האוניברסיטה הציג ניתוח מרשים למדי על אודות ההשפעות על הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות, תוך כדי שהוא מגן על עמדות הפתח. הוא הגדיר את המצב כ"שברירי", על רקע המאמץ של חמאס לשנות את פני הפוליטיקה בגדה המערבית.
"לבגין לא היה אומץ לב?"
לאורך השיחה, אותה הוא ניסה לנתב לתחום האקדמי, הוא לא אכל ולא שתה ממה שהגישו לכבודו לשולחן. לפני המעבר לבקשות במסגרת תפקידו כנשיא אוניברסיטה, הוא דיבר על ההזדמנות שיש לתת לתהליך השלום. "לבגין לא היה אומץ לב בפינוי ימית? ומה עם אריק שרון? ירושלים ידעה בעבר לשלב בין עמים ודתות. יש תמיד מה לעשות, ואם נביט לאחור אף פעם לא עשינו מספיק", אמר. קשה היה להתעלם באותם הרגעים מהשימוש באייקונים הישראלים. זה היה די מרשים.
לאחר מכן ביקש נשיא אוניברסיטת א-נג'אח להתמקד בסטודנטים ברחבי הגדה ובמצבם הכלכלי. הוא ביקש מהאלוף להגמיש את העמדות לגבי ניסיונות של הפלסטינים לפתח מוקדי תעסוקה עבור הסטודנטים שסיימו את לימודיהם. חלקם, כאקט מחאה על האבטלה הגוברת, כלל לא מגיע לקחת את תעודות הגמר, סיפר הפרופ' הפלסטיני והוסיף כי חלק מבעלי תואר ההנדסה שלא מעוניינים לצאת ולעבוד במדינות המפרץ, עובדים בתחנת דלק בגדה.
חמדאללה התגאה בפרויקט המחלקה לרפואה החדש שנעשה בשיתוף המנהל האזרחי בפיקודו של תא"ל מוטי אלמוז (מי שעתיד להיות דובר צה"ל הבא - א.ב) ואוניברסיטאות מישראל ומהעולם. המחלקה מנתה אז 30 תקנים לסטודנטים, מתוכה עשרה תקנים לסטודנטים ערבים מישראל. חמדאללה בסך הכול ביקש לשלב סטודנטים נוספים ולהקל עליהם ועל מרצים בכניסה וביציאה מהשטחים.
לא פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו
לרוב, מפגשים מסוג זה אינם מגיעים לידיעת הציבור. על רקע הקיפאון המדיני, בשטח ממשיכים להתקיים מפגשים רבים בין קציני צה"ל לגורמים ביטחוניים וגורמים בעלי השפעה בציבור הפלסטיני. רוח הפגישה מאפשרת הצצה לעולמו המורכב של מתאם הפעולות בשטחים, שנדרש לגשר בין המרחב הפלסטיני למרחב הישראלי על שלל האינטרסים של שני הצדדים.
המפגש הזה, שהותר כעת לפרסום, הוא אחד ממכלול מפגשים שמקיים מתאם הפעולות בשטחים עם גורמי ממשל רבים, בכירי מנגנוני הביטחון, מוכתרים, ראשי ערים וגורמים בעלי השפעה במגזר הציבורי והכלכלי ברשות הפלסטינית כדי להכיר את הצד האחר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולנסות לאתר קשיים ומצוקות ובמציאת פתרונות מהירים, אשר יסייעו לשמירת היציבות הביטחונית באזור תוך שמירה על האינטרסים הישראליים.
פרופ' חמדאללה, שזוהה כבר אז על ידי אלוף דנגוט כמוקד ידע ברחוב הפלסטיני, ובשבוע האחרון מונה בהפתעה גמורה להיות ראש הממשלה הפלסטיני, הוא לא גורם מאיים ואף עשה רושם של אדם פרגמטי ואיש של פשרות. הוא לא פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו, אלא יותר איש אקדמיה. הוא דמות חדה שרואה את מצוקות הרחוב הפלסטיני דרך עיניו של הסטודנט ומעמד הביניים, שמחפש לנפץ את תקרת הזכוכית ולהביא את החברה הפלסטינית להישגים חדשים באמצעות מהפכת השכלה ומקומות תעסוקה שלא כוללים את מקצועות הטייח, הצבע והנגר.
האם הוא ישנה את עורו בתפקיד החדש? האם ישתמש בכוחו האלקטורלי בקרב הסטודנטים כקלף מאיים (אסור לשכוח כי האביב הערבי נישא על גבי סטודנטים)? או שיישאר יונה? רק הזמן ישיב על התשובות הללו. והאדם השלישי בעל העין האחת? הוא היה איש ביטחון פלסטיני בשנות ה-50 לחייו שהגיע כדי לפקח על דבריו ולבדוק שהם תואמים את עמדות תנועת הפתח והרשות הפלסטינית.
קצין איסוף - טורים אחרונים:
דילמת חמינאי: מה יגרום לאיראן לסגת מתכנית הגרעין?
כשהטילים יפלו, מי אחראי להגן עלינו?
כך הפכה ישראל למעצמת מל"טים עולמית
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com