קצין איסוף: כשהטילים יפלו, מי אחראי להגן עלינו?

השר להגנת העורף, גלעד ארדן, דיבר ביום שלישי האחרון במסיבת עיתונאים לקראת תרגיל העורף הלאומי שייערך בשבוע הבא. מעונב וחמוש בחליפה הוא התנצל בפתח דבריו, "רובכם שעוסקים בתחום הביטחון מבינים בכך יותר ממני".

מהר מאוד ניתן היה להבין למה התכוון ארדן. במצגת אחת שהוקרנה על הקיר נכתב כי מדובר בתרגיל עורף לאומי "נקודת מפנה 7", ואילו במצגת שהוקרנה לאחר מכן נכתב תרגיל "עורף איתן 1". ירידה לפרטים מצד אנשי המקצוע הסובבים את השר היו מונעים את אי הנעימות. בדיקה העלתה כי מדובר בעימות בין אנשי המשרד להגנת העורף לבכירי פיקוד העורף של צה"ל, על רקע בחירת תרחישים לתרגיל והיקפו. בסופו של תהליך הסתיימה המתיחות כשידו של אלוף פיקוד העורף, אייל אייזנברג, הייתה על העליונה, והתרחיש יתרכז בנפילות טילים על גוש דן.

גורם ביטחוני במשרד להגנת העורף תאר את המצב המביך: "נוצר מצב שפיקוד העורף מתרגל את המשרד להגנת העורף ולא להיפך". המתיחות בין הצדדים מעידה על המצב המורכב אליו נקלע המשרד להגנת העורף, ובראשו השר ארדן, שידוע כפוליטיקאי יעיל, אפקטיבי שקוצר הישגים. לא נראה שכך הוא מתנהל במשרד הנוכחי.

מטעמים פוליטיים הוחלט שארדן יעמוד בראשות שני משרדים: התקשורת וההגנה על העורף, שנמצא ערב ההכרעה על עתידו. המשרד קיבל לראשונה תקציב מסודר שעולה על 200 מיליון שקלים, אך אין בו כדי להוציא את העגלה מהבוץ, הכולל הבטחה לממש 12 תקנים שהוקפאו לקראת סיום תפקידו של השר הקודם, אבי דיכטר.

בתחילת הקדנציה הנוכחית קיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דיון במהלכו הוצגה בפניו תכנית המועצה לביטחון לאומי, לפיה הסמכויות של המשרד להגנת העורף יתחלקו בשנים הקרובות בין משרד הביטחון, אליו הוא משתייך, לבין המשרד לביטחון הפנים. בניין הכוח וההפעלה בשגרה תישאר בידי משרד הביטחון, ואילו המשרד לביטחון הפנים יקבל סמכות מבצעית על פיקוד העורף בחירום בגזרות מוגדרות מראש. וכמתווה ביניים, יישאר ארדן עם סמכות ראש ועדת משק לשעת חירום, ובהתאם לכך יהיה אחראי על הכנת משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והאזרחים לתרחישי חירום. בעתיד הרחוק יועברו כלל הסמכויות לידי השר לביטחון הפנים. ארדן לא מיהר להביע עמדה, אך לבסוף אמר כי הוא לא מתנגד למתווה הביניים. שר הביטחון, משה יעלון, ביקש ללמוד את החומר מאחר שהוא רק נכנס לתפקיד, ורק אז להשיב באופן מקצועי לראש הממשלה.

"אי אפשר שייווצר מצב שלפיקוד העורף יהיו שני אדונים", אמר גורם ביטחוני בכיר על המצב הקיים, "לא יכול להיות שיהיה לפיקוד העורף שר ביטחון כי הוא כפוף לרמטכ"ל ויהיה לו אדון נוסף שהוא שר להגנת העורף. המתכונת שנראית סבירה בעיניי היא התקופה של מתן וילנאי כסגן שר ביטחון".

לפי רמת המתח בין השר ארדן למשרד הביטחון, הוא טרם הבין כי הוא ניצב מול חומה בצורה שלא תאפשר לסמכויות שר הביטחון לנדוד אל משרדו על אף שמי שמשמש כיועץ משפטי לשני המשרדים, עו"ד אחז בן ארי, קידם באופן תמים עבודת מטה בנושא. "ארדן לא הבין את זה כי הוא עסוק בזווית הראייה שלו", אמר גורם ביטחוני בכיר, "הוא לא מבין את המורכבות. הוא חושב שזה פשוט". על מנת לפשט את המורכבות, בין יעלון לארדן התקיימה שיחה בנושא בשבוע האחרון. נראה שיעלון הבהיר לו כי על פי חוק, סמכויות ההפעלה של פיקוד העורף, כולל התקציבים, עוברות למשרד הביטחון ולכן הוא לא יכול לפעול להקמת משרד עצמאי.

דיון דומה התקיים בתחילת שנות ה-90 לאחר שהרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, מינה את המפכ"ל בדימוס הרצל שפיר לבחון סוגיות כוח אדם בצה"ל, ובין היתר את העברת פיקוד העורף לידי שר המשטרה. באותם ימים, יעלון היה ראש אמ"ן, כבר אז הוא הבין שלא באמת ניתן לנתק את פיקוד העורף מצה"ל כי נדרש שינוי סבוך בחוק, ומה גם שתקציב הפיקוד לא היה להיט. במעמד הישיבה המכרעת, אמר לבכירים: "אפשר להחליט שמשאירים את פיקוד העורף במשרד הביטחון כי הוא עוסק בביטחון, או להעביר אותו למשרד לביטחון הפנים כי הוא עוסק בביטחון פנים. אפשר גם להעביר אותו למשרד הפנים (שהיה אז אחראי גם על כיבוי אש). אפשר גם לתת את האחריות לשר התיירות כי במצב של מלחמה לא יהיה כאן תייר אחד. או שאני מציע להעביר את זה לשר הדתות כי במצב כזה רק הקב"ה יכול להציל אותנו".

הדיון בנושא עתיד המשרד להגנת העורף עשוי להיות מוכרע בקרוב. יש פוליטיקאים שטוענים כי הנושא תלוי בהחלטת ראש הממשלה למנות את ארדן לשגריר בארצות הברית. על טענה זו אמר לי ארדן השבוע : "קיבלתי את ההצעה הזו כמה פעמים והיא איננה על הפרק כרגע מבחינתי".

למרות מה שנראה כמו גרירת רגליים של ראש הממשלה, עושה רושם שהוא מאוד נמרץ בתחום העורף, ובניגוד לקודמיו הוא מקיים דיון בנושא אחת לשלושה שבועות. הדאגה של נתניהו היא בעיקר סביב מיגון תשתיות לאומיות ומיגון האזרחים. לשם כך, הוא קיבל כמה החלטות אופרטיביות לאחרונה: מיגון מרכז לתנועות לאומיות שעבר לאחרונה תרגיל משמעותי בפיקודו של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף קובי ברק. האחרון זוכה לשבחים עקב ראייה מבצעית לשליטה בצירים בחירום, אותה הביא מתפקידו כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. צירי התנועה במלחמה שישרתו גם את האזרחים שיימלטו מאימת הטילים, ומנגד את אוגדות צה"ל שינועו מהימ"חים (מחסני החירום) אל החזית, יהוו אתגר משמעותי. בנוסף לכך, החליט ראש הממשלה למגן את מעונות היום של משרד הרווחה כדי שבחירום לא ייאלצו להחזיר את הילדים להורים המהווים עבורם סכנה. ראש הממשלה הורה על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, להתרת הסבך הבירוקרטי סביב מיזמי תמ"א 38 כדי לקדם בניית ממ"דים ברחבי המדינה.

למרות מאמצים כבירים של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, האחריות למיגון בתים ישנים שנבנו לפני שנות ה-90 התגלגלה לידי האזרחים. תמ"א 38, כפלטפורמה לבניית מיגון בשכונות ותיקות, היא טובה אך מסורבלת עדיין, ומשרדי הממשלה לא ממהרים להתיר את החסמים. לכן בצה"ל מבינים שהם צריכים מלחמות קצרות מאחר שהציבור לא יוכל להחזיק מעמד במקלטים ציבוריים, בחניונים או בבתי קרובי המשפחה שמתגוררים באזורים לא מאוימים.

ראש הממשלה, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וחברות גדולות במשק כמו מרכזים חיוניים יידרשו לפעול תחת מתקפת טילים שבמלחמה הבאה תהפוך לקשה מאוד, בשל היקפי הטילים שישוגרו לעבר ישראל והדיוק הרב. אם הגורמים השונים לא יתפקדו, כפי שאירע במלחמת לבנון השנייה, עשוי להיווצר משבר רב תחומי בעורף שיביא למשבר בריאותי, כלכלי וכו'. ככל הנראה במלחמה הכוללת הבאה כבר יפעלו ראש הממשלה והצמרת הביטחונית-מדינית ממעמקי ה"בור הלאומי" שמוקם בהרי ירושלים.

על מנת שאף תרגיל לא ייראה כתרחיש סוף העולם, מדגישים בפיקוד העורף את בחירת המרחב המוגן גם בבתים שאין בהם ממ"ד ואין בקרבתם מקלט ציבורי. סוללות כיפת ברזל יפעלו לצד סוללות הפטריוט והחץ ליירט טילים מסוגים שונים, אך כיפת ברזל היא שתעמוד במרכז תשומת הלב של הציבור שיחטוף טילים מסוגים שונים. אין מספיק סוללות כדי להציבן בכל הגזרות בו זמנית ולהגן על מקומות קריטיים כמו מתקנים רגישים, תשתיות לאומיות, בסיסי צה"ל ומרכז אוכלוסייה. הדרג המדיני יידרש להכריע, ואני כבר רואה את הציבור זועק: "איפה כיפת ברזל?". בצמרת צה"ל מנסים להרגיע ולטעון כי האיום הוא יחסי מאחר שמרגע תחילת המלחמה, ירוכז המאמץ בהגעה להכרעה מהירה ולפגיעה קשה מאוד במרכזי הכובד של האויב, במטרה לצמצם את השיגורים.

גורמים מקצועיים במשרד להגנת העורף טוענים כי הסיכוי למתקפה כימית על ישראל היא נמוכה מאוד למרות העובדה שהשמירה על מאגרי הנשק הלא קונבנציונאלי של המשטר הסורי נמצאת במבחן יום יומי. הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, נהג לומר כל הזמן בדיונים סגורים כשנדרש לשאלת התגובה הישראלית למתקפה כימית: "אם נופל כאן טיל כימי אחד אני עובר למצב של ALL OUT . משמיד את המדינה שתוקפת את ישראל". הרמטכ"ל לשעבר ידע היטב כי מדינת ישראל לא יכולה להכיל אירוע שכזה בשל גודלה ורמת המוכנות של גדודי האב"כ בפיקוד העורף.

ישראל לא ערוכה למתקפת מגדלים, בדגש על גוש דן הצפוף. על אף הרעיון של שר הביטחון הקודם, אהוד ברק, לקדם פרויקט של הימלטות מבניינים גבוהים בזמן שריפה, שכונה בימים שעשה לביתו "השרוול'. טיל סקאד שיפגע בקומה ה-30 במגדל בגוש דן לא יזכה למענה מידי ובטח לא למענה יעיל. אין תורת הפעלה מסודרת. אין אימונים אפקטיביים שיודעים להתמודד עם תרחיש מסוג זה. קצין בכיר בפיקוד העורף אמר לאחרונה: "זו תיבת פנדורה שעדיף שלא נפתח אותה. אין ציוד מתאים. אין כוח אדם מיומן. ושאף אחד לא יבנה על כך שכבאים, כולל הציוד האישי, יטפסו במדרגות 40 קומות לכבות שריפה".

פיקוד העורף לא הצליח עד היום לארגן תרגיל משמעותי בשיתוף האזרחים לחילוץ והצלה, והוא מסתמך על יכולות הרשות המקומית שתדע לרתום את הגופים במרחב הרשות למשימות השונות. הערכה היא שאם יהיו מוקדי הרס רבים בעקבות נפילות של טילים בעלי ראש קרבי של מאה קילוגרמים ומעלה, יידרשו כוחות ההצלה להגיע לזירות הרס רבות, ובשל משאבים מוגבלים, ייאלצו אזרחי מדינת ישראל להשתתף בפינוי הריסות ובחילוץ פצועים, וכמו ברעידות אדמה – מי שיסייע בזמן אמת יהיו האזרחים. אלה שלא יברחו מהעיר או מהיישוב.

בשבוע שעבר התקיים טקס "אמץ לוחם" בבסיס מחנה מטכ"ל. המארגנים מאגף כוח האדם של צה"ל לא נערכו ליום חורפי, וברגע האחרון נדרשו להיכנס לאחד האולמות בבסיס. חיים טופול, שנבחר להנחות את האירוע, הציע לרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, כמה פעמים לשיר רק אם יבקש ממנו. גנץ התעלם מההצעה בהתחלה, אך לבסוף ביקש מהאומן הנודע והוותיק לשיר לכבוד הקהל. טופול שר ללא תזמורת שיר ישן על "פרוטות". בעידן שבו מדברים כולם על תקציב, זה היה נשמע לא מחובר למציאות. הרמטכ"ל עלה אל הבימה, הודה לטופול על השירה והציע לו לבוא בשנה הבאה לשיר ביום העצמאות בבית הנשיא.

חישוב קל של קצין בכיר בקהל העלה כי הרמטכ"ל באותו הרגע הכריז כי אושרה לו השנה הרביעית. גנץ מסיים כהונה בת שלוש שנים בחודש פברואר 2014, ולכן ביום העצמאות הבא, כשהוא ישיר שוב עם הנשיא ועם ראש הממשלה, הוא יהיה אחרי ההכרזה על הארכת כהונתו. ברכות.

קצין איסוף - טורים קודמים:
כך הפכה ישראל למעצמת מל"טים עולמית
במודיעין הישראלי תוהים: איך זה שאסד עדיין שורד?
בצה"ל כבר מתכוננים ל"עמוד ענן" 2

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com