פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסונים נגד הזרוע הארוכה של איראן: שובה של מלחמת הדת

      "מפלגת השטן". כך קרא גדול חכמי הדת הסונים לארגונו של נסראללה. בעוד אלפי אנשי חיזבאללה בשירות אסד נערכים לקרב על חלב, מתבהר כי דם רב עוד יוקז במערכה על פני האיסלאם

      ההשתלטות של אנשי האופוזיציה בסוריה על מעבר הגבול בקוניטרה, גם אם היא זמנית בלבד, מעידה עד כמה המערכה בין מתנגדי בשאר אסד לתומכיו רחוקה מהכרעה. רק יממה לפני כן, בישרו שלטונות סוריה כי הצבא הסדיר הצליח לכבוש מחדש את העיר קוסייר הסמוכה לגבול עם לבנון, ולרשום לעצמו את אחד ההישגים המשמעותיים ביותר במלחמת האזרחים. מפקדים בצבא אף הצטלמו במרכז העיר ובבניין העירייה כדי להוכיח שקוסייר בידיהם. במשך כמה שעות השמיעה האופוזיציה הכחשות רפות, עד שהודתה אף היא כי העיר אכן נכבשה על ידי צבא סוריה וחיזבאללה. משטר אסד, כמו גם ארגונו של נסראללה, הציג את הניצחון בקוסייר כשובר שוויון, כקרב שישנה את המומנטום. כיבוש העיר נתפס כהישג חשוב במיוחד דווקא ערב כינוס אפשרי של ועידת ג'נבה השנייה, ועידה שוושינגטון ומוסקבה מנסות לארגן כדי למצוא פתרון למשבר בסוריה, ללא הצלחה עד כה.

      העיר קוסייר במערב סוריה לאחר שנכבשה בידי הצבא וחיזבאללה, יוני 2013 (רויטרס)
      הוכחה מצולמת לכיבוש. חיילי צבא סוריה בקוסייר, השבוע (צילום: רויטרס)

      ואז הגיעו החדשות מקונייטרה. אף שהצבא ריכז שם כוחות גדולים, הצליחו אנשי "צבא סוריה החופשי" להשתלט על עיירת הגבול ועל המעבר מצדו הסורי. מבחינת האופוזיציה מדובר בהישג משמעותי, וכלי התקשורת הערביים המתנגדים למשטר אסד, ציטטו שוב ושוב את ההודעה שיצאה מפי "גורמים בכירים בישראל", על כיבוש העיירה.

      הקזת הדם ההדדית בסוריה לא צפויה להיעצר בקרוב. להיפך. הכיבוש מחדש של קוסייר יעורר מן הסתם את התיאבון של הצבא ושל חיזבאללה. הארגון השיעי ששלח לקרב בקוסייר קרוב ל-10,000 לוחמים חגג את המאורע כאילו מדובר בכיבוש של עיר בישראל, לא פחות. ברחובות רובע דאחייה בדרום ביירות, שנחשב למעוז של חיזבאללה, נתלו דגלי הארגון ומתחתם שלט: "קוסייר נפלה".

      הכוחות התומכים בבשאר גילו כך נראה את הדרך היעילה ביותר לשינוי פני המערכה: חיל האוויר הסורי מרכך את עמדות האופוזיציה מהאוויר - לפי התמונות מקוסייר, חלקים גדולים מהעיר הפכו לעיי חורבות - ולוחמים מאומנים היטב של חיזבאללה משלימים את המשימה על הקרקע. חיזבאללה, כך מתברר, התבקש על ידי איראן להטיל את מלוא כובד משקלו כדי להציל את בשאר. כעת הארגון הלבנוני מקצה אלפי לוחמים נוספים לקרבות באזור חאלב ודמשק. בפאתי חאלב כבר מחכים 3,500-5,000 תומכי אסד ופעילי חיזבאללה, שייצאו בקרוב למבצע חדש לכיבוש העיר. אולם במקביל, באזורים שבהם ידו של חיזבאללה רחוקה מלהושיע, ספק אם הצבא הסדיר יוכל להתמודד לבד עם צבא סוריה החופשי.

      העיר קוסייר במערב סוריה לאחר שנכבשה בידי הצבא וחיזבאללה, יוני 2013 (רויטרס)
      חלקים גדולים הפכו לעיי חורבות. קוסייר לאחר הכיבוש (צילום: רויטרס)

      לניצחון של חיזבאללה בקוסייר יש גם מחיר. הארגון ומזכ"לו חסן נסראללה, שהיו עד לפני כמה שנים גיבורי העולם הערבי, הפכו למוקצים מחמת מיאוס. הם זוכים לשלל תארים שליליים בתקשורת הערבית: "המיליציות", "קבוצות הטרוריסטים" ועוד. ההתייצבות החד-משמעית לצדו של אסד חשפה את פניו האמתיות של חיזבאללה. הוא כבר לא נתפס כארגון פטריוטי לבנוני, כפי שהיה למשל בשנת 2000, אלא כזרוע של איראן שאינה מהססת להרוג לבנונים וסורים, כל עוד זה משרת את האינטרס האיראני. נקודה שנייה שלא ניתן להתעלם ממנה, היא ההתחייבות של האופוזיציה הסורית - ובכלל זה החילונית - להעביר את הקרבות לתוככי לבנון. כך הצהיר ביום רביעי "רמטכ"ל" צבא סוריה החופשי, הגנרל סלים אידריס. הוא הבטיח לרדוף את אנשי חיזבאללה בלבנון, בניסיון לאלץ את הארגון להתגונן ולא רק לתקוף. אתמול כבר הוכיח אידריס שיש כיסוי להצהרותיו ו-12 רקטות נורו לעבר העיר החשובה ביותר לחיזבאללה, בעלבכ.

      מזרח תיכון ישן

      המזרח התיכון, מודל 2013, חוזר במהירות מפתיעה למדי לפרדיגמות נושנות. הנה שוב מתחוללת מלחמת דת סונית-שיעית בשלוש מדינות ערביות: עיראק, בה נהרגו רק בחודש מאי אלף בני אדם בעימותים אלימים בין שתי הכתות; סוריה, שבה חיזבאללה השיעי והמשטר העלאווי מנהלים מלחמת הישרדות נגד אופוזיציה סונית; ולבנון, בה רק בימים האחרונים ירו ארגונים סוניים קיצוניים טילים לאזור בעלבכ השיעי ובקרבות נרשמו כבר עשרות הרוגים. מאחורי הקלעים ולפניהם מתנהלת המלחמה האמיתית - בין איראן השיעית ושלוחותיה לבין סעודיה-קטאר וכן טורקיה ומצרים הסוניות.

      הרומנטיקה של האביב הערבי מתפוגגת ומפנה את מקומה למלחמת קודש. הקרב החדש-ישן הזה על עתיד המזרח התיכון מתנהל במקביל להתפוררות המתמשכת של מודל מדינת הלאום הערבית המודרנית כפי שהכרנו אותו. את מקומו תופס מודל של מדינות הנשלטות על ידי האיסלאם הפוליטי הסוני, כמו מצרים, תוניס ובמידה מסוימת גם טורקיה.

      תושב בעלבכ בלבנון לידי ביתו שנהרס מפגיעת רקטה, יוני 2013 (רויטרס)
      תושב בעלבכ ליד ביתו שנהרס מפגיעת רקטה (צילום: רויטרס)

      התהליך הזה מגיע בימים האחרונים לשיאים חדשים דווקא בשל הלחימה בסוריה ובלבנון. המעורבות של חיזבאללה במערכה בסוריה אינה חדשה. אולם ההצהרות של גדול חכמי הדת סונים, יוסף אל-קרדאווי, מסוף השבוע שעבר, משנות שוב את תמונת העימות באזור ומקצינות אותו עוד יותר. אל-קרדאווי, שהוביל בשנים האחרונות קו מפויס ביחס לאיראן ולשיעה, היכה על חטא והסביר: טעיתי. את אנשי המשטר הסורי הוא כינה "פנאטים" ו"שקרנים". את חיזבאללה תיאר כ"צבא השטן", תואר שמחייב כל סוני לצאת לג'יהאד נגדו.

      בעצרת בדוחא בירת קטאר אמר "במשך שנים קראתי לגשר בין שתי הכתות. נסעתי לאיראן בימי הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי. אך הפנאטים הללו רוצים לנשל את הסונים. הם הונו אותי ורבים אחרים כשטענו שהם רוצים לגשר על הפערים. בעבר הגנתי על חסן נסראללה שקרא למפלגתו מפלגת האל, למרות שזו מפלגה של עובדי אלילים ושל שטנים שמגנים על אסד. לפני כמה שנים יצאתי נגד חכמי ההלכה של סעודיה וקראתי להם לתמוך בחיזבאללה אך השייח'ים של סעודיה היו בוגרים יותר ממני ובעלי ראייה ארוכת טווח. הם ידעו שהם (איראן וחיזבאללה, א.י) שקרנים".

      מנהיג הדת הסוני יוסף אל-קרדאווי, 2011 (AP)
      "חיזבאללה - מפלגה של עובדי אלילים". יוסף אל-קרדאווי (צילום: AP)

      קרדאווי, שנחשב לאיש ההלכה החשוב ביותר כיום בעולם הסוני, קרא לחיזבאללה מפלגת השטן. "מנהיג מפלגת השטן בא להילחם בסונים", אמר. "עכשיו אנחנו יודעים מה האיראנים רוצים. הם רוצים להמשיך לטבוח בסונים. איך יוכלו מאה מיליון שיעים להביס 1.7 מיליארד סונים? רק בגלל שהמוסלמים (הסונים, א.י) חלשים". איש הדת שביקר לא מכבר ברצועת עזה המשיך והסביר מה למה נדרש כעת כל סוני: "כל מוסלמי שמאומן להילחם ומסוגל לעשות זאת, חייב להיות זמין כדי לעזור ללוחמים הסורים. הסונים חייבים לעמוד נגדם". ואי-אפשר בלי מילה על בשאר אסד. קרדאווי כתב בהודעה באתר האינטרנט שלו כי הנשיא העלאווי שייך לכת שנחשבת כופרת יותר מהנוצרים ומהיהודים, "ואין לה שום דבר עם האיסלאם".

      עושה שלום

      בעוד שבוע ישוב ג'ון קרי וייפגש עם הצמרת הפלסטינית. עוד ניסיון של מזכיר המדינה האמריקני לחדש את תהליך השלום. קרי, שנראה ונשמע בשבועות האחרונים כמעט כמו דון קישוט הניצב מול עוד טחנת רוח, לא אמר נואש. אמנם בנאומו בפני הארגונים היהודיים רמז שהוא עלול לא להגיע לאזור אם יבין שאין בשביל מה, ובכל זאת קשה להאמין ששר החוץ, סנאטור ותיק שהיה בעבר מועמד לנשיאות, ירים ידיים ולקראת סוף הקריירה שלו יסתפק באמירה נוסח "נכשלתי". לא צריך לקנא בו. שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, עושים לו את המוות. הפלסטינים מסרבים לחדש את השיחות ללא הקפאה של הבנייה בהתנחלויות והישראלים ממשיכים בשלל פרויקטים של בנייה בגדה ובמזרח ירושלים, אמנם בקנה מידה מצומצם הרבה יותר מאשר בעבר אך מספיק כדי לעורר תחושת אי-אמון קשה בצד הפלסטיני.

      בהנהגה הפלסטינית יש תחושה שהעסק אבוד, שמנתניהו, מבנט ומלפיד האדיש, לא ייצא שום דבר. לכן השלימו שם רק השבוע את עבודת הניירת והבחינה המשפטית של בקשות החברות שהפלסטינים מתכוונים להגיש ל-63 ארגונים בינלאומיים, ובהם בית הדין הבינלאומי. הגישה של קברניטי אש"ף היא שאם לא יהיו הפתעות מרעישות, כבר בשבועות הקרובים הם יחדשו את המאבק לקבלת מעמד של מדינה במוסדות האו"ם. המקל שלהם יהיה בית הדין הבינלאומי, כלומר הגשת תביעה נגד בכירים בישראל על כל צעד שיתפרש כפגיעה בזכויות האדם של פלסטינים.

      שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי עם נשיא המדינה שמעון פרס ויו"ר הרשות הפלסטיני אבו מאזן בירדן, מאי 2013 (AP)
      שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, עם אבו מאזן ופרס בסוף החודש שעבר בירדן (צילום: AP)

      את הקולות הפסימיים ביחס למאמציו של קרי ניתן לשמוע היום כמעט בכל מקום: בשטחים הפלסטיניים, בישראל ואף בוושינגטון. קרי נזהר עד כה מלהציע הצעות והסתפק בהבנת העמדות של שני הצדדים, הדרישות והצרכים. אבל כדאי לחשוב גם על אפשרות אחרת, פחות צפויה. אם מטרתו של קרי היא בסך הכל לחדש את השיחות בין ישראל לרשות, מדוע הוא מקצה לכך כל כך הרבה אנרגיות ומשאבים אמריקניים? מדוע טרח לגייס ארבעה מיליארדי דולרים להשקעות עתידיות בגדה כאשר כל מה שמונח על השולחן הוא חידוש השיחות?

      אולי כדאי לשקול אופציה פרועה. הייתכן שקרי מכין הפתעה לשני הצדדים, בצורת תכנית שלום? כזו שתונח בפני שני הצדדים באופן שלא יאפשר להם לחמוק ממנה או להתעלם, אלא יאלץ אותם לשבת יחדיו ולדון על המסגרת שיציע הממשל האמריקני? האם שפע הפגישות שלו עם הישראלים והפלסטינים - יותר מ-20 בסך הכל - והשיחות שניהל עם מלך ירדן ועם מנהיגים באירופה, נודעו רק לחידוש השיחות או שמא קרי, שמכיר לפרטי הפרטים את המחלוקות בין הצדדים, עומד להציג "מפת דרכים 2"? התשובות ככל הנראה יינתנו לשני הצדדים עד סוף החודש.

      לקריאה נוספת:
      האו"ם: גם אסד וגם המורדים עשו שימוש בנשק כימי
      הברית בין אסד לחיזבאללה עוד תדחוף את ישראל לתקוף באיראן
      פוטין סותר את אסד: לא העברנו טילי S-300