הנהלת פארק ה"סופרלנד" החליטה להפריד בין ימי כיף של בתי ספר יהודים לאלה של בתי ספר ערבים. גם אם מה שעומד מאחורי ההחלטה הרעה הזו הוא רצון למנוע אלימות בין בני נוער ערבים ליהודים, כפי שטוענים מנהלי האתר, הרי שמדובר במסר חמור מאד שמועבר לתלמידים הערבים והיהודים, לפיו כל מגע במרחב משותף מיד מייצר רתיעה ושנאה, ולכן יש להפריד בין הקהילות. אני יודעת שאפשר אחרת: במסגרת תכנית המפגשים שאני מתאמת, אלפי תלמידים יהודים וערבים נפגשים לאורך שנת הלימודים. המסר החשוב לכל התלמידים הוא מסר של חינוך לערכי שוויון, כבוד ומרחב ציבורי השייך לכולנו.
החלטתה של הנהלת הסופרלנד היא סימפטום לבעיה בסיסית ומושרשת יותר. מאז קום המדינה, מערכת החינוך הערבית-ממלכתית פועלת בנפרד מזרמים אחרים בחברה הישראלית. מפגש ראשון בין יהודים לערבים עשוי להתקיים רק באוניברסיטה או במקום העבודה. חוסר ההיכרות והניכור בין תלמידים יהודים וערבים, אזרחי המחר, הולך ומעמיק.
על רקע מציאות זו צומחות עמדות סטריאוטיפיות וגזעניות. ואכן, בשנים האחרונות אנחנו עדים להחרפה בגילויי גזענות נגד אזרחים ערבים בישראל, שמתבטאת באלימות נגד ערבים במרחב הציבורי או בהבעת עמדות נגד הלגיטימציה של ערבים להתנהל במרחב הציבורי כאזרחים שווי זכויות.
שגרירים של חברה ותרבות
במסגרת עבודתנו בשיתוף עם משרד החינוך, אנחנו מפעילים מיזם שלהבנתנו, מקדים תרופה למכה. "השפה כגשר תרבותי" הוא מיזם שמטרתו להתמודד עם בעיית ההפרדה בין תלמידים יהודים וערבים והשלכותיה. התכנית כוללת שלושה מרכיבים: לימודי השפה והתרבות הערבית בכיתות ה'-ו' בבתי הספר היהודיים על ידי מורים ערבים ומורות ערביות, שלא רק מלמדים את השפה הערבית אלא משמשים גם כשגרירים של התרבות והחברה שלהם; תכנית מפגשים של תלמידים ושל צוותי ההוראה, המתקיימת בכ-60 בתי ספר יהודיים וערביים בצפון הארץ; והעשרה בתרבות עברית-ישראלית עכשווית, המתקיימת בכ-70 בתי ספר ערביים.
התוצאות החיוביות של החוויה וההיכרות הישירה והנמשכת בין יהודים לערבים מעודדות אותנו להמשיך במיזם ולנסות להרחיבו ככל האפשר. כך, לדוגמה, ימי כיף וסיורים במסגרת תכנית המפגשים שלנו ("מפגשי יא סלאם") הם ההיפך הגמור מהשאיפה להפריד בין הקהילות שעומדת מאחורי ההחלטה של הנהלת סופרלנד. בעיר המעורבת עכו קיימנו יחד עם "הרשת הירוקה" והעירייה יום משותף לכל בתי הספר היסודיים היהודיים וערביים בנושא קיימות ואיכות סביבה. התלמידים בילו יום שלם בחוף, יישמו עקרונות של קיימות ודיברו ועשו חיים משותפים. בחיפה, קיימו השנה צמדי בתי ספר יסודיים ערביים ויהודיים סיורים בעיר בהובלת החברה להגנת הטבע ובשיתוף עם העירייה, במסגרת אותה תכנית. חשוב לציין שלא רק התלמידים שותפים לחוויה מאתגרת וערכית זו: ההנהלה וסגל ההוראה בבתי הספר היהודיים והערביים מגבשים את תכניה ביחד ומביעים בפני תלמידיהם את המחויבות הערכית שלהם למרחב ציבורי שוויוני ומשותף.
מערכת החינוך היא אולי הגורם המכריע ביותר בעיצוב ערכיהם של אזרחי המחר הישראלים. כשבוע לפני האירוע החמור בסופרלנד התבטא שר החינוך בוועדת החינוך של הכנסת באופן חיובי ביחס לתכניות מפגשים בין תלמידים יהודים לערבים. הוא דחה את הטענות של אחדים מחברי הכנסת, לפיהן מפגשים בין תלמידים יהודים לערבים יפגעו בגיבוש הזהות היהודית. מניסיוננו בשטח, אנחנו יודעים כי בתי ספר, הן יהודיים והן ערביים, שמחים ליטול חלק בתכנית שכזו. תקרית הסופרלנד מדגישה ביתר שאת את הצורך הדחוף להחיל תכנית מקיפה בכל בתי הספר בארץ שתחנך לחיים משותפים בין יהודים לערבים.
הכותבת, רנדה חאג' יחיא, היא מתאמת תכנית המפגשים "יא סלאם" בין תלמידים יהודים וערבים של עמותת יוזמות קרן אברהם
סערת ההפרדה בסופרלנד - עוד כותרות:
תלמידי בית הספר שהופלו: "גם אנחנו בני אדם"
דברו אליי בכנות, גזענים מפוחדים / אבתיסאם מראענה
עם כל הצער, לפעמים צריך להפריד / עדי שטמברגר