המלחמה הקרה 2.0: למה סוריה לא תקבל טילי S-300

בימים האחרונים חוזרים בכירים רוסים על מחויבותה של מוסקבה לספק טילי S-300 מתקדמים נגד-מטוסים לסוריה, על אפו ועל חמתו של המערב. מדוע מתעקש הנשיא ולדימיר פוטין לעלות על מסלול של התנגשות עם המערב, ומה יוצא לרוסים מכל זה?

רוסיה חייבת להימצא במזרח התיכון כמדינה משפיעה. במישור הביטחון לאומי, האיסלאם מאיים על רוסיה, כמו על יתר העולם. במישור הכלכלי ישנה חשיבות גדולה למזרח התיכון – אבל זה לא העניין המרכזי. אם אתה רוצה להשפיע בעולם, אתה חייב להימצא בכל מקום בו ישנן התרחשויות. ובמישור הגלובלי, החשוב מכולם, מתמודדת רוסיה על מעמדה הבינלאומי.

במזרח התיכון מתרחש למעלה משנתיים מה שזכה לכינוי "האביב הערבי". במסגרת זו רוסיה בנסיגה חמורה. היא נמחקה בצפון אפריקה - ומצאה עצמה בלי דבר. היה מהפך בו איסלמיסטים נכנסו למעמד משפיע. כשהתחילה הלחימה בסוריה, חשבו ש"עוד שבועיים אסד נופל" – והנה הרוסים מצאו בשבילו את הדרך לשרוד - התערבות צבאית חיצונית שלהם בסוריה. זו לא אסטרטגיה חדשה של הרוסים – בימי המלחמה הקרה זה היה עניין שבשגרה.

באיומה לממש את עסקת מכירת טילי S-300, רוסיה רוצה למנוע התערבות של המדינות השכנות של סוריה - כמו טורקיה שמעוניינת לפעול, או כמו של כוחות נאט"ו, שהתערבו בעבר בלוב. היא מצאה כמה שיטות למנוע את ההתערבות הזו מתוך הנחה כי אסד ישרוד כל עוד לא תתקיים התערבות חיצונית. הם ילחמו עד הסוף לצדו ותודות להם הצד השני, המורדים, לא מצליחים להתרומם. ישראל כבר פעלה, על פי פרסומים זרים, בשטחה של סוריה. זוהי אמנם התערבות חיצונית – אבל היא מינורית. כזו התערבות יכולה "לעבור" מצדם של הרוסים וגם מצד אחרים.

הכלי הוותיק ביותר בו היא משתמשת על מנת למנוע התערבות הוא חיל הים הרוסי, הפועל בחופי סוריה זה זמן רב ומגן מפני התערבות זרה, מאחר ויש גורמים רבים במזרח התיכון שיכולים לחזור מהים. הנושא החדש הוא טילי S-300, שזוהי דרכם של הרוסים להעביר מסר לשני גורמים: הגורם המשני כאן הוא הישראלי. הגורם העיקרי הוא ארה"ב. כל ההתרחשות הזו מתחברת לכך שלאחר מאמצים רבים הצליחו הרוסים לשכנע את האמריקנים לכנס את "ועידת ז'נבה השנייה". זוהי דרכם של הרוסים להיות מעורבים בסוריה, לא משנה מה יקרה עם אסד. ובינתיים בצד השני המורדים הופכים להיות איסלמיסטים.

עתה כשהאמריקנים נכנעו ללחצי הרוסים והחליטו על כינוס ועידה, החלו כיפופי הידיים. כל אחד רוצה לצאת משם כשידו על העליונה. הרוסים רוצים שאסד יישאר, או ילך – אבל בתנאים שלהם. האמריקנים לא מסכימים? נשלפת העברת טילי S-300, נשק שובר שוויון. המערב בתגובה מסיר את אמברגו הנשק ומאפשר את חיזוק המורדים. לכולם יש מכנה משותף – כל אחד מאיים כדי לאפשר את התנאים הנוחים לו כתנאים מוקדמים לוועידה. לפני ועידה כזו אף אחד לא יספק טילים לאסד או נשק למורדים. מילת המפתח כאן היא הוועידה הבינלאומית בג'נבה. עד אז נשמע עוד הרבה איומים. זה אמנם תלוי בתוצאותיה, אבל להערכתי הטילים לא יגיעו גם אחרי הוועידה.

ואיפה ישראל בכל הסיפור? ישראל קיימת כי היא גורם חשוב מאוד בכל המכלול הסורי. היא מעצמה צבאית חזקה שיושבת על הגדר שיכולה לשנות את המאזן בשנייה, לכן מאוד חשוב לרוסיה שהיא תישאר מחוץ למשחק. בינתיים ישראל שומרת על פרופיל מאוד נמוך – אך היא יכולה בן רגע להפסיק להיות ניטרלית. זו הסיבה שפוטין מזמין את נתניהו למוסקבה וזו הסיבה שהוא דן עמו רק על "אספקת טילים - כן או לא". אם ישראל תתערב, הרוסים יהיו בבעיה. אך צריך לשים את הנושא בפרופורציה הנכונה לו. איום הטילים הוא לא כל כך כלפי ישראל כמו שהוא יותר כלפי האמריקנים, שוב, לקראת הוועידה. פוטין מספיק חכם לא ללכת רחוק מדיי.

*צבי מגן היה שגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה ושימש כראש לשכת הקשר "נתיב". כיום הוא משמש חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.

עוד בנושא
רוסיה מזהירה את ישראל: ”לשמור על קור רוח”
”אובמה הורה לתכנן סגר אווירי בשמי סוריה”
נשק שובר שוויון? ”לאסד אין יכולת לתפעל את ה-S-300”