בשנה שעברה התקבלו בנציבות תלונות הציבור למעלה מ-15 אלף תלונות. מדובר במספר שיא של תלונות שהתקבלו בשנה אחת מאז הוקמה הנציבות בשנת 1971, כך עולה מדוח נציב תלונות הציבור לשנת 2012, שמתפרסם היום (רביעי). מהדוח עולה כי מספר התלונות שהתקבלו בשנת 2012 היה כמעט כפול ממספרן בשנת 2005, וכי חל גידול של 1.63% במספר התלונות לעומת שנת 2011. כ-30% מהתלונות שהתקבלו היו נגד מוסדות מדינה: המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל, צה"ל, מערכת בתי המשפט, רשות האוכלוסין וההגירה ומוסדות אחרים. רבע מהתלונות היו נגד משרדי הממשלה ועוד כרבע מהתלונות היו נגד גופי השלטון המקומי. עוד עולה מהדוח, כי 27% מהתלונות שהתקבלה לגביהם החלטה בשנה האחרונה היו מוצדקות.
על פי הדוח, אחוז התלונות המוצדקות הגבוה ביותר היה נגד רשות השידור. 52% מ-248 נושאים שהתקבלה לגביהם הכרעה לגופו של עניין נמצאו מוצדקים. לאחר מכן נמצאים ברשימה הלא מחמיאה דואר ישראל - 48.4% תלונות מוצדקות; עיריית לוד (47.7%); משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (45.2%) ומשרד הביטחון - 42%. עיקר התלונות היו בנושא שירות לקוי לציבור, תשלומים ונושאי בריאות, רווחה ושיקום.
בין התלונות כנגד רשות השידור מצא הנציב, מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, לציין את העובדה שהרשות גובה קנס גבוה בגין הליכי גבייה של אגרת טלוויזיה. מבירור תלונות רבות עלה כי משרדי עורכי דין הפועלים מטעם רשות השידור לגביית אגרת טלוויזיה דורשים מהחייבים לשלם להם שכר טרחה גבוה בגין הליכי גבייה שונים, ובהם משלוח מכתבי התראה ואיתור מקלטי טלוויזיה. עוד עולה, כי הרשות דרשה מתושבים שאינם מחזיקים בבתיהם מקלטי טלוויזיה לשלם אגרה בטענה כי בביקורים שנעשו בבתים נמצא שיש בהם מקלטי טלוויזיה, אף ש"ביקורי הבית" לא התקיימו כלל.
תלונה בולטת נוספת הוגשה נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב. מבירור התלונה עלה כי שלא כמו משפחות אחרות בישראל, משפחות של מבקשי מקלט אינן זכאיות לחישוב אגרת המים לפי מספר הנפשות המתגוררות בדירה בשל נהלי בירוקרטיים. בעקבות התערבותה של הנציבות קבעה הרשות הממשלתית למים ולביוב כי צרכן יכול לבסס את הדיווח על מספר הנפשות המתגוררות עמו בדירה גם על צילום דרכון ועל אישורים של משרד הפנים ושל גורמי הרווחה בעניין זה.
שפירא מייחד פרק בדוח לבירור תלונות בנוגע לניצולי שואה. הנציב מצא כי כאשר מתקיים בעניינו של ניצול שואה הליך משפטי שהרשות לזכויות ניצולי השואה היא צד לו, מעבירה הרשות את תיקו של הניצול לבית המשפט ואינה מטפלת ביתר בקשותיו עד לסיום ההליך המשפטי והחזרת התיק אליה. הנציבות העירה לרשות על העיכוב הממושך בטיפול בענייניהם של ניצולי השואה שתיקיהם מועברים לבית המשפט. בעקבות ההערה גיבשה הרשות נהלים חדשים, ולפיהם כאשר תיק של ניצול נמצא בבית המשפט, היא תמשיך לטפל בבקשות שאינן נדונות בבית המשפט.
בדוח מספר תלונות כנגד רשות שדות התעופה בישראל. תלונה בולטת הוגשה על ידי יו"ר לשכת המסחר ישראל-יפן ואיש עסקים המייצג חברות יפניות בישראל, שטענו כי אורח מיפן שהוזמן לישראל במסגרת הפעולות לקידום הסחר בין ישראל ליפן עבר בדיקה ביטחונית שערכה שעה ארוכה וכללה בדיקה גופנית וחיפוש יסודי בכליו של האורח. המתלוננים טענו כי אנשי עסקים יפנים רבים מקבלים יחס דומה, וכי בשל כך הם נמנעים מלבקר בארץ ומצמצמים את הפעילות העסקית שלהם עם חברות ישראליות. בעקבות הבדיקה מסרה רשות שדות התעופה לאורח היפני מכתב הבהרה והתנצלות.
הדוח גם כולל תלונה אחת יוצאת דופן במיוחד. תושבת אשקלון שהגיעה למקווה בערב שבת התלוננה כי לאחר שטבלה והתארגנה גילתה לתדהמתה כי הבלנית עזבה את המקום ושהוא נעול. המתלוננת קראה לעזרה אך קריאותיה לא נשמעו, ומכשיר הטלפון שנמצא במקווה היה מנותק. בעלה המודאג החל לחפש אחריה אולם רק לאחר ארבע שעות, ולאחר שנאלץ לחלל שבת, איתר אותה במקווה הנעול. המתלוננת חולצה מהמקווה בעזרת שירותי הכבאות שהוזעקו למקום וסייעו לה לטפס על אחד החלונות ולהשתלשל ממנו החוצה. בעקבות המקרה נערך לבלנית שימוע, ומאז היא לא זומנה שוב לעבודה. כמו כן, נציגים של המועצה ביקרו את המתלוננת בביתה, התנצלו על האירוע, מסרו לה שי סמלי ופיצוי בגובה 2,000 שקל, והודיעו לה כי היא תהיה זכאית להיכנס למקווה בעתיד ללא תשלום.