נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג, הגיש היום (שלישי) את הדו"ח השנתי של הנציבות לשר המשפטים, יעקב נאמן, ולנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. הדו"ח מציג עלייה במספר התלונות המוצדקות נגד שופטים, ועולה ממנו כי ב-2012 נמצאו 101 תלונות מוצדקות לעומת 89 ב-2011. בין היתר מתייחס הדו"ח לפרשת "הפרוטוקולים המשופצים", שבמרכזה עמדה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ונמתחת ביקורת על הסחבת בבית המשפט העליון.
על פי הדו"ח, בשנה שעברה התקבלו בנציבות 930 תלונות, ירידה של כ-40 תלונה לעומת השנה שקדמה לה. למרות זאת, חלה עלייה משמעותית במספר התלונות שנמצאו מוצדקות. כמחצית מהתלונות המוצדקות עסקו בבתי משפט השלום, שהם בתי המשפט הגדולים והעמוסים ביותר. ערכאות נוספות שבולטות באחוז התלונות המוצדקות הן בתי המשפט לענייני משפחה (16%), שהפכו בתקופה האחרונה ליעד לביקורת מצד ארגונים ופעילים שונים, ובתי הדין הרבניים (13%).
כמו בשנים עברו, גם הדו"ח של השנה חושף לא מעט מקרים של "סחבת משפטית". המקרה הבולט התרחש בבית המשפט העליון. מדובר בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מ-2003 בתיק פשיטת רגל. לא מדובר במקרה מורכב במיוחד, ובית המשפט דן בערעורים רבים מסוג זה; אך הפעם ההחלטה התקבלה רק באוגוסט האחרון. השופטים הביעו בפסק הדין התנצלות בפני הצדדים ואף הביעו צער בתגובה לתלונה, אולם הנציב הבהיר כי "לא יכול להיות ספק כי מדובר בתקלה חמורה, שחובה להסיק ממנה את המסקנות האופרטיביות המתבקשות, כדי לחסום לחלוטין אפשרות להישנות המקרה".
במקרה אחר לקח לשופטי העליון למעלה משנתיים וחצי לפסוק בערעור, לאחר שאחד הצדדים הודיע כי אינו מקבל פשרה שהציעו השופטים. "ניכר שבפסק הדין הושקעה עבודה רבה, בשאלה ייחודית שעמדה על הפרק", כתב הנציב. "על אף זאת, ומבלי שיתעלם מהעומס הרב המוטל על שופטי בית המשפט העליון, מתן פסק הדין כעבור 31 חודשים מיום שהודיע המתלונן כי אינו מקבל את הצעת בית המשפט לפשרה, חצה באופן ניכר את הזמן הסביר למתן פסק הדין".
"מערכת שמתמודדת עם ליקויים מעידה על חוסנה"
במקרה אחר דווקא להיטות היתר של דיינים בבית דין רבני הובילה להגשת תלונה מוצדקת. מדובר בדיינים שניהלו תיק גירושין בין אישה המתגוררת בישראל לבין בעלה המתגורר בחו"ל. בית הדין קבע מועד לדיון בתאריך שהגבר לא היה בארץ. הוא נחת בישראל בשעות הערב לאחר הדיון, ונעצר על ידי המשטרה. לאחר ששהה לילה במעצר, הוא הובא למחרת לבית הדין בליווי שוטרים. "אין ספק בדבר כוונתם הטובה של הדיינים, אשר ביקשו למנוע את עגינותה של האישה, נוכח החשד כי המתלונן יצליח לחמוק מדיון ולחזור למדינה בה הוא מתגורר", כתב השופט גולדברג, "אולם ברצונם להגיע לתוצאה האמורה, פגעו בזכויותיו של המתלונן".
הדוגמאות בדו"ח ניתנו ללא שמות השופטים, אולם ניתן להבין כי הנציב גולדברג בחר להתייחס בדו"ח גם לפרשת "הפרוטוקולים המשופצים", שבמרכזה עמדה, כאמור, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, שערכה תיקונים שלא כדין בפרוטוקול של דיון שנערך לפניה. לגולדברג הוגשו ארבע תלונות על כך שבדיון שהתקיים בפני השופטת אלשיך התנהל ויכוח סוער בינה לבין אחד מעורכי הדין. אלשיך הכתיבה לפרוטוקול דברים נגד עורך הדין, אולם בהמשך, לאחר שהסתיים הדיון, ערכה 36 שינויים בפרוטוקול.
גולדברג קבע כי אלשיך ביצעה תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול ובין השאר הוסיפה דברים שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו של עורך הדין. "גם כאשר שופט מקריא בעל פה החלטה באולם, אין בסמכותו לשנותה לאחר מכן", כתב גולדברג. "בנסיבות המקרה, יצאו ההחלטות ופסק הדין בגרסה הראשונה של הפרוטוקול מתחת ידי בית המשפט לאוויר העולם עם שימועם, ומלאכתו נגמרה כשיצאו עורכי הדין מן האולם".
במקרה אחר מתח הנציב ביקורת על שופט שבמהלך דיון חלק על שיקול הדעת המקצועי של גורם בכיר בתביעה וגם על נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש. גולדברג דחה את טענת השופט לפיה מדובר בקונספירציה של גורמי תביעה, וקבע כי דברי השופט לא היו ראויים ופגעו בנשיאת בית המשפט העליון ובאותו גורם בפרקליטות.
במסיבת עיתונאים לאחר הגשת הדו"ח, אמר גולדברג: "מערכת המתמודדת עם ליקויים שהתגלו בה מעידה בכך על חוסנה. הכלל הזה יפה גם לגבי המערכת השיפוטית. ביקורת החושפת התנהגות בלתי ראויה של שופטים איננה מסכנת את מעמדה של מערכת השיפוטית בעיני הציבור, לדעתי היא דווקא מגבירה את אמון הציבור במערכת, אם אכן מופקים הלקחים הנכונים מהביקורת. לצערי הכלל הזה לא מופנם דיו בקרב ציבור השופטים, ועדיין למרות שחלפו כעשר שנים מאז היווסדה של הנציבות, נשמעים קולות כי הביקורת פוגעת במעמד השופטים ובתדמית בתי המשפט".
גולדברג התייחס גם לדיון שהתקיים בוועדה לבחירת שופטים, שבה אמר הנשיא גרוניס כי לא ניתן לפטר שופטים שחוקים בשל תנאי העסקתם. "צריך להעביר מתפקידם את אותם שופטים", אמר. "אם הכוונה היא שופטים שאינם ראויים להמשיך בתפקידם - אם זה בגלל עייפות החומר, שחיקה, או בגלל מידע שמלכתחילה המינוי היה כושל - אסור להם לקבוע גורלות של מתדיינים". לדבריו, הסכנה משופט שאינו ראוי אינה פחותה מזו של מנתח שאינו ראוי.
