שנת 2010 הייתה שנת השיא מבחינת תלונות הציבור שהוגשו למשרד מבקר המדינה, המשמש גם כנציב תלונות הציבור. על פי דו"ח הנציב, שהוגש היום (שני) לכנסת, בשנה שעברה התקבלו אצל המבקר כ-14 אלף תלונות. מבין התלונות שנבדקו, רק כ-11% נמצאו מוצדקות, אחוז נמוך ביחס לשנים עברו. עם זאת, יש לציין שהטיפול בכ-17% מהתלונות הסתיים מכיוון שהנושא נפתר, אחוז גבוה מהשנה הקודמת.
המספר הגבוה ביותר של תלונות שהגיעו לידי מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, היה על מוסדות מדינה - המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, צה"ל, מערכת בתי המשפט וכדומה. מספר נמוך במעט של תלונות התקבלו על משרדי הממשלה והשלטון המקומי. כ-15% מהתלונות עסקו בגופים שהמבקר אינו מוסמך לטפל בהם, דוגמת בנקים וחברות טלפון.
מהדו"ח עולה עוד כי כרבע מהתלונות עסקו במתן שירות לקוי לציבור, דוגמת התנהגות לא נאותה של עובדי ציבור, עיכוב במתן מענה לבעיות ועוד. כ-3% מהתלונות עסקו בענייני רווחה, 3% בצרכנות ו-3% נוספים עסקו בהליכי מעצר וחקירה. מספר דומה של תלונות נגע לנושאי איכות הסביבה, בהן הטיפול בזיהום אוויר, במטרדי ריח ורעש ובעישון אסור.
השוטר שסובב אוטובוס שלם
הנציב מצא כי 1,671 תלונות היו מוצדקות. מי ש"מובילה" באחוז התלונות המוצדקות היא רשות השידור, שם נמצא כי 45% מ-189 התלונות שהטיפול בהן הסתיים היו מוצדקות. גופים בולטים נוספים שלגביהם היה אחוז תלונות מוצדקות גבוה הם: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הביטחון, המשטרה, הדואר ועיריות חיפה וירושלים.
גם משרד החינוך בולט ברשימת התלונות. אחד המקרים המוזכרים בדו"ח עוסק בשתי תלונות שהתקבלו אצל הנציב בעקבות סירוב של בתי ספר להעניק תעודת בגרות לתלמידות שלהוריהן חוב כספי לבית הספר. את אחת התלונות הגיש ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), שיאן המתלוננים מבין חברי הכנסת. בעקבות הבדיקה נקבע כי לא ניתן לעכב הענקת תעודת בגרות בשל חוב, גם כשמדובר בתשלומים שאינם חובה. הוא הנחה את משרד החינוך לתקן את חוזר המנכ"ל בנושא בהתאם.
תלונה בולטת נוספת הוגשה נגד שוטר שעיכב נוסעי אוטובוס במשך מעל לשעתיים, מכיוון שנהג האוטובוס צפר לו. על פי התלונה, שהגישה נוסעת באוטובוס מנתניה לירושלים, כשהגיע האוטובוס לצומת בני עטרות גילה הנהג כי מפרץ החניה של התחנה חסום בידי שתי מכוניות ואופנוע. הנהג צפר פעם אחת כדי לאותת לכלי הרכב לפנות את מפרץ החניה, ונהגי המכוניות עזבו את המקום. נהג האופנוע, שהתברר לאחר מכן כשוטר בבגדים אזרחיים, עלה לאוטובוס ודרש את רישיון הנהיגה של הנהג בנימוק שהוא עבר עבירה של הפעלת צופר שלא לשם מניעת סכנה. השוטר נטל את רישיונו של הנהג והורה לו להתלוות אליו לתחנת המשטרה הקרובה במסובים כדי לקבל את רישיונו בחזרה.
השוטר סירב לתת לנהג אישור בכתב על נטילת הרישיון שלו, ולכן נאלץ הנהג לנסוע עם מרבית הנוסעים לתחנת מסובים, שם המתינו חסרי המזל עד להגעת אוטובוס חלופי. הנציב קבע כי השוטר לא היה מוסמך לקחת את רישיון הנהיגה של הנהג, וכן שלל את דרישת השוטר מהנהג להתלוות אליו לתחנת המשטרה. בעקבות המקרה ננזף השוטר.
מרשות השידור, שיאנית התלונות ל-2011, נמסר בתגובה כי "מדי שנה מגיעות כ- 2,200 קבילות וכל אחת מהן נבדקת לגופה". עוד הוסיפו ברשות השידור כי רוב רובן של הקבילות המוזכרות בדו"ח עוסק בנושאי גביית אגרת הטלוויזיה, ו"בתחום זה יש אחוז ניכר של קבילות שנמצאו מוצדקות .
לעומת זאת, בקבילות המגיעות לאומבודסמן של רשות השידור ועניינן בנושאי תוכן, רק 12% מהקבילות נמצאו מוצדקות ואלה באות על תיקונן לאחר בירור ובסמוך למועד השידור המקורי".
מהמוסד לביטוח לאומי, משיאניות התלונות, נמסר כי במוסד מתקבלות למעלה מעשר מיליון פניות בשנה בכל ערוצי השירות, וכי למרות "היקף הפעילות הגדול של המוסד, אחוז התלונות המוצדקות שהוגשו נגד הביטוח לאומי בשנת 2010 הוא 26.7% לעומת 28%, הממוצע בכלל הגופים המבוקרים". כמו כן, הוסיפו בביטוח הלאומי כי הם "מתייחסים בכובד ראש לכל תלונה".