שיעור התלונות המוצדקות שהוגשו לנציב תלונות הציבור בשנת 2011 עמד על כ-30%, והוא גבוה מהמקובל בעולם - כך עולה מהדו"ח שהגיש היום (שלישי) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. מגמת הגידול במספר התלונות שהוגשו לנציב נמשכת, כאשר ב-2011 הוגשו כ-15 אלף תלונות - מספר שיא בתלונות הציבור שהוגשו אליו בכל הזמנים. מהנתונים עולה, כי בין השנים 2005-2011 הוכפל מספר התלונות בשנה שהוגש לנציבות תלונות הציבור.
הגופים שכלפיהם הוגשו הכי הרבה תלונות הם המוסד לביטוח לאומי (כ-1,500 תלונות - 10% מסך התלונות), המשטרה, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד התחבורה. בראש רשימת התלונות המוצדקות נמצאת, כמו בשנה שעברה, רשות השידור, כאשר כ-55% מהתלונות נגד הרשות נמצאו מוצדקות. אחריה ברשימה הלא מכובדת של נמצאים רשות הדואר, משרד התמ"ת ומשרד התחבורה. להבדיל, רק כ-16% מהתלונות נגד הביטוח הלאומי נמצאו מוצדקות.
מבין העיריות שנבדקו, עיריית פתח תקווה עומדת בראש רשימת העיריות שנגדן נמצאו תלונות מוצדקות, עם 46.6%. אחריה ניצבות עיריית בני ברק, עיריית חיפה, עיריית באר שבע ועיריית ירושלים. הדו"ח מציין כי מספר התלונות שהגישו חברי הכנסת למבקר הכפיל עצמו לעומת שנת 2010, אולם נדמה שאת הנתון הזה ניתן לייחס לח"כ זבולון אורלב, שהגיש 46 מתוך 67 התלונות שהגישו חברי הכנסת.
בולטים בדו"ח: תאגידי המים והביוב
הנציב בדק שורה ארוכה של תלונות בתחומים רבים, רבות מהן התייחסו לפעילות תאגידי המים והביוב השונים. כך לדוגמא, התאגיד בבת ים חייב במשך כשנתיים דיירים בבניין בעיר לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, עד שלבסוף התברר שמד המים של המלון הפועל בבניין אינו תקין ועקב כך נכללת צריכת המים שלו במסגרת הצריכה המשותפת של דיירי הבניין. התאגיד בקריית מלאכי חייב אנשים שאינם מתגוררים בכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין להמציא תצהיר על מספר הנפשות בבית.
נגד חברת הגיחון, תאגיד הביוב והמים של ירושלים, התקבלו תלונות על חיוב תשלום בגין צריכת מים בנכס שנשלח לאנשים שלא התגוררו במקום בזמן שבו נוצר החוב. כך לדוגמא, אישה נדרשה לשלם בגין צריכת מים בדירה עד יולי 2009, אף שעזבה את הדירה ארבע שנים קודם לכן. תושב פתח תקווה חויב לשלם אגרה עבור "אספקה והתקנת ברז כיבוי", למרות שברז כזה לא סופק לו ולא הותקן בביתו.
תלונה אחרת הוגשה למבקר על ידי פעיל עלייה מאתיופיה, שהלין על כך שמשרד ראש הממשלה אינו מקיים החלטה בדבר מתן תעודות הוקרה לפעילי העלייה. זאת, בניגוד להחלטת בית משפט ולמסקנות ועדה ציבורית, שיש להעניק תעודה ומענק לפעילי העלייה שסייעו להעלאת יהודי אתיופיה במסגרת "מבצע משה" ו-"מבצע שלמה". המתלונן טען כי הוא ופעילים נוספים אמנם קיבלו את המענק, אך עד היום הם לא קיבלו את תעודות ההוקרה. במשרד ראש הממשלה טענו כי לא ניתן לקיים את הטקס ולתת לפעילי העלייה תעודות הוקרה, בשל הקושי בגיבוש רשימה מוסכמת של הפעילים הזכאים לתעודות ובשל החשש כי הדבר יגרום להיווצרות מחלוקת בקרב בני העדה או יעצים את המחלוקת הקיימת ממילא בעניין. לאחר שהנציב קבע שהתלונה מוצדקת, הודיע משרד ראש הממשלה כי הוחלט לקיים את הטקס במהלך שנת 2012.
הדו"ח מציין גם מספר תלונות נגד המשטרה ובתי המשפט. כך לדוגמא, מתלונן פוצה בעשרת אלפים שקלים לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הורה לרופא, שהיה רשום כקרדיולוג מומחה במאגר המומחים של בית המשפט, להגיש חוות דעת בעניינו במסגרת תביעה שהגיש, וזאת למרות שהרופא כלל לא היה מומחה שכזה. כאמור, גם ביחס למשטרה התקבלו מספר תלונות על מעצרי שווא וליקויים בחקירה. במקרה אחד השוטרים לא צפו בצילומי מצלמות אבטחה שתיעדו מקרה תקיפה לכאורה, למרות בקשת החשוד במעשה. רק לאחר שהנציבות פנתה למשטרה בעניין ביקשו השוטרים לצפות בקלטת, ואולם - היא כבר נמחקה.
במקרה אחר התלוננה רופאה על כך שזומנה לחקירה ולאחר מכן אף נעצרה בשל סכסוך מתמשך בינה לבין שכנתה, עורכת דין. היא הובאה רק למחרת לפני שופטת, שהורתה לשחררה לאלתר. קצין תלונות הציבור של המשטרה קבע כי תלונתה לא נמצאה מוצדקת, אולם הנציב מצא שבזמן שהמתלוננת הייתה במעצר, כל מה שהמשטרה עשתה היה לגבות הודעה מהשכנה, שבה לא הועלתה כל טענה על מעשה פלילי של המתלוננת מהזמן האחרון. מרבית התלונות בכלל היו נגד אחותה של הרופאה. למרות כל זאת, רק ביום למחרת היא הובאה לפני שופטת, שקבעה כי המעצר אינו תקין. בעקבות בדיקת הנציב נרשמה הערה לקציני המשטרה שהיו מעורבים במקרה. אדם אחר התלונן על כך שזומן לחקירה מבלי שהסכימו לומר לו במה מדובר, וכאשר הגיע למשטרה התברר לו כי מדובר בטעות בזיהוי. למתלונן נשלח מכתב הסבר והתנצלות ופיצוי בסך 1,000 שקל.
על הכוונת: שעת האפס בבתי הספר
שיאנית התלונות המוצדקות היא כאמור רשות השידור, ותלונות רבות הוגשו כנגדה בגין תשלומי יתר של אגרה. בירור בנציבות העלה כי הטעויות בתשלום מקורן בנוסח לקוי של הודעות תשלום ששולחת רשות השידור לאזרחים, שלא ידוע כלל אם הם מחזיקים במקלט טלוויזיה. בהודעות לא נכתב במפורש כי מי שהחל להחזיק במקלט טלוויזיה במהלך המחצית השנייה של שנה מחויב באגרה רק עבור חצי שנה, ולא צוין בהן כי סכומי האגרות הנקובים בהן לגבי שנים קודמות כוללים קנסות ותוספת הצמדה.
גם משרד התחבורה ממוקם גבוה ברשימת התלונות, כשבנציבות התקבלו תלונות על סחבת בטיפולו של המשרד בטענות נוסעים על שירותיהן של חברות אוטובוסים המפעילות קווי תחבורה ציבורית. בירור התלונות העלה כי טיפול המשרד בחלק מתלונות הנוסעים ארך כשנה ואף למעלה מכך. במקרה אחד התלונן אדם כנגד נהג של אחת החברות ב-2007, אולם רק כארבע שנים וחצי לאחר מכן הוא קיבל מכתב על כך שהתיק מטופל. בנוסף התברר כי החברה לא שיתפה פעולה עם חקירת התלונה, מה שהוביל לבסוף להגשת כתב אישום נגדה.
אצל הנציב התקבלו גם תלונות על בתי ספר שמקיימים שעת אפס ומתחילים את הלימודים לפני השעה שמונה. בבדיקה התברר כי משרד החינוך התיר לבתי הספר "ליאו בק" בחיפה ולפנימיית "כדורי" לקיים שעת אפס, ואולם, הנציב מצא כי אין אישור לחרוג מהוראת המשרד שלא לקיים שעת אפס, ולכן הנוהג בבית הספר "ליאו בק" בוטל. לגבי בית הספר "כדורי" הנציב החליט שלא להתערב בסופו של דבר, מכיוון שמדובר בבית ספר אזורי שבו לומדים כ-1,600 תלמידים מיישובים שונים, וכי יש להתחשב במערך ההסעות המורכב לבית הספר ובעלות הגבוהה שתהיה כרוכה בביטול שעות האפס.
בשנה שעברה טען מבקר המדינה: 2010 - שנת שיא בתלונות הציבור
לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il