איזה כיף היה לכסח את שר האוצר בשבוע האחרון, הא? ממש ספורט לאומי. אורגזמה עממית. תחרות קריאייטיב המונית. ואת קוראת את הסטטוסים השנונים והזועפים, ושומעת את הזעם, ואת אומרת לעצמך: אלוהים ישמור. כלומר, למען השם. כלומר, מה ציפיתם?
דעה אחרת: לא ניתן לעצור את המחאה / יוסי יונה
בואו נדבר רגע דוגרי, כמו שאומר ראש הממשלה שלנו. נשים דברים על השולחן. אין ספק שהמרחק הקצר בין אמירותיו הנחרצות של שר האוצר לפני ואחרי הבחירות לבין הגזרות שהנחית עלינו בתקציב נראה גרוע, ואין ספק שמוטל עלינו, הצעירות ונשות מעמד הביניים, נטל קשה מאוד. אבל אם אנחנו כבר בקטע של הביקורת, הנה כמה שאלות לגולשי הפייסבוק ול-10,000 המפגינים שיצאו אמש לרחובות.
כשלפיד ביקש לחפש את הכסף אצל החרדים - מה הבנתם? שברגע שייבחר הוא יבטל באחת את כל הקצבאות לאברכים, שניתנו להם על ידי כל ממשלות ישראל (ועל הדרך יהפוך את ילדיהם לרעבים)? כשלפיד ביקש לחפש את הכסף בהתנחלויות - מה הסקתם? שבתוך חודשיים בתפקיד שר הוא יוביל התנתקות שנייה? כשלפיד הבטיח "פוליטיקה חדשה" - מה רציתם? שממש עם כניסתו לתפקיד הוא ייכנס ברב-רבאק של הוועדים, שאף אחד לא העז לגעת בהם עד כה? אחד ההבדלים העיקריים בין "יש עתיד" שהצליחה בבחירות למפלגת העבודה שנחלה אכזבה, הייתה המשנה הכלכלית. אז מה קיוויתם - שבעת משבר לפיד ינהג עם הטייקונים כמנהג יחימוביץ'?
מעדיפים את ש"ס?
אם ציפיתם לכל זה, ידידיי, לא שר האוצר חסר מושג, אלא אתם.
מי שתמים הוא לא לפיד, אלא מי שבחר בו ומתאכזב עכשיו. מי שפופוליסטית היא זו שחושבת שאפשר לתקן בחודשיים עיוותים של עשרות שנים בשוק העבודה הישראלי. מי שחסר תום לב הם מארגני המחאה - מצביעי חד"ש ומרצ - שממילא היו מבקרים כל צעד של לפיד. ומי שמתומרן ומשחק לידי אחרים הוא לא יושב ראש יש עתיד, אלא אלה שמפגינים נגדו, ולא, לדוגמה, נגד מי שיצר את הגרעון הזה או נגד המתנגדים לקיצוץ בביטחון.
לא הצבעתי ללפיד ולרוב איני מחבבת את סגנונו המלאכותי. כבר מהאזנה לסיסמאות הבחירות שלו היה ברור שמדובר בפוליטיקאי שמנסה להתחבב על כולם ולתפוס את המקל מכל הכיוונים. זהו מתכון בדוק לאכזבה קולקטיבית כשמגיעה העת לקבלת ההחלטות. אבל כן התרשמתי מכמה מהלכים שלו ושל חברי סיעתו בזמן האחרון: מהתמיכה הפומבית הנחרצת בנשות הכותל, למשל; או מההתנצחות שלו עם ח"כים חרדים מעל בימת הכנסת, תוך אמירות לא פופולריות אך מדויקות להפליא.
תגידו שזה בטל בשישים, שזה ריק מתוכן, שזה עורבא פרח. אני מרגישה שבמידה מסוימת זו כן רוח פוליטית חדשה, ממש כפי שהבטיח. ואני מעדיפה את הרוח הזו על פני זו הגזענית, השובינסטית, וההומופובית של שרי ש"ס - רוח שמחכה בפינה וחוככת כעת ידיה בהנאה למראה העליהום הציבורי על לפיד.
צריך לבחון טוב-טוב את הבטחותיו של לפיד. אם בעוד שנתיים-שלוש לא יהיו הקלות בגזרות ולא יתחילו רפורמות בחברת החשמל, בנמלים ובפנסיות של אנשי הקבע - נדע שהוא אינו מנצל את המנדט שקיבל. אבל את הדברים האלה, זה ברור, אי אפשר לעשות בחודש. התקציב הזה, שהמדינה זקוקה לאישורו המהיר, לא היה המבחן של לפיד. המבחן שלו מתחיל רגע אחרי אישורו. כדי לראות מה הוא עוד יעשה, צריך רק דבר אחד: לתת לו הזדמנות.
לכל הטורים של הילה קובו