צפו במסיבת העיתונאים של לפיד ועיני, אמש
שר הכלכלה והמסחר, נפתלי בנט, גיבה הבוקר (חמישי) את הגזירות הצפויות שהציג בן-בריתו, שר האוצר, יאיר לפיד, בעקבות תקציב 2013-2014. "לא בערך. לא ליד. אני מגבה את יאיר לפיד", כתב בנט בעמוד הפייסבוק שלו. "היה 'פיצוץ' בצינור הכסף של ישראל. כל חודש בזבזנו כסף שאין לנו. עוד דליפה ועוד דליפה, דהרנו כלפי פשיטת רגל ודאית", הוסיף שר הכלכלה. "אז, לפיד הניח חסם עורקים מיידי. לעצור את הדימום. ידענו שאין ברירה. זה הדבר הנכון והאחראי היחיד. גם אם זה מאוד, מאוד לא פופולרי".
בנט התייחס לביקורת על חברו ואמר: "קל מאד לעמוד מן הצד, לבקר, לגמגם או לשתוק", המשיך. "אבל אנחנו בסירה הזאת ביחד. אי אפשר לסגור גירעון של 50 מיליארד שקלים ללא החלטות כואבות. יש לממשלה זו ארבע שנים. את מה שצריך לתקן, נתקן. צריך לקחת אחריות גם כשקשה, גם כשלא נעים. אנחנו, חברי הממשלה, איננו קהל ביציע. אנחנו שחקנים במגרש".
אתמול הביע גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמיכה בשר האוצר. "לא אתערב בתקציב, למעט הקיצוץ בביטחון שנותר פתוח לדיון", אמר נתניהו בשיחה עם גלי צה"ל. בכך, ביקש נתניהו להזים את הדיווחים לפיהם בכוונתו "לרכך" את שורת העלאות המסים והקיצוצים שמתכנן לפיד. עם זאת, לא ברור בשל כך מה יהיה אופיו של הקיצוץ בתקציב הביטחון, המרכיב הגדול בתקציב המדינה, שהיקפו עשוי להגיע למיליארדי שקלים. הנושא צפוי להתבהר עם שובו של ראש הממשלה מביקורו בסין.
לפיד: "לא אחלק כסף שאין למדינה"
לפיד עצמו התייחס אמש במסיבת עיתונאים משותפת עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לתכנית הקיצוצים והגזירות והבהיר כי התכנית לא נועדה לפגוע במעמד הביניים וכי גם "הטייקונים" וגם החרדים, שלדבריו היו מגזרים "מחוסנים פוליטית", ייפגעו מהגזרות. "אני יודע שהרוחות סוערות ושלאנשים כואב ושהם כועסים. אני לא יכול להתווכח עם זה, גם אותי הסיטואציה מכעיסה", אמר לפיד, "הייתי מעדיף לעמוד כאן ולהגיד איזה סוכריות החלטתי לחלק לעם, אבל זו בדיוק ההתנהגות שגרמה לבור התקציבי שאתו אנחנו צריכים להתמודד". לדבריו, הציבור מבין שצריך לסגור את הגירעון, אבל גם רוצה שמישהו אחר ישלם במקומם. "לצערי, אין נסים בדברים האלה", אמר שר האוצר, "אני לא אחלק כסף שאין למדינה, אני לא מוכן להגיע למצב של יוון עם אנשים קמו בבוקר - הדירה שלהם הייתה שווה חצי, הם איבדו את מקום העבודה שלהם וכל השירותים סביבם קרסו".
ביום שלישי הוצגה הטיוטה הסופית של תקציב המדינה לשנים 2013-2014, וכן חוק ההסדרים, כאשר באוצר מקווים לצמצם את הגירעון על ידי הטלה והעלאה של שורה של מסים, ביטול הטבות וסובסידיות וכן קיצוץ במשרדי הממשלה. תכנית הקיצוצים והגזרות מחולקת לשתי קטגוריות: הגדלת ההכנסות ממסוי מחד וצמצום הוצאות המדינה מאידך.
בכל הקשור להגדלת ההכנסות, מתכוון האוצר להעלות את מס ההכנסה בשיעור של 1.5% לכל מדרגות המס. באוצר מעריכים שצעד זה לבדו יכניס לקופת המדינה ארבעה מיליארד שקלים בשנה; כמו כן, תבוטל נקודת זיכוי במס ההכנסה לאקדמאים (צפי להכנסה של 200 מיליון שקלים בשנה). בנוסף, בצעד שירגיש כל ישראלי, יועלה ב-1% מס הערך המוסף (המע"מ) - מס הנלקח בכל עסקה במשק - והוא יעמוד על 18% כאשר באוצר מעריכים שצעד זה יכניס 4.6 מיליארד שקלים בשנה לתקציב המדינה. בעוד שהציבור נדרש לשלם כמעט עשרה מיליארד שקלים (העלאת מס ההכנסה והמע"מ), מס החברות יועלה באחוז ל-26%, צעד זה צפוי להכניס למדינה 630 מיליון שקלים בשנה.
אמנם יושת קיצוץ בשכרם של בכירי השירות הציבורי, בהם נשיא המדינה, חברי כנסת, שרי הממשלה ושופטים בשיעור של כ-10%, אולם במסגרת הצעת האוצר, לא חלה פגיעה משמעותית בעובדי המדינה, וכן בוועדי העובדים החזקים במשק. כמו כן, נעלם אחד גדול מהתכנית הוא היקף הקיצוץ בתקציב הביטחון, כאשר באוצר דורשים לקצץ ארבעה מיליארד שקלים מהתקציב בעוד שבמשרד הביטחון דורשים דווקא להגדיל את התקציב בארבעה מיליארד שקלים.