1. הבזק אדיר במרחק 3.6 מיליארד שנות אור
טלסקופ החלל פרמי תיעד בשבוע שעבר מאורע בלתי רגיל ביקומנו התפרצות קרני גמא בעוצמה שלא נראתה עד כה. על פי הדיווח באתר סוכנות החלל האמריקאית, עורר הדבר התרגשות רבה בקהילה האסטרונומית. רמת האנרגיה של אחת הקרניים שנצפו היא 94 מיליארד אלקטרון וולט פי 35 מיליארד מרמת האנרגיה של האור שאנו רואים ופי שלושה מהשיא הקודם של הטלסקופ. מקור ההתפרצות זוהה במרחק 3.6 מיליארד שנות אור מכדור הארץ בקונסטלציית אריה והוא נחשב קרוב יחסית. התפרצויות גמא הן האירועים האנרגטיים ביותר ביקום והן מפיקות בוהק עז. הן מתרחשת כאשר כוכב גוסס קורס, וכמעט בכל המקרים, כשבוע לאחר ההתפרצות, מתגלה במקום סופרנובה. אסטרונומים מקווים שכך יקרה גם הפעם.
התפרצות קרני הגמא בשבוע שעבר (NASA/DOE/Fermi LAT Collaboration):
2. טביעות רגליים בנות 1.5 מיליון שנה
חדשות מרעישות מכנס האגודה הפלאואנתרופולוגית האמריקאית שנערך החודש בהוואי: צוות חוקרים דיווח על מציאת טביעות רגליים מאובנות של הומינינים (בני השבט הכולל את מיני האדם וכמה סוגים נוספים שנכחדו) בני 1.5 מיליון שנה. על פי כתב Science, שני שבילי העקבות הקדומים התגלו באחרונה באזור אילרט בקניה. זה כמה שנים שהמשלחת עמלה על חשיפתן של טביעות הרגליים הפרה-היסטוריות באתר, והיא פרסמה את ממצאיה בפעם הראשונה ב-2009. החידוש כעת הוא האפשרות להעלות סברות נוספות על הרגליים האנושיות במידת-מה שהשאירו את העקבות. החוקרים שחזרו את הפסיעות בסיועם של גברים ונשים בני שבט מקומי הנוהגים להתהלך יחפים, כדי לבדוק כיצד העקבות משקפים את אורך, רוחב וצורת כף הרגל ואת המשקל והגובה של הדורך. על סמך המדידות, החוקרים משערים כי מדובר בקבוצה שמנתה לפחות שישה זכרים ויצאה לצוד או לסייר. הם דרכו בבוץ שעל גדת נהר, ועקבותיהם התכסו בבוץ במהירות וכך נשמרו עד ימינו אנו, עדות מרגשת לאחווה גברית בת 1.5 מיליון שנה.
האנתרופולוג ג'ון האריס מסביר על העקבות שנמצאו לפני כמה שנים:
3. זבוב רובוטי מעופף
מהנדסים מאוניברסיטת הרווארד שעובדים כבר 15 שנה על פיתוח רובוטים מעופפים זעירים, מתארים בכתב העת Science את ההישג האחרון שלהם: רובוט שגודלו כגודל זבוב המסוגל לעופף כדרך הזבובים. כמוהם, הרובוט מסוגל להניע את כנפיו 120 פעמים בשנייה והוא מסוגל לחקות את מגוון התנועות שזבוב עושה במעופו, כולל ריחוף במקום. הוא מורכב משכבות של חומרים דקיקים ביותר, דו-ממדיים, שנפתחים למבנים תלת-ממדיים כמו ספר מתקפל. הרובוט ששוקל רק 80 מיליגרם לא מסוגל לשאת סוללה והוא תלוי בכבל דקיק המספק לו חשמל. האתגר הגדול, אומרים המפתחים, הוא ליצור סוללה קטנה מספיק שתאפשר לרובוט להתנתק מחבל הטבור שלו. הסוללות הקטנות ביותר שיכולות להפעיל את הרובוט שוקלות כיום כחצי גרם פי עשרה ממה שהוא מסוגל לשאת. החוקרים מקווים להתגבר על הבעיה בתוך 10-5 שנים. בעתיד, הם אומרים, יוכלו רובוטים זעירים מעופפים לסייע באיתור נפגעים בין הריסות בניינים ואפילו בהאבקה של פרחים.
הרובוט המעופף, הדגמה באוניברסיטת הרווארד:
4. השיפוצניקים של ה-DNA
מנגנונים לתיקון ה-DNA הם בין המנגנונים היסודיים בכל תא. החומר הגנטי נחשף באופן קבוע לפעולתם של מוטגנים חומרים שמשנים אותו ופוגעים בו ואנזימים שונים מתקנים אותו ומחזירים את המצב לקדמותו. שניים מהאנזימים, פולימרז וליגאז, אחראים לשלבים הסופיים בתיקון: האחד משלים את הנוקלאוטידים (אבני הבניין של ה-DNA) החסרים, והשני סוגר "חורים" בגדיל. למרות חשיבותם הרבה, עד כה לא נצפו אנזימים אלו בפעולה. כעת, הצליחו חוקרים לעקוב אחר מולקולות בודדות של האנזימים, בעת שתיקנו פגמים ב-DNA בתא חי של חיידק אי-קולי. החוקרים מתארים בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences כיצד באמצעות מיקרוסקופיה פלואורסצנטית מתקדמת, הם מדדו באופן ישיר את תדירות תיקוני ה-DNA בתא חי. לדבריהם, בדרך זו ניתן יהיה לבנות מודלים מספריים שיאפשרו לצפות את תגובתו של אורגניזם לנזק שנגרם לחומר הגנטי שלו.
5. למורים מתחפרים בחורף
תרדמת החורף של הדובים היא אמנם המוכרת מכולן, אבל הם לא היחידים שמבלים את חודשי החורף הקרים בנמנום חסכוני. בין היתר, עושים זאת גם מיני סנאים וקיפודים - וגם למורים במדגסקר. זה כמה שנים ידוע כי למורים זעירים במערב האי מבלים כשבעה חודשים בתרדמת חורף בתוך גזעי עצים. ביערות הגשם הנמצאים באזורים גבוהים במזרח האי נופלת הטמפרטורה בלילות החורף ל-5 מעלות ואף למטה מזה, אולם עד כה לא נחקרו הרגלי התרדמת של מיני הלמורים הזעירים החיים שם. חוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Scientific Reports עשו זאת לראשונה וגילו תופעה מעניינת. להבדיל מקרוביהם במערב, הלמורים הזעירים במזרח מבלים בין שלושה לשישה חודשים מתחת לפני האדמה, במחבוא מבודד היטב שאותו הם חופרים בעצמם בעומק של 10-40 סנטימטרים. מדובר בבחירה מפתיעה מעט משום שבשאר ימות השנה הם חיים בין ענפי העצים וגם משום שאין להם טפרים לחפור בהם. עם זאת, החוקרים מצביעים על הדמיון הרב להתנהגותם של יונקים קטנים אחרים החיים באזורים שונים בעולם, שגם הם מתחפרים כדי לתפוס חרופ בחורף.
מאורות החורף של הלמורים נחשפות בסרטון של אוניברסיטת דיוק:
בונוס מרהיב: שלוש שנות שמש בשלוש דקות, סרטון של נאס"א:
עוד תגליות מדהימות:
על סין
על דינוזאורים
על המוח