פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חמישה מחקרים מרתקים על סין

      השבוע אימץ המדור את סיסמת סוכני הנדל"ן "לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן" ותר אחר מחקרים מעניינים שעוסקים במעצמת העל החדשה ובתושביה, הנוכחיים והקדמונים

      1. שפעת חדשה ומדאיגה

      לפני כמה שבועות נסגרו כל שווקי העופות בשנחאי בגלל זן קטלני ולא מוכר של שפעת שדילג בין בעלי כנף לבני אדם. מקרה ראשון של הידבקות בנגיף המכונה כעת H7N9 זוהה ב-31 במרץ. מאז, כמעט מדי יום, מדווח ארגון הבריאות העולמי על מקרי מחלה נוספים שאוששו בבדיקות מעבדה, ועל מניין המתים העדכני. נכון להיום, 109 בני אדם חלו במחלה בוודאות ו-22 מתו ממנה. מדענים מנסים כעת לברר מהו מקור ההתפרצות, ואחד הגורמים המקשים על מציאתו הוא העובדה שהנגיף כלל לא גורם לסימני מחלה אצל עופות. עד כה לא נמצאו ראיות לכך שהמחלה עברה בין בני אדם, אך גם לא נשללת האפשרות שהווירוס יפתח יכולת מאיימת זו. במאמר שהתפרסם השבוע באתר של כתב העת Nature, קובע מנהל יחידת המחקר הקלינית של אוניברסיטת אוקספורד בהאנוי, ד"ר פיטר הורבי, שממש לא כדאי להקל ראש בעניין. "לא קל לאתר ולנטר וירוס מותאם חלקית לבני אדם בעיר גדולה כמו שנחאי ובייג'ין. ניטור של וירוס מותאם באופן מלא יהיה בלתי אפשרי. הוא יוכל להתפשט בקלות בתוך המדינה ומחוצה לה", כותב הורבי, שמזהיר גם ממעבר של הנגיף לאוכלוסיית החזירים הגדולה של סין.

      עובדי רפואה מחזיקים מכל ובו תרבית של וירוס שפעת העופות החדש מסין, בטיוואן, אפריל 2013 (רויטרס)
      רק שלא יתפשט. נגיף H7N9 במעבדה בטיוואן (צילום: רויטרס)

      2. הוויכוח על "הקיסרים הקטנים"

      מדיניות הילד האחד שהוחלה בסין בסוף שנות השבעים ורק כעת מתחילה להינטש בהדרגה מעוררת בחודשים האחרונים ויכוח מעל דפיו של כתב העת Science. מחקר שבדק את ההשלכות ההתנהגותיות של המדיניות שנועדה להגביל את הילודה במטרופולינים של סין, קובע כי הסינים שגדלו ללא אחים גדלו להיות "קיסרים קטנים", או במלים אחרות – אנשים נוראיים. החוקרים השתמשו במשחקים הנהוגים במחקר כלכלי, כדי להשוות בין תכונות שהפגינו 421 נבדקים, חלקם נולד לפני המדיניות והיתר בעיצומה. הם מצאו שהילדים היחידים היו פחות אמינים ונטו פחות לתת אמון באחרים, נמנעו מלקיחת סיכונים והיו פחות תחרותיים, יותר פסימיסטים ופחות מצפוניים מאחרים. בתגובה, שיגרו מדענים אחרים מכתב למערכת המפנה למחקרים שעל פיהם צאצאי מדיניות הילד האחד הצליחו בבגרותם באותה מידה או אף יותר מילדים שגדלו עם אחים. עורכי המחקר המקורי לא נשארו חייבים וכתבו למגיבים כי הנתונים שנאספו בניסוי הם אינדיקטורים מהימנים יותר לצורת התנהגות, מאשר סקרים שבהם אנשים מעידים על עצמם.

      אחיות תאומות בסין (AP)
      תושבי אזורים כפריים, בני מיעוטים אתניים ותאומות מתוקות לא נכללים במדיניות (צילום: AP)

      3. נפלאות הרכבת

      ב-2007 הושקה בסין מסילת הרכבת המהירה הראשונה וכעת רשת המסילות במדינה היא הגדולה והעמוסה ביותר בעולם. הרכבות נעות עליה במהירות ממוצעת של למעלה מ-200 קמ"ש והמהירות ביותר מאיצות ל-350 קמ"ש. בסוף השנה שעברה נפתח הקו המהיר הארוך ביותר, שקיצר מסע בן 2,298 קילומטרים מבייג'ין לעיר הדרומית גואנגג'ואו מקרוב ליממה לכשמונה שעות בלבד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מציג ראיות לכך שלרכבות חשיבות חברתית וכלכלית רבה; הן מקטינות את הפגיעה באיכות החיים של תושבי שלוש ערי הענק של סין – בייג'ין, שנחאי וגואנגג'ואו. החוקרים מתבססים על מדד של מחירי נדל"ן כדי להצביע על עלייתן של ערים מדרג שני ושלישי המקושרות לערי הענק באמצעות המסילה. הרכבת מאפשרת לחברות להוציא חלק מהפעילות שלהן לערים אלו, שמחירי הנדל"ן בהן עדיין לא משתווים למחירים בערי הענק ולהפגיש את העובדים במטה החברה אחת לשבוע. החוקרים אף מונים את התנאים להצלחת המיזם ומציינים בין השאר את המבנה הפוליטי ה"ייחודי", כהגדרתם, של סין. במדינות אחרות, הם כותבים, סביר שהקמת מסילת רכבת מהירה תיתקל בהתנגדות מצדם של תושבים שיזעקו: לא בחצר האחורית שלי.

      נוסע מצטלם על רקע רכבת מהירה בסין (AP)
      ישר לאינסטוש. נוסע מצלם על רקע אחת הרכבות המהירות של סין (צילום: AP)

      4. לידתו של נהר

      מתי החלו הנהרות המוכרים לנו לחרוץ את פני היבשות? תודו שמעולם לא שאלתם את עצמכם את השאלה הזאת. חוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences סבורים כי הם הצליחו לקבוע את גילו של נהר היאנגצה בסין – הנהר הארוך ביותר באסיה והשלישי באורכו בעולם (אחרי הנילוס והאמזונס). הם כותבים כי אף שידוע שהיווצרות הנהר קשורה לשינויים הטופוגרפיים שחלו בעקבות תנועתה של הודו והתנגשותה ביבשת אסיה, עד כה התקשו מדענים להסכים על גילו של הנהר. ההערכות נעו בין 40-45 מיליון שנה לשני מיליון שנה. באמצעות תיארוך של משקעים שונים, הגיעו מחברי המחקר למסקנה שהנהר בצורתו הנוכחית קיים לפחות 23 מיליון שנה – הערכה המתאימה לסברות הנוכחיות על מועד התרוממות הרמה הטיבטית והתגברות גשמי המונסון הקיציים באזור. אז עכשיו אתם יודעים.

      צפו בסרט של רשת PBS על הסכרים של היאנגצה:

      5. מלקט הבטטות

      שלוש אבנים שנמצאו במחוז שאנשי בסין שופכות אור חדש על תזונתם של הציידים-לקטים שחיו בה בתקופת האבן הקדומה. האבנים, שגילן בין 19,500 ל-23 אלף שנה, שימשו את הסינים הקדמונים לטחינת צמחים, בתקופה שבה מעטה הקרח על פני כדור הארץ הגיע לשיאו והמשאבים היו מצומצמים. החוקרים בדקו את שאריות החומרים על פני האבנים ומצאו עמילנים שונים שמקורם בין היתר בעשבים ממשפחת הדגניים ובפקעות של בטטה ושל צמח ממשפחת הדלועיים (snakegourd), שפירותיו המוארכים משמשים כיום למאכל באסיה. זוהי העדות המוקדמת ביותר לאכילת פקעות בסין ועדות לכך שדגנים נאכלו כ-12 אלף שנה לפני שבויתו. החוקרים מציינים כי הממצאים מצביעים על כך שלתושבי האזור היסטוריה ארוכה של שימוש במיני צמחים מסוימים - מה שאפשר להם לחקור את תכונותיהם והוביל בסופו של דבר להתפתחות החקלאות.

      ילד על כתפי אביו בסימפוזיון התותים בבייג'ין, 2012 (GettyImages)
      בסוף קיבלנו חקלאות ואת התמונה הכי חמודה בעולם. ילד על כתפי אביו בתערוכת תותים (צילום: אימג'בנק/GettyImages)

      עוד תגליות מדהימות:
      על דינוזאורים
      על המוח
      על כדור הארץ