פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חמש תגליות מדהימות על כדור הארץ

      איך נולדים עורקי זהב, מה מסתתר בעומק של 11 קילומטר מתחת לפני הים, האם באמת נהיה פה חם יותר ויותר, ועוד קושיות על כדור הארץ שלנו שיש להן תשובות מדעיות חדשות

      1. זהב ברגע

      איפה הזהב? עמוק באדמה. ואיך הוא נאסף שם למתכת נוצצת ויקרה? טוב ששאלתם. מדענים אוסטרלים מתארים במאמר בכתב העת Nature Geoscience כיצד נוצרים עורקי זהב בתוך קרום כדור הארץ, ומסתבר שזה קורה מהר מהצפוי – ייתכן שבתוך כמה עשיריות השנייה בלבד. התהליך מתרחש בתוך הסדקים הזיגזגיים המחברים בין קווי השבר העיקריים בסלע. בעת רעידת אדמה, חלקי הסלע מחליקים ומתחככים זה בזה לאורך השבר המרכזי, ואילו הסדקים המחברים בין השברים נפערים עוד יותר. חישובים שערכו החוקרים העלו כי התרחבות הסדק גורמת לצניחת לחץ חדה ופתאומית, בסביבה שבה שורר בדרך כלל לחץ גבוה. כתוצאה מכך, מים חמים במיוחד ועשירים במינרלים, המצויים בתוך הסדקים, מתאדים במהירות הבזק, ונוצרים משקעי קוורץ ובהם נימי זהב זעירים. די ברעש בעוצמה נמוכה כדי לגרום לירידה משמעותית בלחץ, אומרים החוקרים. לפיכך, במקום שבו נרשמים אלפי רעשים זעירים בשנה, לאורך מאות אלפי שנים, עשוי להצטבר בסופו של דבר בלינג גדול עצום ורב.

      כורה מחזיק גוש זהב (AP)
      בלי לחץ. כורה מחזיק גוש זהב (צילום: AP)

      2. אנטי-חומר בבטן האדמה

      בשורה לחובבי החלקיקים המוזרים: מדענים מדווחים על מדידות חדשות של חלקיק ושמו גיאונייטרינו, שמקורו במעטפת כדור הארץ – השכבה המצויה בין הקרום לגלעין כדור הארץ. גיאונייטרינו נוצר כתוצאה מהתפרקות של חומרים רדיואקטיביים בתוככי הכדור. זהו אנטי-חלקיק, "בן זוגו" של חלקיק ושמו נייטרינו, הידוע בזכות יכולתו "לטוס" הישר דרך כדור הארץ. הניסוי הבינלאומי BOREXINO למדידת זרם הנייטרינו מהשמש, שבמסגרתו נמדד גם שטף האנטי-חלקיק, נערך במעבדת גראן סאסו השוכנת עמוק מתחת לאדמה במרכז איטליה. המיקום המדכדך נועד למנוע "זיהום" של המדידות בקרינה ממקורות אחרים. לדברי החוקרים בגראן סאסו שדיווחו על ממצאיהם טרם הפרסום, מדידה של פליטת הגיאונייטרינו היא הדרך להעריך כמה חום נוצר כתוצאה מהתפרקות היסודות שבמעבה האדמה. החום מניע את החומר הצמיג שממנו עשויה מעטפת כדור הארץ, ותנועה זו מזיזה את הלוחות הטקטוניים וגורמת לרעשי אדמה.

      החיפוש אחר הנייטרינו, סרט של CERN:

      3. חיידקים עמוקים

      יש חיים גם במקום העמוק ביותר על הכוכב שלנו. ב-2010 שלח צוות חוקרים בינלאומי צוללת לא-מאוישת לשקע מריאנה באוקיינוס השקט, שעומקו, בנקודה המכונה "תהום צ'לנג'ר", לא פחות מ-11 קילומטרים מתחת לפני הים. הצוללת אספה דגימות מהמשקע שעל הקרקעית והחוקרים מדדו את רמת החמצן בדגימות, כדי להסיק ממנה על אוכלוסיית החיידקים במקום. הם גילו פעילות קדחתנית – פי שניים מאשר באתר סמוך שעומקו 6 קילומטרים בלבד. נראה שהחיידקים בשקע מריאנה זוללים את שפע שיירי בעלי החיים והצמחים השוקע הישר אל הקרקעית, והחוקרים אף סבורים שיש להם תפקיד חשוב במחזור הפחמן באוקיינוס. ממצאים אלו, שפורסמו בכתב העת Nature Geoscience, מצטרפים למחקרים נוספים שמראים כי הנקודה הכי נמוכה בכדור הארץ (סורי, ים המלח) היא לא שטח מת כפי שחשבו בעבר, אלא בית גידול לשורה של יצורים המסוגלים להתמודד עם הקור העז והלחץ האדיר.

      הבמאי ג'יימס קמרון בשובו מצלילה בשקע מריאנה, סרטון של "נשיונל ג'יאוגרפיק":

      4. הכדור הקפוא

      תיאוריית "כדור השלג" גורסת כי מעטה הקרח הימי על כדור הארץ הגיע עד לקו המשווה לפחות פעמיים בעבר הרחוק, לפני יותר מ-635 מיליון שנה. חוקרים ישראלים – יוסף אשכנזי מאוניברסיטת בן גוריון, אלי ציפרמן מאוניברסיטת הרווארד וחזי גילדור מהאוניברסיטה העברית - ועמיתיהם מגרמניה ומארצות הברית, דנים במאמר שהתפרסם באחרונה בכתב העת Nature בתכונותיו של האוקיינוס ששכן מתחת לקרח במקרה שפני הכדור אכן קפאו. על פי המודל שהם יצרו, הייתה תנועה ערה של ערבוב וסירקולציה במי האוקיינוס, וזאת בניגוד לים העצל שהיינו מצפים למצוא מתחת למעטה של קרח עבה. החוקרים אמנם לא נותנים תשובה חד-משמעית לשאלה אם כדור הארץ אכן לבש לבן בשלב כלשהו בתולדותיו, ואף לא לשאלה כיצד שרדו חיים בתנאים כאלה, אך הם מקווים שהבחנותיהם יסייעו לעשות זאת בעתיד.

      סנאי בשלג (AP)
      (צילום: AP)

      5. התחממות זה הכי חם

      מקרח – לקרח נמס: במאמר בכתב העת Science קובעים חוקרים אמריקאים כי הטמפרטורה על כדור הארץ גבוהה כעת ממה שהיא הייתה בשלושת-רבעי מהזמן ב-11,300 השנים האחרונות. המדענים נעזרו בשיטות שונות ובנתונים שצוותים אחרים אספו כדי לשחזר את ההיסטוריה האקלימית של כדור הארץ מאז תום עידן הקרח האחרון. בין היתר, הם בדקו את ההרכב הכימי של שרידי יצורים זעירים ששקעו לקרקעית האוקיינוס. החוקרים מצאו כי מסוף עידן הקרח עלו הטמפרטורות בהדרגה עד שהתייצבו, ולאחר מכן הייתה תקופה של התקררות – עד שחל מהפך. על פי הנתונים שאספו החוקרים, העשור הראשון של המאה ה-20 היה בין הקרים ביותר ב-11 אלף השנים האחרונות, וכעת, רק מאה שנים אחרי, אנו מתקרבים לשיא ההפוך. על פי ההערכה, עד סוף המאה גם נשבור אותו. כמו אחרים לפניו, המחקר הנוכחי מייחס את הקפיצה המדאיגה במידות החום לתוצריה של המהפכה התעשייתית.

      דוב בגן חיות נהנה מגוש קרח שקיבל כדי להפיג את החום (AP)
      דוב מצטנן בעזרת גוש קרח שקיבל ממטפליו בגן החיות (צילום: AP)

      עוד תגליות מדהימות:

      על חיות קדומות
      על החלל