1. כוכב הלכת הכי קטן
מאז שהחלו להתגלות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, הצליחו המדענים לזהות רק את הגדולים שבהם. אך לא עוד; במאמר שפורסם השבוע ב-Nature מתואר לראשונה כוכב לכת זערורי גדול אך במעט מהירח שלנו. זהו כוכב הלכת הפנימי מבין שלושה, הסובבים סביב כוכב דמוי-שמש שזכה לכינוי Kepler-37. כנראה מדובר בכוכב לכת סלעי, נטול אטמוספירה, המשלים סיבוב סביב הכוכב שלו ב-13 יום בלבד. כוכב הלכת הזעיר Kepler-37b ושני רעיו הגדולים ממנו אותרו באמצעות טלסקופ החלל "קפלר". מאז ששוגר ב-2009, צופה "קפלר" על יותר מ-150 אלף כוכבים, וזאת במטרה לזהות עוד ועוד כוכבי לכת וללמוד על התנאים השוררים בהם.
2. החור השחור הכי צעיר
כוכבים מתפוצצים וחורים שחורים הם החומרים שמהם עשויים הסיוטים של כל ילד שאי פעם הרים ספר על חלל. כעת, ישמחו ילדי העולם לשמוע שמדענים הצליחו לזהות בין שרידיה של סופרנובה את החור השחור הצעיר ביותר בשביל החלב. שרידי הסופרנובה W49B, המרוחקים כ-26 אלף שנות אור מכדור הארץ, הם בני כאלף שנה שנה בלבד (כפי שהם נראים מכדור הארץ, לא כולל הזמן שלוקח לאור להגיע אלינו). החוקרים, שהתבססו על נתונים שנאספו בידי טלסקופ החלל "צ'נדרה", מצאו שם כמה תופעות חריגות: בדרך כלל, כאשר כוכב מתפוצץ, היסודות מתפזרים לכל עבר בצורה שווה, ובמה שנשאר מוצאים כוכב דחוס שעשוי מנייטרונים. בסופרנובה הזאת, החומר בקטבים "נזרק" במהירות גבוהה יותר מאשר בקו המשווה, ולא זוהה כוכב נייטרונים. מכאן הסיקו החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת The Astrophysical Journal, שבנבכיה של W49B שוכן לו חור שחור.
3. מוצא הקרינה הקוסמית
שרידי סופרנובה לא רק מחביאים חורים שחורים, מסתבר שהם גם המקור לקרינה הקוסמית חלקיקים אנרגטיים, 90% מהם פרוטונים, הנעים בחלל במהירות הקרובה למהירות האור. במאמר שהתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Science מוצגת לראשונה הוכחה לסברה המקובלת ששיירי התפוצצויות הכוכבים הם שמאיצים את החלקיקים למהירויות משוגעות. המדענים חקרו את הנתונים שנאספו במשך ארבע שנים בידי טלסקופ החלל "פרמי" לגבי שני שרידי סופרנובה - IC 443 ו-W44. בעבר לא ניתן היה לדעת בוודאות אם החלקיקים שנפלטים מענני הגז הללו הם פרוטונים, כלומר קרינה קוסמית, או אלקטרונים. כעת הצליחו החוקרים להוכיח כי אכן מדובר בפרוטונים, ומצאו תשובה לשאלה שמטרידה את עולם המדע זה מאה שנה, מאז גילוי הקרינה הקוסמית.
4. ארבע שמשות וכוכב לכת אחד
אם השמש שלנו לא מספיק דיווה, מסתבר שיש ביקום מערכות של שתי שמשות ואפילו ארבע שמשות. בסוף השנה שעברה התגלתה לראשונה מערכת ובה כוכב לכת הסובב סביב שני כוכבים, וצמד כוכבים נוסף שמקיף אותם במרחק מה וזה לא היה קורה לולא עבודתם המסורה של חוקרים חובבים. אמנם מדענים מאוניברסיטת ייל נכנסו לתמונה מיד אחרי התגלית הראשונית, אך במאמר שכתבו ל-Astrophysical Journal, הם לא שוכחים לתת את הקרדיט הראוי למי שהיה הראשון לזהות. כוכב הלכת הענק הדומה במימדיו לנפטון - אפילו נקרא PH1 כמחווה ל-Planet Hunters, התוכנית שרותמת את הציבור לסריקת הנתונים שאוסף "קפלר". PH1 הוא כוכב הלכת הראשון שזוהה בוודאות והתגלה על ידי הגולשים המתנדבים בתוכנית.
בונוס 1: קיוריוסטי חופרת
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א פרסמה השבוע תצלום מקסים ששיגרה ממאדים גשושית החלל "קיוריוסיטי". הגשושית, שנשלחה באחרונה למשימת הקדיחה הראשונה שלה, מציגה בתצלום את אבקת הסלע שהיא אספה.
בונוס 2: בוחרים שם לירחי פלוטו
הוא אמנם ספג הדחה כואבת מרשימת כוכבי הלכת, אבל הירחים שלו נשארו לצדו למרות הכל. בשנים האחרונות אף התברר שיש חמישה מהם ולא שלושה, והאנשים שגילו את השניים האחרונים - P4 ו-P5, כינויים זמניים - מבקשים מכולם לעזור לבחור להם שמות. מהרו והצביעו - הקלפי נסגרת ביום שני, 25 בפברואר.
