פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארבע תגליות מדהימות על דינוזאורים

      הם בקעו מביצים, חלקם שחו בנהר ולחלקם היו נוצות (רק לא ברור באיזה צבע). קבלו כמה מחקרים חדשים על החיות הקדומות החביבות על כולנו - וגם בונוס גזעי

      1. קן של דינוזאורים

      פלאונטולוגים - חוקרי בעלי חיים קדומים - גילו בסין את האוסף הגדול ביותר והעתיק ביותר של עוברי דינוזאורים. באתר במחוז יונאן בדרום סין נמצאו קליפות ביצים ולא פחות מ-200 עצמות של עוברים. החוקרים מתארכים את התגלית לתקופת היורה המוקדמת – לפני 197 עד 190 מילון שנה. הם זיהו כי העוברים שייכים לזאורופודומורף (Sauropodomorph) – דינוזאור צמחוני ארוך צוואר וזנב הידוע בגודלו העצום. עוד כותבים החוקרים בכתב העת Nature כי בחינה של עצמות הירך הדקות והפריכות של העוברים העלתה אף היא ממצא נדיר: החומר האורגני הקדום ביותר שנמצא בשרידי בעלי חוליות יבשתיים. החוקרים סבורים כי הם הצליחו לזהות בעצמות שרידים של החלבון קולגן והם מתכוונים להשוות באמצעותו בין הזאורופודומורף לכמה מקרובי משפחתו. כמו כן, כשהם השוו בין עצמות ירך של עוברים בשלבי התפתחות שונים, הם גילו שהעוברים צמחו בתוך הביצה במהירות רבה – מה שיכול לסייע להסביר כיצד הגיעו הזאורופודומורפים לממדי ענק.

      מאובן של דינוזאור בן 190 מיליון שנה, שנמצא בסין (AP)
      חומר אורגני קדום. תצלום של אחת העצמות שמצאו (צילום: AP)

      2. הוויכוח על הצבעים

      זה כמה שנים שהמחקר מערער על ההנחות המקובלות לגבי המראה החיצוני של דינוזאורים בעלי נוצה - וצובע אותם בגוונים חדשים. בין היתר, משערים חוקרים כי המיקרורפטור (microraptor), דינוזאור מעופף בעל ארבע כנפיים, התהדר בפלומה שחורה, ממש כמו העורבים של ימינו (ראו שחזור למטה). ואולם מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Biology Letters, קורא תיגר על הגישה החדשה וגורס כי ייתכן שדווקא השחזורים המעודכנים אינם מדויקים. השחזורים מבוססים על מחקרים במלנוזומים – אברונים המופיעים בתאים בעור, בשיער ובנוצות ומכילים את הפיגמנט מלנין. כאשר התאים הופכים למאובנים, המלנוזומים מאבדים את צבעיהם, אך החוקרים מסתמכים על צורתם כדי להסיק אילו צבעים היו לדינוזאורים. המחקר הנוכחי חשף נוצות של עופות בני זמננו לתנאי לחץ וחום המדמים את התנאים שבהם נתונים מאובנים. נמצא כי המלנוזומים מתעוותים במידה רבה, ובייחוד אלה שנחשפו לחום גבוה במיוחד. משום כך, אומרים מחברי המאמר, יש לנקוט משנה זהירות כאשר בוחרים את צבעי הדינוזאור החדשים.

      שחזור של הדינוזאור המכונף מיקרורפטור עם נוצות שחורות. איור: Jason Brougham/University of Texas (AP)
      מיקרורפטור שחור כעורב (איור: Jason Brougham/University of Texas)

      3. לשחות עם דינוזאורים?

      מדוע לא. במאמר בכתב העת Chinese Sceince Bulletin מתארים חוקרים שריטות שנמצאו לאורך 15 מטרים על קרקעית נהר במחוז סצ'ואן בסין. הסימנים שהושארו שם, כך הם טוענים, לפני כמאה מיליון שנה בידי דינוזאורים ששחו בנהר "שחיית כלב" – כאשר רק קצות רגליהם נוגעות בקרקעית. לדברי החוקרים, העקבות מחזקות את הסברה כי דינוזאורים יבשתיים נכנסו לגופי מים גדולים והן מצטרפות לממצאים קודמים, ובהם סימן שנמצא על קרקעית אגם בספרד לפני כמה שנים. החוקרים סבורים כי הדינוזאור ששרט את קרקעית הנהר בציפורניו היה תרופוד (theropod) – טורף שהלך על שתיים. קשה, כמובן, לקבוע באיזה מין בדיוק מדובר. נזכיר רק שהתרופוד המפורסם ביותר היה הטירנוזאורוס רקס – הטי-רקס האימתני.

      דגמים של טירנוזאורוס רקס (GettyImages)
      שחה, קטן, שחה. דגם של טי-רקס (צילום: אימג'בנק/GettyImages)

      4. הפטרוזאור של דייזי

      הם אמנם זוחלים מעופפים קדומים, אבל הפטרוזאורים (pterosaur) הם לא באמת דינוזאורים. עם זאת, הסיפור המקסים הבא, והעובדה שגם ככה תמיד מתבלבלים ביניהם, מצדיקים את מקומם בסקירה זו. במאמר שהתפרסם באחרונה בכתב העת PLOS ONE מתואר מין לא מוכר של פטרוזאור קטן שהתגלה באי וייט, לחופה הדרומי של אנגליה. המין החדש נקרא Vectidraco daisymorrisae, ופירוש השם – "הדרקון של וייט", בצירוף שמה של דייזי מוריס, שמצאה את המאובן. כעת דייזי היא ילדה בת תשע, וכאשר היא הבחינה בעצם האגן של הפטרוזאור מבצבצת מתוך החול על שפת הים, היא הייתה רק בת ארבע. האי וייט עשיר במיוחד בממצאים פרה-היסטוריים, ואמה של דייזי סיפרה לבי-בי-סי כי בתה אוהבת לחפש מאובנים מאז שהייתה פעוטה. לאחר שבני משפחת וייט סרקו את השטח בקפדנות ומסרו את המאובנים שמצאו לחוקרים, גלי הים שטפו את המקום ומשלחת חיפוש העלתה חרס בידה. ומה עם הפטרוזאור? על סמך עצם האגן וחוליה שנמצאה לצדו הסיקו החוקרים כי אורכו היה 35 סנטימטרים ומוטת כנפיו – 75 סנטימטרים. הוא התעופף מעל האי וייט בתקופת הקרטיקון התחתון, לפני 146 עד מאה מיליון שנה.

      פטרוזאורים בסרטון של ה-BBC:

      ולסיכום, בונוס גזעי, כי אי אפשר בלי. אחת, שתיים, שלוש, ארבע!

      עוד תגליות מדהימות:
      על המוח
      על חיות
      על כדור הארץ