זה מדעים!

חדשות המדע | תגליות חדשות ומעניינת

ארבע תגליות מדהימות על המוח

מחשבה אנושית שמצליחה להזיז זנב של חולדה, מוזיקה שמפעילה את "מרכז העונג" בקודקוד, ותאי עצב שיכולים להאריך חיים. וגם - מה הקשר בין רעב לזיכרון?

  • המוח
  • תגליות
מריאנה בננסון

1. ממשק אדם-חולדה

האדם חושב, החולדה מנופפת בזנב. לא, זה לא פתגם יידי משונה, אלא ניסוי שנערך באחרונה באוניברסיטת הרווארד ותואר בכתב העת PLOS ONE. החוקרים הצליחו ליצור ממשק בין שני מוחות - מוח אנושי ומוח של חולדה – וזאת ללא צורך בניתוח פולשני לשני הצדדים. הנבדקים האנושיים חבשו על ראשם מכשיר שרשם את הפעילות החשמלית במוח. מכשיר זה חובר למחשב, שמן העבר השני חובר אליו מוח של חולדה – דרך מכשיר שיכול להפעיל אזורים מסוימים במוח בעזרת אולטראסאונד. כדי לגרום לחולדה להניף את זנבה, הביטו האנשים במסך ועליו נקודה שריצדה בתדר מסוים. כאשר הנבדקים בהו בנקודה, נוצרה במוחם פעילות חשמלית בתדר זהה. הם התבקשו להביט בנקודה במשך כמה שניות כדי להביע את רצונם שהחולדה תזיז את זנבה, וכן לסמן בידם שזאת אכן כוונתם. המחשב שאליו חוברו הנבדקים העביר את הפקודה לגרות את האזור שאחראי על תנועה במוח החולדה - והסיפור נגמר בהנפת זנב.

טוב לדעת (מקודם)

אלו חבילות הטלוויזיה המשתלמות בארץ עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר

בשיתוף YES
לכתבה המלאה

צפו במהלך הניסוי:

2. שירים חדשים הם תענוג למוח

האם תהיתם אי-פעם למה כל שיר חדש של ריהאנה גורם לכם להנאה כה רבה? קבלו תשובה מדעית: שירים חדשים מגרים אזור במוח המעורב בתהליכים שקשורים בגמול. חוקרים קנדים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science השמיעו למתנדבים שישים קטעי מוזיקה חדשים באורך חצי דקה. הקטעים נבחרו על פי העדפותיהם המוזיקליות של האנשים שהשתתפו בניסוי. כמו כן, יכלו הנבדקים לבחור כמה לשלם על שירים שמצאו חן בעיניהם במכרז-דמה מקוון. כל אותה העת, הפעילות המוחית של הנבדקים נרשמה באמצעות מכשיר MRI. כאשר הם בחנו את הסריקות, ראו החוקרים שההאזנה לקטעי המוזיקה הלא מוכרים עוררה פעילות באזורים שונים במוח, ובהם גם גרעין האקומבנס - המכונה "מרכז העונג" של המוח - ועל פי מידת הפעילות באזור זה הם יכלו לחזות אם הנבדקים יהיו מעוניינים לרכוש את השיר החדש ששמעו.

כי זה כיף. ילדון שומע מוזיקה (צילום: AP)

3. תאי עצב, הם עוד יקברו את כולנו

שלא כמו תאים אחרים בגוף, תאי עצב - שמעבדים ומעבירים מידע במוח באמצעות אותות חשמליים וכימיים - אינם מתרבים באמצעות חלוקה. משום כך, הם גם לא מזדקנים באופן שבו מזדקנים תאים אחרים. לרוב, הם מתפתחים מתאי גזע מסוג מסוים, ומסיימים את חייהם עם מותו של האורגניזם. אך האם תוחלת החיים האמתית שלהם ארוכה מזו של האדם - או הג'ירף, או העצלן - שבמוחו נוצרו? כדי להשיב לשאלה זו, ערכו חוקרים אמריקאים ניסוי, במסגרתו העבירו רקמה עוברית שמתפתחת לתאי עצב, ממוחם של עכברים למוחן של חולדות שתוחלת החיים שלהן ארוכה יותר. המדענים שכתבו על המחקר שלהם בכתב בעת Proceedings of the National Academy of Sciences מצאו כי התאים השתלבו ברקמה שהתפתחה לתאי עצב במוח החולדה, אך שמרו על מאפיינים עכבריים. זאת ועוד, בסביבתם החדשה, תאי העצב לא מתו במועד שהיה צפוי להם לולא הושתלו ושרדו עד שלוש שנים – פי שניים מתוחלת החיים של העכברים התורמים.

מאריכים ימים. תאים במוח (צילום: אימג'בנק, Gettyimages)

4. מה הקשר בין רעב לזיכרון?

בתנאי מחסור קיצוניים, המוח מקבל קדימות באספקת אנרגיה על פני איברים אחרים בגוף. אך האם במצב כזה הפעילות המוחית עצמה משתנה באופן שיכול לחסוך אנרגיה ולעזור להישרדות האורגניזם? חוקרים צרפתים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science, הרעיבו זבובי פירות כדי לבחון מה קורה לתהליכים "בזבזניים" במוח בתנאי עקה. הם גילו כי מנגנון ידוע במוח שאחראי ליצירת זיכרונות לטווח ארוך לא הופעל במוחם של הזבובים המורעבים. הפעלה מלאכותית של תאי העצב המעורבים בתהליך החזירה את המנגנון לפעולה – אך פגעה בסיכויי ההישרדות של הזבובים המסכנים. חשבו על זה בפעם הבאה שאתם מדלגים על ארוחת בוקר.

לאכול כדי לזכור. צ'יפס טעים (צילום: ShutterStock)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully