וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חמש תגליות מדהימות על גוף האדם

30.3.2013 / 10:38

אם החיים זה מה שקורה בין קודקוד הראש לאצבעות הרגליים, התגליות המדעיות הבאות יכולות לסייע לכם לחיות חיים בריאים יותר. לאחר הקריאה מומלץ לנמנם - מסתבר שזה טוב לגנים

1. הלאה הדיכאון

הסרוטונין ידוע כשחקן מרכזי בוויסות התחושות והפעולות הבסיסיות ביותר שלנו – כמו מצבי רוח, שינה ותיאבון. אך רק כעת הצליחו חוקרים אמריקאים למפות את המבנה המדויק של שניים מהקולטנים שאליהם הוא נקשר במוח. הקולטנים הם מולקולות שנמצאות על הקרום החיצוני של תאי עצב. כאשר סרוטונין "ננעל" בקולטן, גורם הדבר לשחרור של חומרים אחרים בתוך התא, שבתורם יכולים להפעיל תהליכים נוספים אשר משפיעים בסופו של דבר על מצב הרוח שלנו. במשך שנים ניסו מדענים לפענח את המבנה של 14 קולטני הסרוטונין הידועים לנו, אך עד המחקר הנוכחי, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בכתב העת Science - ללא הצלחה. כעת הם סבורים כי ניתן יהיה לפתח תרופות מדויקות יותר, נטולות תופעות לוואי, לשלל תחלואים הקשורים לסרוטונין ובהם דיכאון, מיגרנה והשמנת יתר.

מיפוי המוח, הרצאה בכנס TED:

2. שינה זה טוב לגנים

לישון מעט זה לא רק מרגיז, זה גם עלול להיות מסוכן. חוקרים בריטים, שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences סבורים כי תקופות ארוכות של חוסר שינה עלולות לשבש את פעולתם של גנים ולגרום לבעיות בריאותיות, כמו מחלות לב והשמנת יתר. המחקר נערך על 26 נבדקים שהתחלקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה ישנה פחות משש שעות בלילה במשך שבוע, והנבדקים בקבוצה השנייה יכלו לישון ללא הפרעה אפילו עשר שעות. לאחר מכן התבקשו הנבדקים להישאר ערים במשך 40 שעות. בשלב זה אספו החוקרים דגימות דם ובודדו מתוכן את מולקולות ה-RNA המהוות ביטוי לגנים שונים. הם מצאו כי הפחתת שעות השינה גרמה לשינויים בפעולתם של 771 גנים – ובהם גנים שמשפיעים על תהליכי חילוף חומרים ועל תגובות דלקתיות וחיסוניות. אמנם שבוע של שינה טובה החזיר את המצב לקדמותו, אך החוקרים מזהירים כי בפועל המצב כנראה הרבה יותר חמור, משום שאנשים רבים ישנים מעט במשך תקופות ארוכות – שבועות, חודשים ואפילו שנים – מבלי שהם מודעים לנזק שנגרם להם.

גור פנדה ישן. GettyImages
הס פן תעיר. גור פנדה ישן/GettyImages

3. טלוויזיה זה רע לזרע

השעות שאתה מבלה ברביצה מול הטלוויזיה עם קערת צ'יטוס בחיקך עלולות לפגוע בספירת הזרע שלך – כך קובע מחקר חדש שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine. הנבדקים היו גברים צעירים ובריאים, בני 18-22, שסיפקו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד דגימות מזרעם וענו על שאלות הנוגעות לבריאותם ולאורח החיים שלכם. החוקרים מצאו כי ספירת הזרע של גברים שצפו בטלוויזיה יותר מ-20 שעות בשבוע הייתה נמוכה ב-44% מזו של גברים שכמעט לא צפו. אצל גברים שהקדישו הכי הרבה זמן לפעילות גופנית, ספירת הזרע הייתה גבוהה ב-73% מאשר אצל הגברים העצלנים ביותר. החוקרים לא נותנים הסברים ספציפיים לתופעה, ומסתפקים בהצגת הקשר בין מידת הפעלתנות לאיכות הזרע. או בקיצור – צאו לרוץ.

משפחה צופה בטלוויזיה בשנות ה-50. GettyImages
אבא, מה עם כמה שכיבות סמיכה? משפחה צופה בטלוויזיה בשנות ה-50/GettyImages

4. הקשר בין רעב לסוכרת

רעב בינקות עלול להשפיע לרעה על כל החיים. חוקרים שעבדו עם מסד נתונים של לא פחות מ-325 אלף בני אדם שקיבלו טיפול לסוכרת באוסטריה, גילו כי אנשים שנולדו במהלך או מיד אחרי שלוש תקופות המחסור החמורות ביותר שידעה המדינה במאה ה-20 היו בסיכון גבוה באופן משמעותי ללקות במחלה, בהשוואה למי שנולד בתקופות של שפע יחסי. שנות המחסור שבהן מדובר הן 1918-1919, 1938 ו-1946-1947. במאמר שהתפרסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מציינים החוקרים האוסטרים כי ילידי 1919-1921 היו בסיכון גבוה יותר ללקות בסוכרת - בשיעור של עד 40% - מאנשים שנולדו שנה לפני או שנה אחרי. מנגד, בקרב אנשים שנולדו באזורים במדינה שלא סבלו ממחסור גם בתקופות הקשות ביותר, כלל לא נמצא סיכון יתר לסוכרת. החוקרים קובעים כי הממצאים מדגישים את החשיבות שיש לתזונה טובה בתקופת ההיריון ומיד לאחר הלידה.

דונאטס. AP
לא מומלץ לחולי סוכרת. דונאטס/AP

5. דיאטת חיידקים

ניתוחים המשמשים לטיפול בהשמנת יתר קיצונית מתבססים במקור על עיקרון פשוט – כשמקטינים את הקיבולת של הקיבה, פחות מזון נכנס לגוף והאדם מאבד משקל במהירות. כך למשל, בניתוח מעקף קיבה יוצר המנתח כיס קטן בחלק העליון של הקיבה, מפריד אותו משאר הקיבה ומחבר אותו הישר לאמצע המעי הדק. עם זאת, לאורך השנים הבחינו חוקרים בתופעות לא צפויות שמגיעות בעקבות הניתוח, כמו היעלמות מהירה של סוכרת מסוג 2 והפחתה קיצונית בתחושת הרעב. מחקר חדש שמתמקד בשינוי שחל באוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול בעקבות ניתוח מעקף קיבה מציע להשתמש ביתרונות של הניתוח – ללא הניתוח עצמו. חוקרים אמריקאים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Science Translational Medicine, ערכו ניתוחי מעקף קיבה לעכברים. לאחר הניתוח, אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול של העכברים אכן השתנתה וחלה עלייה במספרם של שלושה זנים שאפשר למצוא גם במעי של אדם בריא. וכאן מגיע השלב הדרמטי של הניסוי: החוקרים השתילו את החיידקים מהעכברים שעברו ניתוח בבטנם של עכברים אחרים, שגודלו בסביבה סטרילית. אף שלא חל כל שינוי בתזונה שלהם, העכברים איבדו 5% ממשקלם בתוך שבועיים. לא לדבר על זה שהג'ינס סוף סוף נסגר עליהם והם קיבלו המון מחמאות.

נער סיני שסובל ממשקל יתר מתאמן בשחייה. AP
נער סיני שסובל מהשמנת יתר מתאמן בשחייה/AP

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully