עם בוא ל"ג בעומר פרץ מרד הורים. ההורים גילו שהוסיפו לילדיהם יום חופשה נוסף. חמתם בערה והזעם הופנה כמובן נגד המורים. האמת חייבת להיאמר: אין שום פרופורציה בין מספר ימי החופשה לו זכאים הורים במקומות עבודתם לבין מספר ימי החופשה שבהם הילדים נשארים בבית וזקוקים להשגחה. הפתרון למצב לא הגיוני זה מונח על שולחנם של שר החינוך והאיגודים המקצועיים של המורים.
טבלת יאוש - עוד מאמרים בפרויקט:
הורים ממליצים: חופש לתלמידים ביום שישי / רחל עזריה ופז כהן
מורה מציע: לפצל את החופש הגדול לשניים / רועי פרלשטיין-דביר
דבר מועצת התלמידים: בתי ספר יסודיים תחילה / יובל כחלון
תלמידה מוחה: לא בבית ספרנו / סתיו שביט
אותי מטרידה מערכת היחסים העכורה בין הורים למורים, שני השותפים הבכירים בתהליך חינוך הילדים שנחשפה בהזדמנות זו פעם נוספת. הורים ומורים טרם השכילו להפנים שעליהם לפעול יחד, ביום-יום ובמצבים משבריים, מתוך כבוד והערכה הדדיים, למען עתיד הילדים.
השאלות המהותיות העומדות בבסיס מערכת יחסים זו אינן עולות לכדי דיון פתוח ומעמיק. המורים זועמים על חוסר תגמול והעדר הערכה מצד החברה, למקצועיותם וכן לגבי סוגי האלימות בהם נוקטים כלפיהם תלמידים והורים מבלי שהחברה תגנה והמערכת תתייצב באופן ברור ותקיף לצדם. בשנים האחרונות מתרבים מקרי האלימות כלפי עובדי חינוך. רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי גורמים שונים בחיי הילדים: תכניות טלוויזיה אלימות או וולגריות, כוחנות וחוסר רגישות בשיח הציבורי, וטכנולוגיה המשמשת תחליף לחברים בשר ודם. אין להתעלם מכל אלה, אבל שורש הבעיה נעוץ בבית: בהעדר סמכות הורית.
לא פעם אנו שומעים ממורים על "חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים" בבעיות הנוגעות לילדיהם. הורים נוטים להקל ראש במעשים שליליים של ילדיהם. המצב בו ההורים מתייצבים תדיר כחומה בצורה מאחורי ילדיהם, בחזית אחידה אל מול המערכת הבית-ספרית, מבלבלת את הילדים ומחלישה את סמכות המורה. על ההורים מוטלת האחריות להכין את ילדיהם לחייהם כאנשים בוגרים ועצמאיים שיודעים לתפקד בחברה. עליהם לקחת על עצמם אחריות מלאה על חינוך הילד שהחליטו להביא לעולם.
מעז ייצא מתוק?
ההורים, מצדם, מתרעמים על ריבוי החופשות ועל ההיקף והמורכבות של שעורי הבית שניתנים לילדיהם, אך למעשה מוטלים על ההורים. מספר ימי החופשה של מורים נידונים בין גופים שלמורה הבודד אין שום השפעה עליהם. אשר לשיעורי הבית, חייב לחול שינוי במטרות ההוראה. בית הספר צריך להכשיר את התלמידים להיות לומדים עצמאיים. תהליכי למידה המשלבים הקניית מיומנויות חשיבה וערכים, תוך כדי הצבת אתגרים רגשיים ואינטלקטואליים כאחד, מתאימים יותר כהכנה לחיים בעולם משתנה.
בד בבד עם שינוי מוקד ההוראה, תשתנה מהות שיעורי הבית והיקפם. ועד ששיעורי הבית יכללו בעיקר משימות חשיבה ומעט מאוד משימות כתיבה, כדאי שהמורים יזכרו שהשיעורים מיועדים לתלמידים - ואל להם להטריח את ההורים ולהשתלט על זמנם.
כמי שעומדת בראש מוסד בן כמאה שנים, המכשיר את דור העתיד של המורים בישראל, אני שמחה להיווכח שהסטודנטים שמגיעים אלינו רואים בחינוך ובהוראה ייעוד. הם מודעים לכך שבחרו במקצוע מורכב ותובעני המזמן כר נרחב ליוזמה אישית, להתחדשות וליצירתיות. ברורה להם האחריות והערך המוסף שיש למורה טוב על פני הטכנולוגיות החדישות ביותר שאליהן חשופים התלמידים. אין לי ספק שרובם יהיו מורים מעורבים, מעודכנים, המגיבים באופן מושכל לקצב החיים, מורים בעלי חזון ומעוררי השראה.
ברור לי כי שיתוף פעולה אמיתי וכן בין הורים למורים יביא לתוצאות טובות הרבה יותר בחינוך הדור הצעיר. כמשימה ראשונה אני מציעה שביחד יתכננו את דרך ההתמודדות על תשומת הלב של הילד והטייתה מהמכשירים האלקטרוניים למבוגר האחראי שמדבר אליהם. אם החופשה, שהתארכה השנה ביום אחד, תניב תחילתו של שיח משמעותי בין הורים למורים, יהיה בכך משום "מעז יצא מתוק".
הכותבת, ד"ר אנה רוסו, היא ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים