חייל הוכר כלוקה בהלם - מבלי שהיה סיכון לחייו

החייל לשעבר שירת ברצועת עזה בימי האינתיפאדה הראשונה. בית משפט קבע באופן תקדימי שתסמונת פוסט טראומה ממנה הוא סובל קשורה לשירותו: "נחשף לאירועים קשים"

גלעד גרוסמן

בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר לאחרונה באופן תקדימי בחייל כסובל מתסמונת פוסט טראומה, למרות שלא חווה טראומה בעקבות אירוע מסוים שבו הייתה סכנה לחייו. השופטים גם מתחו ביקורת על התנהלות ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, שדחתה את בקשתו של החייל, וקבעו שעל צה"ל לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 58,500 שקלים. ההחלטה עשויה לפתוח פתח לתביעות דומות של חיילים רבים.

השופטים דנו בערעור של חייל, כיום בן 42, ששירת כלוחם חי"ר ביחידה מובחרת במהלך האינתיפאדה הראשונה. מפסק הדין עולה כי יחידתו של החייל התמחתה ב"פעילות בשטחים עם האוכלוסייה הפלסטינית", ובמסגרת שירותו בה הוא עסק בבדיקת עוברי אורח במחסומים, בסיורים בכפרים ובערים, בלווי אנשי שב"כ במבצעים ללכידת מבוקשים. ב-1998 נקבע לחייל פרופיל 21 בשל שימוש בסמים, והוא קיבל פטור משירות מילואים. בהמשך הוא פנה למרפאה לבריאות הנפש והתלונן שהוא סובל מדיכאון. לאחר שפרצה האינתיפאדה השנייה הידרדר מצבו של החייל, והוא אושפז במשך שלושה חודשים במרכז לבריאות נפש, שם אובחן כסובל מתסמונת פוסט טראומה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
"האירועים עלולים לגרום למצוקה לכל אדם - ודאי לבן 19" (צילום ארכיון: AP)

החייל ביקש לקבל הכרה כנכה צה"ל, אולם בקשתו נדחתה, לאחר שרופא קבע כי אין קשר בין ההפרעה הנפשית שממנה הוא סובל לבין שירותו הצבאי. ערעורו על ההחלטה נדחה בשל התיישנות, אולם בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לוועדת הערעורים כדי שתבחן מחדש את הקביעה בדבר מחלתו של החייל והקשר שלה לשירותו הצבאי. לאחר שבקשתו של החייל נדחתה פעם נוספת, הוא שוב ערער לבית המשפט המחוזי.

תצהיר החייל: "האלימות הייתה דרך חיים"

השופטים בחנו את תצהירו של החייל, שסיפר כי בעת שירותו בשטחים "אלימות הייתה דרך חיים, היינו סופגים אלימות בידויי אבנים ובקבוקים, ומחזירים במכות, בהשפלה ובהתאכזרות...". עוד סיפר, שכניסות חיילים למחנות הפליטים ולכפרים לוו בעימותים קשים ואלימים עם האוכלוסייה המקומית, כאשר לכך התלווה גם הפן הלילי של כניסה לבתים עם אנשי שב"כ כדי ללכוד מבוקשים. הוא סיפר עוד כי בשלב מסוים שונו הוראות הפתיחה באש באופן שאפשר לירות אש חיה לעבר מפרי עוצר המיידים אבנים לעבר החיילים. בשבועות הספורים שבהם היה נוהל זה בתוקף, חזה החייל בנפגעים רבים, וביניהם ילד מקומי שרגלו רוסקה כתוצאה מירי ומקרה נוסף שבו נהרג ילד פלסטיני.

"רואים אנו, כי האירועים שהמערער נחשף אליהם במהלך שירותו בשטחים קשים וחמורים לאין שיעור מ'מעשים מהסוג של לקחת מחדרו של ילד את כיסאו' (דברי הרופא המומחה בחוות דעתו הראשונה)", כתבו השופטים בפסק הדין. הם הבהירו כי השאלה שעליה יש להכריע היא "האם מדובר באירועים או מצבים קטסטרופאליים באופן חריג, העלולים לגרום מצוקה ניכרת כמעט לכל אדם, שלא לדבר על בחור צעיר בן כ-19. על שאלה זו יש להשיב, כאמור, בחיוב". הם הוסיפו כי הקביעה של ועדת הערעורים, לפיה החייל לא חווה "טראומה" אלא סבל רק מ"מצוקה מוסרית" ומ"קונפליקט מוסרי" מכיוון שלא היה חשש לחייו בשום שלב, "לא יורדת לעומק הלך נפשו של המערער בעת ההתרחשויות ומציגה אותו בצורה בינארית ופשטנית. עיון מעמיק יותר בעדותו של המערער מעלה, כי מצוקתו חרגה מעל ומעבר לקונפליקט מוסרי גרידא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully