39 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים, הכיר משרד הביטחון בתחילת השבוע בנהג שהעביר אספקה בתעלת סואץ לאוגדה של האלוף דאז, ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, כנכה צה"ל. ההחלטה התקבלה בין היתר בעקבות עדותו של מפקד הפלוגה של הנהג, שאותר והעיד כי אחת המשאיות הותקפה בתקרית על ידי כוחות מצריים, וכי וחייליה נשרפו בעודם בחיים.
הנהג גויס לשירות מילואים ביום שבו פרצה מלחמת יום הכיפורים, והוצב בסיני בגדוד האספקה כנהג מכלית דלק ונהג משאית תחמושת עבור הטנקים בחזית. בעת נסיעתו בצירי התנועה השונים, היה הנהג חשוף למארבי קומנדו ולהפצצות של חיל האוויר המצרי, שהצליחו לפגוע בשיירות האספקה של צה"ל. מכתב התביעה שהגיש הנהג נגד משרד הביטחון, באמצעות עו"ד אלי סבן, בדרישה להכיר בו כסובל מפוסט-טראומה, עולה כי הנסיעה הארוכה הייתה מלווה בחרדה איומה, וכי במהלכה חשש הנהג שזו תהיה הנסיעה האחרונה, והעריך כי ייהרג על ידי המצרים. עם זאת, היה חדור מוטיבציה לסייע לכוחות שנלחמו מול החזית המצרית.
מראות הזוועה לא הרפו
במהלך הנסיעות השונות, נחשף הנהג למשאיות שרופות ולגוויות של חיילי צה"ל, ובאחת מהנסיעות אף נקלע להפגזה קשה על ידי ארטילריה מצרית, שארכה שעות. על פי עדותו של הנהג, כלים שונים של האוגדה בפיקודו של שרון עמדו בפקק ארוך באזור התעלה. לדבריו, לא היה מקום להסתתר מפני ההתקפות ורעש הפגזים שנפלו. "ראיתי את המוות מול העיניים", אמר בעדותו. כמו כן, לפני חציית תעלת סואץ נהרג חברו, משה הורוביץ, נהג משאית שסיפק תחמושת ליחידות באזור התעלה.
הנהג התובע שוחרר משירות מילואים רק בפברואר 1974. הוא ניסה לשוב לשגרת חייו כאב לשני ילדים וכעובד במס הכנסה, אך מראות הזוועה לא הרפו ממנו. לדבריו, הוא סבל מהתקפי חרדה ופאניקה בלילות, שכללו התפרצויות זעם כלפי הסובבים אותו. הנהג החליט לעזוב את מקום עבודתו ולעבור לצרפת, אך מצבו הרפואי לא השתפר. לדבריו, תחושת ה"פחד ממוות לא חלפה מאז המלחמה". לאחר חזרתו לישראל פנה הנהג לרופא משפחה, וזה הפנה אותו לבית החולים "שלוותה", ואולם, מצבו המשיך להידרדר. בשנת 1981 הורד הפרופיל הצבאי שלו ל-45 בשל מצבו הנפשי. בהמשך הועבר הנהג לייעוץ פסיכולוגי, ובמהלכו נודע לו כי הוא סובל מפוסט-טראומה כתוצאה משירותו הצבאי במלחמה.
"20% מהפלוגה פונו בשל מצבם הנפשי"
עו"ד סבן הגיש למשרד הביטחון חוות דעת פסיכיאטרית, וזו אישרה כי הוא היה מטופל במשך למעלה מ-30 שנה על ידי פסיכיאטר ונטל תרופות. ואולם, משרד הביטחון דחה את התביעה בטענה להתיישנות. הנהג ערער על ההחלטה, ואף צירף באמצעות עורך דינו חוות של פרופ' אל"מ (במיל') חיים קנובלר, פסיכיאטר המתמחה בהלם קרב. חוות הדעת קבעה כי יש קשר בין שירותו הצבאי במלחמה למצבו הרפואי, וכי "נכותו הנפשית נובעת כולה מתגובת הקרב הממושכת בה לקה, ויש לתקן את הטעות שנעשתה בהתעלמות מאבחנה זו".
בהמשך אף אותר מפקד הפלוגה של הנהג בזמן המלחמה, וזה אישר בפני הוועדה כי אחד מרכבי הפלוגה שסייעה לכוחות בתעלת סואץ הותקף על ידי המצרים ועלה באש כשהחיילים שבתוכו עדיין בחיים. לאחר מכן ציין מפקד הפלוגה כי 20% מחייליו פונו מזירת הלחימה בתעלה בשל מצבם הנפשי. ועדת הערעורים לחוק הנכים בבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את הערעור והכירה בנהג כנכה צה"ל.
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.co.il
לקריאה נוספת
עדות גורודיש נחשפת: "מפות מסווגות שלנו בידי המצרים"
התמונות מאחורי מלחמת יום כיפור
38 שנה אחרי, יש ללמוד מלקחי מלחמת יום כיפור