פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החורף החל כסוער וגשום, אבל הסתיים כממוצע

      מערכת הגשמים המשמעותית האחרונה השנה הייתה בינואר מה שהוביל לכך שגם השנה לא תגיע הכינרת לקו האדום העליון. "חודשי החורף הצטמצמו משישה לשלושה בלבד"

      החורף הסתיים בקול ענות חלושה: חרף שיאי המשקעים שנמדדו בתחילת החורף, מערכת הגשמים המשמעותית האחרונה שפקדה אותנו הייתה לפני יותר מחודשיים וחצי, וכתוצאה מכך גם השנה לא תגיע הכנרת אל הקו האדום העליון. דו"ח מקיף של מנהל תחום מים עיליים ברשות המים, ד"ר עמיר גבעתי, שפורסם היום (רביעי) מצא כי נוכח עצירת הגשמים בפברואר ובמרץ, הייתה עליה מתונה יחסית במפלס האגם - 20 סנטימטרים בסך הכול בחודשיים.

      עד לסוף חודש ינואר שבר המפלס שיא חדש, כשנרשמה עלייה של 2.2 מטרים לעונה וגובהו עומד היום על מינוס 209.95. לכנרת מלאה חסרים עוד 115 סנטימטרים, שהם 191 מיליון מ"ק של מים. מערכת הגשמים האחרונה שאירעה בין ה-6 ל-11 בינואר הוסיפה למפלס כשמונים סנטימטרים, אולם מאז לא נרשמה מערכת גשמים משמעותית נוספת.

      "חודשי פברואר ומרס היו שחונים בצורה קיצונית. יבשים מאוד וחמים מאוד". הסביר ד"ר גבעתי. "חודשי החורף הצטמצמו משישה חודשים לשלושה בלבד. עם זאת, מפלס הכנרת אכן עלה בצורה ניכרת מעל הממוצע של 1.8 מטרים בכל עונה".

      מפלס הכנרת עולה מהגשמים (ג'יליס)
      "מפלס הכנרת אכן עלה בצורה ניכרת מעל הממוצע של 1.8 מטרים בכל עונה" (צילום: ג'יליס)

      מהדו"ח עולה כי כמויות הגשמים שירדו בחודשי פברואר-מרץ היו נמוכות באופן יחסי לממוצע הרב שנתי לחודשים אלה. נתון מפתיע שחידד את המצב העגום מבחינת הגשמים הראה כי עובי דומה של גשמים בחודשים אלה נרשם רק בשנת 1957. "הופתענו לגלות שבתחנות מסוימות בעיקר במרכז הארץ נרשמו נתוני גשם דומים כמו במהלך שנות החמישים", אמר ד"ר גבעתי. "בתחנות כמו נתניה ואזור השרון נרשם ממוצע שנע בין 15-20 מילימטרים שירדו בשני החודשים האחרונים".

      כמות המשקעים של העונה הנוכחית נעה סביב 300 מילימטרים, כמות זהה למשקעים שירדו באותה התקופה אשתקד. מנתוני הטבלה ניתן להסיק כי מרבית מהמשקעים ירדו בעיקר בצפון הארץ, בין היתר ברכבל התחתון בחרמון ירדו 1,272 מילימטרים, בקיבוץ אל-רום שבצפון רמת הגולן 893, בהר מירון 1,059 ובאגם ספיר שבאתר הכנרת 487. לצד אלה, תחנות נוספות רשמו כמות משקעים מרשימה כמו באלקנה שם נרשמו 586 מילימטרים ובנתב"ג ירדו 567.

      נחל חדרה, ינואר 2013 (שלומי גבאי)
      כמות המשקעים של העונה הנוכחית נעה סביב 300 מילימטרים. נחל חדרה עולה על גדותיו במהלך ההצפות בחודש ינואר (צילום: שלומי גבאי)

      לדברי ד"ר גבעתי, "זה היה חורף שחון בגשמים. כמויות המשקעים שירדו במהלך העונה מסתכמות ב-102% בשקלול הארצי, וביחס לאשתקד - 106% - חלה ירידה של 4%". כמו כן, ציין ד"ר גבעתי כי הספיקות בנחלים שהחלו במלא עוזם בחודש ינואר התמעטו במהלך חודשי פברואר-מרץ.

      פרופ' משה גפן, העוסק בחקר מקווי מים יבשתיים ואגם הכנרת, מסכים עם הקביעה שמדובר בחורף שחון, אך מציין כי עיקר תשומת הלב אמורה להתמקד בתופעות המתרחשות בתוך האגם. "היו שני חודשים שחונים, אבל למרות זאת המפלס המשיך לעלות. הנקודה החשובה ביותר היא שבחודש האחרון יש בכנרת הרבה חיידקים רעילים כחוליים", ציין פרופ' גופן. "כעת הכמות שלהם וריכוז חומרי הרעל לא הגיעו לרמה המסכנת את השימוש בהם, יחד עם זאת צריך לעקוב אחרי כל התרחשות בדאגה רבה".

      מחר תיפתח רשמית עונת הרחצה בכינרת. רשות ניקוז ונחלים כינרת, שתחת אחריותה נמצאים 14 חופים, השקיעה 33 מיליון שקלים לצורך ביצוע פרויקטים נרחבים בהם. פרויקט הדגל הינו חוף חוקוק החדש, בו הושקעו 10 מיליון שקלים. בחוף נערכו עבודות תשתית נרחבות במסגרתן הורחבה רצועת החוף.

      עוד באותו נושא:
      סיכום חורף: מרץ יבש מאוד, הכנרת מלאה מאשתקד
      הגזם לא פונה - והצמחייה נרקבה בקרקעית הכנרת
      אכזבה: למרות הזינוק במפלס, סכר דגניה לא ייפתח

      לפניות לכתב: davidkobi@walla.com