ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אלוף (במיל') עמוס גלעד, מנתח מודיעין משנת 1972 עם גיוסו לצה"ל. הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים באגף המודיעין, שהאחרון שבהם היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה למתאם הפעולות בשטחים. אלוף גלעד פרש בשנת 2003 מצה"ל ומונה באותה שנה לתפקיד הנוכחי במהלכו נפגש עם מנהיגי עולם, בכירי הדיפלומטים במערב ובמזרח התיכון וניהל יחד עם אחרים דיאלוגים ביטחוניים והסכמים חשאיים שעל מרביתם עדיין לא ניתן לספר. בראיון חגיגי לוואלה! חדשות הוא מנתח את המזרח התיכון ששינה את פניו והתעצב מחדש ומדבר על האיום האיראני, המצב הרגיש בסוריה, המצב ברשות הפלסטינית, הפיוס עם טורקיה וגם על מערכת היחסים עם ארה"ב.
סוריה הייתה מוקד איסוף מודיעין עבורך במשך עשרות שנים. מניסיונך, לאן מועדות פניה?
"אסד הבן מבצע מעשי זוועה באוכלוסייה של עצמו באופן שגורם לזעזוע עמוק שייקח שנים ארוכות לשקם אותה. מעשי זוועה של ממש ברוב האוכלוסייה. מצב הכלכלה קשה מאוד. ממש איום ונורא. מרכזי כלכלה כמו חלב פשוט משותקים. חלקים גיאוגרפים כבר נקרעו מסוריה. הבשורות הטובות הן שהמשטר עדיין מחזיק שליטה על הנשק הכימי, הגבול עם ישראל יציב.
"אנחנו נוטים לראות את מה שקורה בסוריה בקיצוניות וזה מחייב שינוי בגישה. בעבר היית מעריך את יציבות המשטר ונותן לה 15 שנה קדימה. היום כל הערכה שאתה נותן אתה צריך לבדוק האם למחרת זה נכון. הדברים מאוד דינאמיים. המשטר הסורי נשען על הצבא הסורי ועל יחידות מיוחדות בתוך הצבא הסורי שהן צבא בפני עצמן. אסד מקבל סיוע מאסיבי מחיזבאללה ומאיראן. האופק של סוריה נראה מאוד קודר".
במצב הנוכחי הקשה של סוריה, כמה זמן לדעתך ייקח לשקם אותה ולהחזיר אותה למסלול של מדינה יציבה?
"יש הרבה פרמטרים שנמדדים. עד היום יותר יש ממיליון פליטים סורים. זה סבל אנושי שקשה לתאר אותו. חלקם באים לירדן, אבל המשאבים של ירדן מוגבלים בסיוע. מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם. זה מעורר אהדה וסימפטיה כלפיהם. הם לא מתפקדים. אין חינוך. אין בתי ספר וגני ילדים. אין פרנסה ואין אוכל. הייאוש גובר. הם עברו תקופת חורף וזה מאוד קשה. ירדן כבר חוותה גלי הגירה מעיראק ואפגניסטן והעומס הוא כבד.
"מצד שני, היכולת שלהם לקלוט בזמן כל כך קצר את הפליטים מרשימה מאוד. קשה מאוד להעריך איך יסתיים המאבק הזה. זו טרגדיה אנושית בסדרי גודל עצומים. מספר הרוגים רב. מדובר באנשים שיסבלו לאורך דורות. אין עתיד והמדינה שוקעת. שיקום יארך המון זמן ויעלה הון ועדיין אנחנו בעיצומו של התהליך. מי שהכיר את אסד הבן הבין טוב מאוד שהוא ישרוד הרבה יותר זמן ממה שכולם חשבו. מה שברור הוא שאסד העלה את המדינה שלו על מסלול של התרסקות פנימית".
כיצד אתה מסביר את העובדה שיש ערים שנפלו בידי המורדים ולמרות זאת הנשק הכימי והאסטרטגי עדיין בידיים של אסד? איך הוא מצליח לשמר אותו?
"זה נמצא בידי הצבא שלו וגם אם הייתה לו כוונה להשתמש בו נגד המורדים, מנע זאת ממנו אולטימטום בינלאומי נמרץ. זה הרתיע את הסורים. האמריקאים נתנו לזה ביטוי פומבי רחב. גם הרוסים כנראה לא מוכנים שזה יקרה. אסד מבין שיציאת נשק מתקדם ונשק כימי מידיהם יכול להמיט עליהם אסון. יש מודעות, גם פנימית וגם בינלאומית שמזינות האחת את השנייה, שרצוי ועדיף שנשק מהסוג הזה לא יעבור מידיהם לידי גורמי טרור. יש להם קני שליטה כולל מודיעין שמאפשרים להם שליטה במרחב. אבל ברגע שהמשטר לא מצליח למנוע קרבות באזור דמשק, צריך לפקוח עיניים על מה שקורה עם מאגרי הנשק הללו כדי לראות שמה שאמרתי עכשיו אכן מתקיים. זה אתגר מודיעיני מהמעלה הראשונה ואני חושב שאנחנו עומדים בו יפה מאוד. לפרטים לא כדאי להיכנס".
האם מישהו במערכת הביטחון האמין שאסד יהפוך לדיקטטור יותר קשוח מאביו חאפז?
"אסד הבן התחנך באנגליה. רופא עיניים שמחויב למקצוע. הוא מביא את המדינה לשאלה על עצם קיומה של יציבות המדינה. אני לא חושב שמישהו יכול היה להעריך דבר כזה. מה שאסד מחולל פה הוא הפתעה עבור הסורים עצמם. לדוגמה, הייתה ברית בין הבורגנות הסונית לבין המשטר. הוא נתן להם יציבות והם נתנו לו שגשוג כלכלי יחסי. הם העלו על דעתם שאסד ישגר עליהם טילי סקאד? אני לא חושב. הסורים חשבו שמעשי זוועה יביאו לסיום המאבק כי האופוזיציה לא מאורגנת. דבר אחד הם שכחו. כשאתה מגזים באמצעים ובעוצמות זה הופך להיות בומרנג. ממש בומרנג שחזר אליהם ויצר עוד התנגדות כלפיהם".
מה יקרה ביום שאחרי, במידה שבשאר אסד ימות?
"לא צריך להתייחס למותו. לא אתייחס לפן האישי. משטר אסד, בשלב זה, לא מצליח להתגבר על יריביו והאופוזיציה לא מתגברת על אסד אז יש לנו מלחמת אזרחים. סוריה שוקעת ועלולה להתפורר. זה הכיוון. המציאות דינאמית. יש אפשרות שהעדה העלאווית תתכווץ במרחב אחד והאחרים יתפזרו לאזורים שונים. יש פה פוטנציאל לכמה כיוונים רעים. החשש העיקרי הוא שהמדינה לא תשמור על שלמותה. אם לא יהיה שלטון ריכוזי וסוריה תתפורר לכמה חלקים, זה דבר שכולל סכנות".
בערים עצמן מתקיים סדר יום שפוי כמו ניקיון? חינוך? שירותים נוספים?
"הערים מצליחות להתקיים כי אין גבול לשרידותו של האדם, אבל יש גלי פליטים ענקיים שזה כבר סותר את השאלה. אתה לא יכול לנהל מדינה בצורה כזו. תראה אילו קרבות מתחוללים בדמשק. הסבל שלהם הוא ארוך, שזה מעורר שוב תחושות הזדהות קשות כאדם לאדם".
איך אתה מסביר את העובדה שהעולם החופשי, המערב, עומד מנגד ולא מתערב?
"המילה מנגד היא לא בדיוק נכונה. יש הזדהות עמוקה איתם. אבל בסוף למילה 'התערבות' יש גם מחירים ואת זה צריך לקחת בחשבון. לדוגמה, הייתה התערבות בלוב והמדינה התפוררה. הברירות פה מאוד קשות. ההחלטות שהקברניטים שיושבים על ההגה צריכים לקבל אינן רק על מעשים אלא גם על משמעויות. העולם לא אדיש. זה לא נכון".
נכון לומר שציר הרשע נחלש בעקבות מה שקורה בסוריה?
"בגלל סוריה הפך ארגון חיזבאללה לישות טרור. איראן, שבנתה את חיזבאללה, עשתה זאת דרך סוריה. הציר הזה מאוד מסוכן כי הוא מחזיק ביכולות ידועות של רקטות וכלי נשק אחרים. ברגע שסוריה תתפורר, זה יפגע בציר המדובר. מצד שני, לא מחכות דמוקרטיות אחרות במזרח התיכון שיאזנו את התמונה. אפשר להתבונן כבר עכשיו ולראות את אל-קאעדה בסוריה. שפל כלכלי. היעדר יציבות. אין כתובת אחת. בעיות קשות של פליטים. כל זה סוג חדש של אתגרים וזה לא דומה לאתגר צבאי".
מתי, להערכתך, ייעלם אסד מהמפה האזורית? אתה יכול להאריך את משך שרידותו?
"צריך להעריך תהליכים ולא מועד כזה או אחר בהקשר של מתי ייפול אסד. שום גורם בעולם לא יכול להעריך פעולה של מתנקש בודד. קח דוגמה את אשרף שווקת, שהיה נשוי לאחותו של אסד. אחד האנשים החזקים. הוא נהרג על ידי פעיל טרור. לכן, זה לא הערכות. זה הימורים. התהליך הוא בקריסה. הוא לא מצליח לשלוט ולכן הוא נוקט ביותר מעשי זוועה, תוך כדי שהוא סולל את התפוררות סוריה. זה יחליש את הציר הרדיקלי בראשות איראן. וכבר עכשיו בגלוי אומרים פעילי אל-קאעדה שזורמים לסוריה כי הם מחכים להזדמנות להשתלט על המדינה.
"אל-קאעדה כבר מממשת את מטרות הטרור הרצחניות שלה. זה קורה. זווהירי מאפגניסטן וראשי אל-נוסרה עושים פיגועים קשים בתוך סוריה. הם פועלים בצורה שיטתית כדי לבנות את הכוח שלהם. אבל עדיין, עם כל הכבוד לאיום הזה, זה לא איום כמו שמייצרות איראן, סוריה וחיזבאללה ביחד - שהוא קשה יותר".
באופן נקודתי, חיזבאללה מוחלש בגלל מה שקורה בסוריה?
"חיזבאללה מביט בדאגה בפגיעה בסוריה. זו מכה אסטרטגית עבורם. תחשוב שמאיראן יכלו להעביר אמצעי לחימה ללבנון. זה ציר יותר בטוח מאשר להעביר דרך נמל התעופה בלבנון. אפילו נשיא לבנון מישל סולימן לא מוכן לתת לזה יד. בפועל, זו פגיעה באיראן ובחיזבאללה גם יחד. הם מודים בזה. הם עושים הכול כדי שאסד ישרוד".
מה מצבו של ארגון חיזבאללה בשנת 2013?
"נסראללה מורתע. בנאומים, אתה רואה שההרתעה הישראלית עובדת היטב. הוא אומר 'אם תתקפו אז...". זה אומר שהוא מורתע. נקודה. אני דווקא מנתח את זה בצד החיובי. חיזבאללה זה אויב מסוכן שמבשל יכולות פגיעה בישראל. ההרתעה שלנו מכוונת טוב מאוד על הפעלת הכוח (של חיזבאללה - א.ב). אבל אנחנו צריכים להיות מאוד יעילים לכוח שנבנה שם מאחר שמדובר בישות עוינת. במוקדם או במאוחר הם ינסו לתקוף. אתה צריך לבחון את המוטיבציה הבסיסית. אתה יכול להשיג הרתעה על הפעלת הכוח, אבל צריך לקחת בחשבון שזה על בסיס שיפוט סובייקטיבי של היריב שההערכה היא שהוא מורתע. כמו בעזה. כרגע יש שקט כי צה"ל עשה עבודה מעולה".
מה קורה לחיזבאללה בתוך לבנון שמביטה על דמשק הקורסת?
"חיזבאללה ניצב מול אתגרים שלא היו לו קודם לכן. פתאום שייח'ים סונים מדברים נגדו. נשיא לבנון פתאום מדגיש את העצמאות והריבונות של לבנון. הלבנונים רוצים שזו תהיה מדינה פורחת עתירת תיירות ואת ביירות כעיר ששואבת אליה תיירים מכל העולם. הם לא רוצים כוחות זרים בלבנון שינצלו את חולשתם. נסראללה רואה שאסד נחלש. הוא מבין שזו לא נקודת השיא. איראן תחת לחץ בינלאומי נחלשת. אבל גרעין איראני ישנה הכול. נשק גרעיני, אפילו פצצות בודדות בידי איראן, עלולות לתת להם רוח גבית ודרור למחשבות הקיצוניות שלהם מתוך הנחה שהם יהיו מוגנים. מצד שני, סוריה מאוד חשובה לחיזבאללה והיא יכולה לערער את הנטיות התוקפניות שלו אם תיחלש. יש דברים חיובים בסיפור הזה, פשוט צריך להצביע עליהם".
אתה מזכיר את האיראנים. דובר רבות שקיץ 2013 יהפוך למועד הכרעה בפרויקט הגרעיני האיראני לאחר שייבחן הדיאלוג האמריקאי-איראני. אתה רואה פעולה צבאית באופק?
"זה עובד בשיטה של תהליך. המודיעין הישראלי שיחק פה תפקיד יוצא דופן בהערכה. היום מתרחש דבר מופלא. יש קונצנזוס בין כל גופי המודיעין בעולם ולישראל יש הישג אדיר בהקשר האיום האיראני כי הוא אפשר ליצור בסיס להסכמה שנשק גרעיני בידי קיצוניים פנטיים הוא דבר בלתי אפשרי. תראה מה אומר נשיא ארה"ב. האם זה יהיה בקיץ או באביב בשנה הבאה? לא ברור. אסור להיכנס למרחב ההערכה הזה. אתה צריך להבהיר את התמונה ולהגדיר אותה. אם האיום נחלש, אז אתה לא מחויב לשום תהליך. אם הוא התחזק, אתה צריך לעשות דברים מחר".
אם אתה לא בהכרח יודע מה קורה במתקנים התת-קרקעיים של איראן ומה מסתתר מאחורי הקלעים, איך אתה מדבר על תהליך?
"האיראנים אכן ערמומיים, אך אני חושב שישראל נמצאת במצב טוב. אין כאן הרפיית ערנות, אפילו לא לשנייה. המודיעין הישראלי צנוע, אבל דרוך. זה כמו עבודה של שופטים שכותבים פסק דין על פי הראיות שמונחות לפניהם. ככל שהראיות מוצקות יותר, כך פסק הדין משקף יותר את מה שהיה. יכול להיות שהתמונה אחרת. המודיעין מציב לעצמו תנאים יותר קשים. תהיה ערני לאפשרות שהם ישטו בנו.
"אני חושב שהתמונה שקיימת היום מרשימה באיכותה. זה לא סוד שאף סוכנות מודיעין בעולם אחרי עיראק לא מוכנה לבסס הערכות על בסיס מודיעין זר. אם יהיה לישראל מקור בלעדי, אף אחד לא יסתמך בלבד על ההערכות שלנו. שזה טוב, כי אז הוא מתאמץ בעצמו. אם נשיא ארה"ב מתבטא בנושא האיראני, זה אומר שזה מבוסס על המודיעין שלו. אין נשיא אמריקאי, ראש ממשלה בריטי או צרפתי וכדומה שמסתמך על מודיעין זר. בהשוואה לעבר, אנחנו בשיא של שיתוף פעולה. מבחינה מודיעינית, זה מחמם את הלב. מבינים כולם שזה איום מרכזי ויש כאן פעילות מכוונת למנוע את זה".
איך הסיפור האיראני יסתיים בראייתך? בתקיפה צבאית?
"אני יכול לחזור על מה שאמרו ראש הממשלה ונשיא ארה"ב. איראן לא תהיה גרעינית. כל אחד מהם אמר זאת מזווית אחרת, ללא תיאום. בלי קשר. תקשיב לקנצלרית הגרמנית, הנשיא הצרפתי וראש ממשלת בריטניה. כולם עושים מאמצים אדירים בנושא. גם הרוסים לא מסכימים לנשק גרעיני. יש קונצנזוס עולמי. אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני. זה משטר כל כך קיצוני, הוא מטיף להשמדת ישראל השכם וערב".
להערכתך, אנחנו ערב הכרעה בנושא?
"זה נוח, כעיתונאי, לשאול את זה כך. מדינה לא יכולה לעבוד לפי סטופרים, אלא לפי תהליכים ותמונת מודיעין. היום, אין חילוקי דעות לגבי חומרת האיום, מרכזיותו והצורך לתת לו מענה הולם. לא בארץ ולא בעולם. אני מצטט את נשיא ארה"ב. הוא אומר בגלוי יחד עם שרי ההגנה שלו, שארה"ב לא תסבול נשק גרעיני".
אתה מציג גישה אופטימיסטית.
"אני מאוד מודאג מהאיום האיראני. זה יכול לקרות. הם נחושים. זה עם עתיק יומין. עם מוכשר. לא אכפת להם שהעם שלהם יסבול. הם ממשיכים להשקיע".
מה יקרה ביום שאחרי הרכבת פצצה גרעינית?
"אין, אין דבר כזה. בראייתי, אסור שתהיה להם. בראייה היסטורית, אסור שיהיה להם נשק גרעיני. אין אדם שעוסק בביטחון ומכיר את הנתונים שחושב אחרת. תשאל גם את הערבים. איראן מייצגת איום כבד מאוד עבורם, כולל מדינות סוניות. כולם יאמרו שאיראן בראש סדר העדיפויות".
בהקשר האיראני, מה השתנה בין השנים 2012 ל-2013?
"זה ברור באופן חד כתער שהאיראנים מוכנים לייצר פצצה גרעינית בכפוף להחלטה בלבד. מה חדש בזה? שהם עדיין נחושים להגיע לשם, למרות הסנקציות והלחץ הבינלאומי. אי אפשר לראות סימן שהם ישנו את הגישה. הם רוצים לעמוד על קו ההחלטה עם מספיק ידע, חומר מועשר וטילים וכשחמינאי (המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי א.ב.) ישאל את סאלחי (שר החוץ של איראן, עלי אכבר סאלחי א.ב.), שהיה ראש הפרויקט וכעת הוא שר החוץ שלו או את יורשו האם אנחנו יכולים לפתח נשק גרעיני, הוא רוצה לשמוע בפרסית YES WE CAN. זו האסטרטגיה. מה השתנה? שהם התקדמו עוד קצת. הניסיון ההיסטורי מוכיח שכל דבר כזה יכול לקרות. זה עכשיו בעדיפות-על".
ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין וראש המוסד לשעבר מאיר דגן מתחו ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות בנושא האיראני. כאחד שנמצא בתוך התהליך, האם היה רגע אחד שבו חשבת שתהליך קבלת ההחלטות שלכם לא הגיוני, הזוי או לוקה בחסר?
"אני מרוצה מהעדיפות העליונה שניתנת לסוגיה האיראנית. אני מרוצה מאוד מדבר אחד - שזה נושא להסכמה רחבה. לא רק בישראל. לדוגמה, תחשוב שמחר הם יחסמו נתיב של העברת אנרגיה ויאתגרו את העוצמה המערבית".
אתה מאמין שזו באמת סכנה קיומית למדינת ישראל?
"קודם כל, אין סכנה קיומית למדינת ישראל כי אין לאף אחד כושר גרעיני. אם לאיראן יהיה כושר גרעיני-צבאי בחיבור לדעות הקיצוניות על ישראל, יש לזה פוטנציאל להפוך לאיום קשה. אני לא אוהב את הביטויים הקיצוניים הללו. צריך להיזהר בהתבטאויות. צריך למנוע את זה. ההבדל בינינו, שאנחנו עלולים לשלם בתוצאות הרסניות במידה ויהיה להם גרעין והם (מדינות המערב - א.ב) עלולים לשלם בהשפעה. ישראל, עם הרקע ההיסטורי שלה, צריכה לקחת את זה ברצינות".
אתה משוטט בעולם, נפגש עם מנהיגים ודיפלומטים בכירים. משהו השתנה בשיח על איראן?
"אני לא זוכר סביבה כל כך נוחה בנושא. זה לא ייאמן. אני יכול להיזכר בוויכוחים קשים עם אגלי זיעה קרה וניסיונות כושלים לשכנע שותפים. הואשמנו בהגזמות ובמה לא. היום, אתה נדהם מעוצמת השליטה בפרטים של השותפים. הם שולטים. איך אמר הנשיא האמריקאי? יש לנו רק פערים בעיתוי, באשר לשאלה מתי יסתיים הדיאלוג הדיפלומטי. יש המון תסכול בנושא. למרות שכולם מתעסקים בזה, בעשר השנים האחרונות האיראנים הצליחו להתקדם כדי להגיע לסף שבו הם קרובים להחלטה. זה מה שמדאיג. הטרור יקבל יד החופשית. ההרתעה מול חיזבאללה תיפגע. המציאות תשתנה".
מצרים, בעידן הנשיא מוחמד מורסי, חזקה כמו תמיד?
"מצרים היא מנהיגת העולם הערבי. יש כאלה שיאמרו אחרת, אבל זו דעתי. במערכת הביטחון בישראל זה מוסכם. ישראל עושה הכול כדי לקיים את הסכם השלום עם מצרים. לארה"ב יש בעניין הזה חשיבות עצומה. יש לנו דיאלוג עם המוסדות השונים של מצרים, כולל גופי המודיעין והצבא. אני לא יכול לדמיין את השלום עם העולם הסוני ללא מצרים".
למרות דבריך, סיני מתערערת. כוחות הג'יהאד העולמי בה בעלייה. בקהיר ובערים נוספות יש מהומות. למה אתה מחזיק בדעה הזו?
"מצרים בשליטה. זו מדינה שההיסטוריה שלה רבת השנים מדברת בעד עצמה. התפתחו בה מוסדות רבי עוצמה. שר ההגנה המצרי, שהוא מפקד הכוחות המזויינים, אמר לאחרונה שמצרים לא תיפול מבפנים ושהצבא שומר גם היום על מעמדו הלאומי שהוא משרת את המדינה ולא ייתן ליציבותה להתערער. למרות הבעיות בסיני, יש כתובת עם מי לדבר. זאת לעומת רמת הגולן, שם המצב לא חמור, אלא במצב החמרה. אסור לבלבל בין העובדות כדי לא להיקלע למצב קודר לשווא".
היחסים שלך במצרים נותרו באותו מעמד כמו בתקופת נשיא מצרים הקודם, חוסני מובארק וראש המודיעין המצרי המנוח, עומאר סולימאן?
"אני בדרך כלל לא נוהג לדבר על עצמי בשום דבר. זה חל גם על מצרים. בסך הכול, הנושא המצרי תופס הרבה מאוד תשומת לב במערכת הביטחון וגם את שלי בגלל כל הסיבות שמניתי. זה חיוני מאוד לקיים הידברות ולשמור על מסגרת השלום. כל המערכת עובדת על אותו כיוון".
מי שטוען שמעמדך ירד בממשל המצרי טועה?
"מערכת הביטחון יודעת לעבוד בשקט. אני לא מוכן למסור שום פרט על מעשיי. לא במדינה הזו ולא באחרת. זו התנהגות נכונה מול האינטרסים של המדינה והרגישויות הקיימות".
זה נכון שבגלל הקרבה של חמאס לאחים המוסלמים במצרים, שולט מורסי בצורה טובה יותר בנעשה ברצועת עזה?
"אני לא חושב שצריך לעשות את ההשוואה הזו. יש את המצב שקדם למבצע 'עמוד ענן' ויש את המצב שאחרי. לפני המבצע, חמאס השתמש בנשק שנועד לרצוח ילדים ומבוגרים כדי להטיל אימה על ישראל. מצרים הבינה שאם תהיה אלימות בינינו לבין החמאס, זה יכול להקרין גם עליה. שים לב שכל אירועי הטרור שהחלו אתנו נגמרו גם באחרים. יש לי הרצאה ארוכה על זה. זה נושא מעניין. המצרים מבינים שאלימות גואה בעזה תכוון נגדם ותסיק את המסקנות לבד".
אם הצלחתם להסביר את האיום האיראני בעולם, איך נכשלתם בלהסביר את נפילת הרקטות על הערים בישראל?
"זו שאלה טובה. אין לי תשובה חדה. יש טענה שאומרת שישראל היא מעצמה והיא יכולה לספוג. העובדה היא שהם יורים רקטות ככלי רצח".
אתה מופתע מהשקט ברצועת עזה?
"הניסיון הצבאי מוכיח שכשיש פעולה מוצלחת והמצרים תורמים את תרומתם המדינית החשובה אז יש שקט. הבעיה היא שההתרעה לא מוגבלת בזמן. חמאס הגיע למסקנה שישראל היא חלשה ואפשר לתקוף אותה. הם הכינו את טילי הפאג'ר 5 כהפתעה על תל אביב. בסוף התוצאה מדברת בעד עצמה. את ההרתעה תמיד צריך לבחון ולראות מה הרמה שלה".
יש התגברות של הפרות סדר ביהודה ושומרון. אבו מאזן מחכה לטעות שלנו?
"אבו מאזן רוצה להגיע להסדר קבע חובק עולם שהוא לא חדש בעקרונות שלו וכדי לעורר תשומת לב הם מלבים את האש. יש בזה סכנה כי אם אתה יותר מדי אלים אתה לא בר-שיח. עובדה שהם הרגיעו את זה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנצל בפני הטורקים. כמה זמן להערכתך ייקח להחזיר את מערכת היחסים הביטחונית למסלולה?
"מה שחשוב זה לא לוחות הזמנים, אלא התהליך. האיומים במזרח התיכון מתגברים ועל ישראל לחפש אחר אינטרסים משותפים, בין היתר בגלל שסוריה נאכלת מבפנים. יש עוד הרבה נושאים משותפים שלא נרחיב עליהם. היחסים התקינים עם טורקיה מול האתגרים הינם בעלי חשיבות גבוהה מאוד. הבעיה הכי בוערת כרגע זו סוריה שהפכה למדינה שנאכלת מבפנים ויכול להיות שיעלו בה קנאים. זו רק דוגמה. יש הרבה נושאים משותפים עם הטורקים, לכן ההחלטה להחזיר את היחסים איתם למסלול הנורמלי חשובה מאוד".
הביקורת מצד אנשי שייטת 13 על ההתנצלות מוצדקת?
"ההחלטה להחזיר את היחסים לתקינות היא חשובה במיוחד כל עוד שנשמרת חסינות מלאה והגנה מלאה לחיילי צה"ל. זה חשוב מאוד. צריך להצדיע לחיילי שייטת 13. הם חיילים שהפגינו מיומנות יוצאת דופן (בהשתלטות על המרמרה - א.ב). הם פעלו נכון ומנעו אסון כבד מאוד ולכן הכי חשוב זה להגן עליהם. זה גלום היטב בהסכמה. והדבר השני הוא שישראל לא יכולה לפתור את כל הבעיות לבד. היא צריכה בעלי ברית ושותפים לדרך ולכן זה מאוד מאוד חשוב".
כיצד היית מסכם את ביקורו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בישראל?
"זה ביקור יוצא דופן בחשיבותו. בערכיותו. בתמיכה בישראל הביטחונית והאחרת. היחסים הביטחוניים עם ארה"ב זו הגדרה שהיא נכונה כל הזמן ובמיוחד עכשיו: אי אפשר לדמיין את הביטחון הלאומי שלנו בלי מערכת היחסים המסועפת עם ארה"ב והתמיכה האמריקאית בישראל. הביקור הזה, שהתנהל בצורה יוצאת דופן, הוא רק הוכחה דרמטית לעניין הזה".
לקריאה נוספת
עמוס גלעד: הנשק הכימי בסוריה מאובטח ולא זז
עמוס גלעד: לסייע לפלסטינים כדי להימנע ממלחמה
עמוס גלעד: הנשק הכימי בסוריה בשליטה מלאה של אסד
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com
(עדכון ראשון: 18:16)