בפברואר 2005 קרא הרמטכ"ל דאז משה (בוגי) יעלון באחד העיתונים כי שר הביטחון שאול מופז לא יאריך את כהונתו. מהומת אלוהים התחוללה בבסיס מחנה מטכ"ל, והיא הסתיימה במפח נפש גדול. שבועות לאחר מכן ניסה הציבור לרכך את המכה ועמד על רגליו ומחא כפיים לכבודו במשך דקות ארוכות בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד אחד. יעלון אמר שלום ולא להתראות. אם ההסדר הפוליטי שנרקם מאחורי הקלעים ייצא אל הפועל ללא שינויים של הרגע האחרון, יחזור יעלון לקריה כשר הביטחון.
יחסיו של יעלון עם הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, יעמדו בתחילה במרכז תשומת הלב. יעלון מכיר את גנץ וטיפח אותו לאורך השנים. גנץ היה פקודו של יעלון במספר רב של תפקידים כשהיה אלוף פיקוד הצפון. אלופים במטה הכללי שהתבקשו להעריך את הדינמיקה שתיווצר בין השניים לא השתמשו במונחים של אהבה ושנאה אך דאגו להדגיש שכל מי שהצליח לעבוד עם שר הביטחון היוצא אהוד ברק ולייצר שקט תעשייתי, יידע לעבוד בנוחות והנאה גם עם יעלון.
למרות רעשי הרקע והביורוקרטיה שמלווים כל שר טרי עם כניסה לתפקידו, מבין בוגי כי האחריות הגדולה ביותר על כתפיו היא הכנת צה"ל לאפשרות של תקיפה באירן. יעלון מחזיק בדעה מתונה בנושא זה, ביחס לנתניהו וברק. הוא חושב עין בעין עם האמריקאים: תקיפה באירן לא באה בכל מחיר. צריך לאפשר לדיאלוג מדיני וסנקציות לתת את אותותיהם. ברוח הדברים הללו הוא ימצא את גנץ כשותף מלא.
מי יהיו המינויים של יעלון?
כצעד ראשון יידרש יעלון להקים עבורו "כוורת" חדשה, משום שיחד עם ברק יעזבו ראש המטה יוני קורן, יועץ התקשורת ברק סרי, מזכירו הצבאי תא"ל איציק תורג'מן וכפי הנראה בעלי תפקידים נוספים. לפחות בשיחות מסדרון במערכת הביטחון, נראה שיעלון יעדיף למנות לתפקיד המנכ"ל את איש אמונו האלוף במיל' דן הראל שעזב לפני כשנה וחצי בטריקת דלת את תפקיד מנכ"ל משרד התחבורה. בשלב מאוחר יותר יעסוק יעלון במה שכל שר ביטחון אוהב: מינוי קצינים במטה הכללי. על הפרק מרחפת שאלת הארכת כהונתו של הרמטכ"ל גנץ לשנה רביעית. בוגי, שסבל ממערכת יחסים עכורה עם שאול מופז, ירצה לבטח להעביר לסביבה חוויה מתקנת. לאחר מכן, יעסוק בשאלת החלפת מתאם הפעולות בשטחים במקומו של האלוף איתן דנגוט. מועמד מוביל בשלב זה הוא דובר צה"ל, תא"ל יואב (פולי) מרדכי, שזוכה להערכה רבה מיעלון - אך עד שזה לא סגור, זה לא סגור.
יעלון מגיע מוכן ובשל לתפקיד. הוא קרא מודיעין איכותי בשנים שבהם נח בתפקיד השר לעניינים אסטרטגיים והיה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני. גם סוגיית הקיצוץ מוכרת לו היטב. כשהוא היה רמטכ"ל הוא טען בפומבי "מה שהאוצר עשה לתקציב הביטחון הוא בזאר טורקי". בשיחות סגורות הוא התבטא בצורה קשה יותר. בוגי יודע לעמוד על שלו ולנהל קרבות אוויר, אך חלק מאלופי המטה הכללי פסימיים לגבי האפשרות שהוא יצליח לשמור על תקציב הביטחון כפי שהוא, אחרי שיאיר לפיד ונפתלי בנט טענו שיש לקצץ ומהר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי "לזרום" איתם כמו נחל איתן לים רק כדי שבוגי לא יקצור יותר מדי הצלחות ויהפוך למועמד אולטימטיבי לרשת אותו. ידוע שתפקיד שר ביטחון משמש מקפצה מעולה לתפקיד ראש הממשלה. את ההצלחות קוצר שר הביטחון והנזקים מתחלקים תמיד עם ראש הממשלה.
גנץ, ער לתכונה בממשלה המתהווה, שיתף לאחרונה הציבור בנוגע למחשבות על הקיצוץ הצפוי וירה את יריית הפתיחה. "אנחנו לא קרן הון סיכון", אמר, "שמטרתה להביא תשואה למשקיעים. אסור בתכלית האיסור שיהיה לנו צבא חלוד, בלתי מאומן ושאינו מאמין בעצמו". במידה ולא יצליחו השניים לבלום את הקיצוצים שמתכנן לפיד, ייאלצו השניים להרכיב תכנית שתמזער את הפגיעה בביטחון המדינה וביכולותיו ל צה"ל. זו תהיה משימה מורכבת, כשהאיומים על ישראל מתגברים מיום ליום.
אתגר לכל שר - לשאר המשרדים
לקריאה נוספת:
ברק נפרד: "אירן לא נעלמת, סוריה מתפוררת"
ברק: "תקיפה אמריקנית באירן תעכב את תכנית הגרעין"
ראש אמ"ן: "בשעה זו מכוונים 200 אלף טילים לעבר ישראל"
לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com