בצרפת מתחילים להפנים את הסכנות והאיומים מצד איסלמיסטים השוהים במדינה שעלולים לזרוע בה טרור ופחד. בעיירה מריניאן, סמוך למרסיי, נעצרו שלושה צעירים, ושירותי הביטחון אמרו היום (שני) כי הם חושדים שהם תיכננו פיגועים נגד יעדים שונים, אולי אף ביום השנה לפיגוע בטולוז. השלושה אף הביעו רצון לנסות להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ובבית אחד מהם נמצאו כלי נשק וחומרי נפץ.
הצעירים התכתבו באינטרנט, וביקשו עצות כיצד להשיג נשק וחומרי נפץ והכוונה למקומות לאימונים מתאימים. ככל הנראה, בימים רגילים לא היו שירותי הביטחון מסתפקים בכך כדי לבצע מעצרים, אך הממשלה בפריז והממסד כולו שרויים בלחץ גדול.
הלחץ הזה נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה, עקב הכרזותיו החוזרות ונשנות של שר הפנים הממונה עליהם, מנואל ולס, לפיהן לצרפת נשקפת סכנה לריבוי תאי טרור מקרב צעירים צרפתים סלפיסטים. "עלולים להיות עוד מאות כמו מוחמד מראח", הוסיף השר.
מוחמד מראח - וזו הסיבה השניה - הוא הצעיר הצרפתי-מוסלמי שרצח בחודש מרץ שעבר ארבעה יהודים, שלושה מהם ילדים, בעיר טולוז ושלושה חיילים צרפתים, ובסופו של דבר נהרג מאש המשטרה בתום מצור ממושך על דירתו. מראח הפך במהרה לסמל מביש ל"פאשלות" של שירות הביטחון הצרפתי, כפי שהתברר בחקירות המקיפות.
על הכוונת
ואכן, נודע כי מוחמד מראח היה על הכוונת ונתון למעקבים כבר משנת 2006, בין היתר בשל סימנים מחשידים שעלו ממעשיו של אחיו, עבדלקאדר, שאכן נעצר בשלב מוקדם. בהמשך נתווספו סימני אזהרה נוספים, בעיקר עקב נסיעותיו הרבות של מוחמד מראח למדינות מוסלמיות, וגם לישראל ב-2010.
אפילו אמו של מראח, שקיבלה ממנו צילום על רקע מסגד אל-אקצא, הביעה בראיון תמיהה "כיצד הוא נכנס לארץ שידועה באמצעי האבטחה בגבול". נראה כי יש לכך הסבר חלקי: מראח הגיע לישראל עם דרכונו הצרפתי, וכיוון שלא היתה מצד הצרפתים שום התרעה, לא היתה לכאורה סיבה לחשוד בו. לעומת זאת, למדינות מוסלמיות הוא נכנס באמצעות דרכון אלג'יראי.
בדו"חות של שירותי הביטחון שנבדקים מחדש עקב הסערה סביב אותן "פאשלות" נאמר במפורש כי מראח היה יעד למעקבים ובדיקות, בעיקר עקב כמה עובדות: קירבתו לפעיל בכיר באל-קעידה שכינויו "האנדלוסי", קשריו עם עוד איסלמיסטים קיצוניים, ובעיקר נסיעותיו לפאקיסטן ואפגניסטן, שם עבר אימוני נשק.
נוכח כל המידע הזה, סווג מראח בתיקי שירות הבטחון באזור מגוריו בסיווג S - נתון למעקבים, וגם זומן לחקירה. אלא שכל זה היה בדרג המקומי, בעוד שבמרכז, בפריז, סיווגו אותו כ"זאב בודד" בלבד, וכעבור זמן מה הסירו ממנו את המעקבים. עקב הכשלונות הללו פרש מתפקידו ראש שירותי הבטחון, החל שידוד מערכות בארגון ושר הפנים הזועם (הפרשה אירעה בתקופת השלטון הקודמת) נכנס לעובי הקורה. הדברים גם מסבירים את הרגישות ואת הזהירות היתרה כלפי כל חשש לפעילות טרור, כגון מעצרם של שני הצעירים ליד מרסיי.