האות להגברת הלהבות בין הליכוד ליש עתיד ניתן בחמישי בערב, לאחר פגישת צוותי המו"מ של המפלגות. כנהוג מתחילת השיחות בין השתיים, ההודעות לקראת קיומן ועם סיומן נשלחות על ידי דוברות המפלגה לכתבים בנוסח זהה ובאותה העת. כך היה גם הפעם. בהודעה הלקונית נכתב שנדונו נושאי הדיור, החינוך ושיטת המשטר, וכן "נדונו הפערים בין הצדדים בגילוי לב ונקבע כי תיקבע פגישה נוספת להמשך המשא ומתן".
40 דקות לאחר מכן החל הליכוד בהתקפה על יש עתיד ובקריאה לבית היהודי לנתק את הברית בין שתי המפלגות. ראשון היה עו"ד דוד שמרון, ראש צוות המו"מ. שמרון טען שיש עתיד פוסלת את החרדים והפנה שאלה לבית היהודי - האם גם הם נוהגים כמו מפלגתו של יאיר לפיד. בזה אחר זה התבטאו באופן דומה השר משה (בוגי) יעלון וחברי הכנסת זאב אלקין ואופיר אקוניס. ביום שישי המשיך שמרון בקו התוקפני והאשים את הבית היהודי, בתום פגישת המו"מ בין המפלגות, בהחרמת החרדים. במוצאי שבת התבטאו בנט ולפיד בדפי הפייסבוק שלהם ולא תרמו להנמכת גובה האש. ב-23:19 נרשמה רגיעה. דוברת הליכוד הודיעה: ראש הממשלה ייפגש מחר עם ח"כ נפתלי בנט.
בשבועות האחרונים, וביתר שאת החל מיום חמישי האחרון, ניתן לחשוב שמערכת הבחירות בישראל בשיאה. השחקנים המרכזיים במלחמת הבוץ הלא-ברורה הזו הם בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט. מדי פעם פוליטיקאי זה או אחר מהמפלגות החרדיות מצטרף לקרב, מטיל חופן בוץ באחד המתגוששים, וחוזר לשוחה. ברור מי מפסיד בגדול מהפיאסקו הזה - הציבור, כמובן - אבל לא ברור מי מרוויח ממנו. נתניהו מעוניין לפרק את הברית בין בנט ללפיד. זה, ככל הנראה, לא יעלה בידו בשלב הזה. לפיכך קשה להבין מדוע אנשיו מנגחים כל העת את אלו שבעוד שבועיים קרוב לוודאי יהיו שותפים בכירים בממשלה.
אם לפיד ובנט יהיו שרים ואולי אף סגני ראש הממשלה, מה יאמר נתניהו ביום השבעת ממשלתו? סביר להניח שזה לא יהיה משהו בסגנון: "חברים, לא הצלחתי להיפטר מהשניים האלו, חששתי מבחירות והכנסתי אותם בלב כבד. אני מקווה שהם לא יחתרו תחתיי", אלא יותר דומה ל: "אחרי מו"מ לא קל הגענו לעמק השווה. אני בטוח שנוכל לשים את הוויכוחים מאחורינו ולנהל קואליציה אחראית שתוביל את ישראל לקראת האתגרים הגדולים שעומדים בפניה". נו, מישהו הולך להאמין לזה?
מה שחסר זה בעיקר אמון
התנהלותו של ראש הממשלה, שגילה יכולות פוליטיות מרשימות בשנים האחרונות, לא ממש ברורה. אין זה משנה אם מדובר בעכבות מקצועיות או אישיות שיש לו עם יש עתיד והבית היהודי. זה גם בסדר גמור לנסות ולפלג בין השתיים. אבל הסגנון מבטיח שאם בסופו של דבר תהיה שותפות, היא תתחיל ברגל שמאל. ציפי לבני הצהירה עם חתימת ההסכם הקואליציוני עם נתניהו על כך שצריך לקחת בעירבון מוגבל הצהרות שניתנות בתקופת מערכת בחירות. האם נתניהו, לפיד ובנט יבקשו מאיתנו בקרוב להחיל את זה גם על הצהרות שניתנות בתקופת מו"מ קואליציוני?
למרות שהאחריות העיקרית לגילוי בגרות מוטלת על ראש הממשלה מתוקף תפקידו, טוב היה אם גם האדונים הנכבדים יאיר לפיד ונפתלי בנט היו משקיעים קצת מחשבה בעניין. פרידה משותפים טבעיים כה נוחים כמו החרדים אינה קלה לנתניהו, בוודאי כשהוא יודע שמעתה יצטרך לחלוק את סודותיו עם זאת שחזרה לפוליטיקה כדי להחליפו, זה שהצהיר שבבחירות הבאות הוא מניח שינצח וזה שכבר אכזב אותו כשעבדו יחד בעבר. אין הכוונה שלפיד ובנט יוותרו על עקרונותיהם או שיפנו עורף להבטחותיהם, אבל כדאי שיחשבו אם ביכולתם לגרום לנתניהו להאמין שהם הולכים להיות שותפיו האמיתיים. בשלב הזה, כשעמדות הצדדים כה ברורות, מה שחסר כאן בעיקר זה אמון.
המו"מ הקואליציוני - טורים אחרונים בנושא:
המשא ומתן האמיתי מתנהל בראש של נתניהו
לבני דאגה היטב לכיבודים, אבל מה עם המהות?
חבל על הזמן שלך, אדוני ראש הממשלה