ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה אמש (חמישי), להתיר למשטרה לחקור את השופט החשוד בהכאת ילדיו, לא מפחיתה את הביקורת על היועץ. "ההחלטה מחויבת המציאות. היא הייתה צריכה להתקבל כבר מזמן. במקרה זה יש לשער שהלחץ הביא לתוצאה שעליה היה צריך כבר לפני שנתיים", טוען גורם משפטי. "זו טענה מופרכת וחסרת שחר", אומרים מנגד בפרקליטות.
עם פרסום הפרשה שלשום על ידי הכתבת עדי מאירי מקול ישראל, מתחו גורמים משפטיים ביקורת על כך שבמשך שנתיים לא ניתנה הנחיה לחקור את השופט, ואמרו כי לא ניתן לפרש זאת בשום דרך אחרת מלבד העדפה לשופט. גורמים שונים ציינו כי אדם מן היישוב היה נחקר מיד, וברוב המקרים נשלח למעצר עד לקבלת תסקיר, ולאחר מכן משוחרר למעצר בית, או לכל הפחות מורחק מבני משפחתו. ההחלטה להמתין ל"השלמות חקירה" גררה גל של ביקורת, כולל קריאות לווינשטיין להתפטר. "אם וינשטיין היה מחליט לסגור את התיק בלי חקירה הוא היה צריך להתפטר", אמר אמש גורם משפטי. "אפשר אחרי החקירה להחליט שלא להגיש כתב אישום. זו כבר שאלה מקצועית שכוללת גם את טובת הילדים. אבל לא לחקור?".
התמונה, כמו תמיד, מורכבת יותר. תחילת הפרשה באוקטובר 2009, אז קיבלה פקידת סעד דיווח ממורה של אחד מילדיו של השופט, שהעידה כי הילד סיפר על אלימות מצד אביו. הפקידה סברה כי אין מקום לפתוח בחקירה, אלא להפנות את האב להליך טיפולי. ביוני 2010, לאחר שהתקבלה תלונה נוספת נגד השופט, הוחלט על פתיחה בחקירה משטרתית. עם זאת, המשטרה פתחה בחקירה רק לאחר מספר חודשים. הילדים נחקרו על ידי חוקרת ילדים, וסיפרו על מספר מקרים של אלימות ברף שאינו מוגדר גבוה. המשטרה סברה שיש מקום לפתוח בחקירה, והעבירה את התיק לפרקליטות בתחילת שנת 2011. התיק נבחן בפרקליטות, ושם סברה פרקליטה אחת באופן נחרץ שיש לחקור את השופט, ואילו פרקליטה אחת הסתייגה תחילה, אולם לבסוף המליצה גם היא על חקירת השופט.
התיק הגיע למשרד היועץ רק בקיץ 2011. בשל העובדה שמרבית המקרים עליהם סיפרו הילדים בוצעו כשנתיים קודם לכן, ובשל העובדה שמרבית המקרים היו ברף הנמוך של עבירות האלימות, העדיף וינשטיין שלא לפתוח בחקירה נגד השופט, וביקש השלמות חקירה מהמשטרה ומרשויות הרווחה. ממשרד המשפטים נמסר שלשום כי הסיבה הייתה שהיועץ סבר שטובת הילדים היא שלא לפתוח בחקירה, ולבחון האם המצב בבית מצדיק פתיחה בחקירה. אולם, גם טענה זו זכתה לביקורת מצד גורמים שונים, שטענו כי אין זה מתפקידו של היועץ לבחון את שאלת טובת הילדים, אלא את השאלה המשפטית האם יש מקום לפתוח בחקירה.
לאחר בקשתו של וינשטיין חלה שורה של עיכובים, שחלקם נגרמו מדיונים טכניים פנימיים בפרקליטות ו"תקלה משרדית", כפי שהדבר כונה אמש בהודעה של משרד המשפטים. הסחבת הזאת יצרה את התוצאה הבלתי מתקבלת על הדעת שהתיק לא טופל במהירות הראויה והשופט המשיך לכהן שנתיים נוספות כאשר החשדות בדבר מעשי אלימות לא נבדקו עד תום. רשויות הרווחה והמשטרה קיימו במקביל בדיקות משלהם, ולפני שבוע הונחו בפני וינשטיין חוות הדעת העדכניות של כל הגורמים. ברווחה ציינו אמנם כי לא ידוע על מקרים נוספים של אלימות מצד השופט וכי מצבם של הילדים טוב, אולם המשטרה וגורמים בפרקליטות עדיין סברו כי יש לחקור את השופט. וינשטיין קיבל אמש את ההמלצות והורה על החקירה. בפרקליטות דחו את הטענה שהדבר נבע מההמולה התקשורתית שנוצרה סביב הפרשה. "זה קשקוש מוחלט", אמרו. עם זאת, הוסיפו בפרקליטות כי ההד התקשורתי של התיק משפיע גם על הילדים, ולכן ישנה כעת דחיפות גדולה יותר להגיע להחלטות סופיות בתיק.
פרקליטיו של השופט, עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר, אמרו בעקבות ההחלטה לפתוח בחקירה נגד השופט כי "אין לנו ספק כי החקירה תסתיים מבלי שינקטו כנגד השופט הליכים כלשהם. אנו מקווים שההחלטה תתקבל במהרה, על מנת שמשפחתו תשוב לשגרת חייה". עם זאת, ייתכן שגם אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד השופט, הוא ייאלץ לרדת מכס השיפוט, בין אם בהחלטה משמעתית של נשיא בית המשפט העליון, ובין מתוך "המלצה", בשל העובדה שלא יוכל לדון בעניינם של נאשמים וחשודים עם עננה כזאת מעל לראשו.