רופא ישראלי בכיר עצור ברומניה: "פעל ללא דופי"

מנהל המחלקה להפריה חוץ-גופית באסף הרופא, פרופ' רפאל רון-אל, ועוזרתו דפנה קומורבסקי, הם בין 11 החשודים בסחר בביציות. "התנהלותו הייתה על פי חוק", הבהירו בבית החולים

דנה ויילר-פולק

שניים מ-11 החשודים שנעצרו ברומניה בגין סחר אסור בביציות הם ישראלים. מדובר בפרופ' רפאל רון-אל, מנהל יחידת ההפריה החוץ-גופית בבית החולים אסף הרופא, ובדפנה קומורבסקי, טכנאית מעבדה שעבדה עמו. הקונסוליה הישראלית בבוקרשט שלחה אמש (שלישי) לבית החולים הודעה על דבר מעצרם. מאסף הרופא נמסר כי אין בידם פרטים באשר לחשדות בגינם השניים נעצרו. עם זאת, ניתן לשער היא כי דבר המעצר קשור להפרת החוק הרומני שקובע כי לא ניתן להעניק טיפולי הפריה לנשים שאינן רומניות.

פרופ' רון-אל, רופא ותיק ומוערך עוסק בתחום ההפריה בבית החולים וב-15 השנים האחרונות גם בקליניקה ברומניה, זאת באישור משרד הבריאות הישראלי ותחת אישור עבודה רשמי מצד רומניה. "במשך כל השנים הללו ההתנהלות של פרופ' רון-אל הייתה על פי החוק הישראלי והרומני ואנו משוכנעים כי גם הפעם אין כל דופי בהתנהגות ובהתנהלות שלו ושל גב' קומורבסקי", נמסר מבית החולים אסף הרופא, "עבודתו נעשתה בשליחות בית החולים על פי הסכמים חתומים בין בית החולים וקרן המחקרים ובין הקליניקה ברומניה". באסף הרופא הביעו תמיכה בשני העצורים ברומניה ואף שכרו את שרותיו של עו"ד מקומי. "בית החולים עומד מאחורי פרופ' רון-אל וגב' קומרובסקי, ויעשה כל שעל ידו כדי שעננת החשד תפוזר וכדי שהם יחזרו מהר ככל האפשר".

במקרה שארע בשנת 2009 "אותה מרפאה בה היו מעורבים ישראלים ואשר נסגרה פשוט צפצפה על החוק הרומני. היא לא פנתה לוועדה ובטח שלא (עברה) על כל מקרה", אמר ד"ר איליה בר, מומחה ישראלי לפריון ומנהל המרכז הרפואי לפוריות, שעבד בעבר ברומניה "וניתן לשער שהחשד במקרה הזה זהה". לדבריו, החקיקה הבעייתית בישראל היא שמובילה להיעדר תרומות בארץ ולדחיקת אנשים לחפש תרומת ביצית בחו"ל, כפי שאירע ככל הנראה במקרה זה. "בישראל יש מעט מאוד תרומות, על אף שהעבירו חוק בעניין לפני שנתיים. לא פועלים להקל על יישומו וזה מה שמביא אנשים (ישראלים) גם לרומניה".

(תוכן מקודם)

הטיפ השבועי: לבחור את חדר השינה המושלם עבורכם

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה
הפשיטה על מרפאת פוריות בבוקרשט, היום (צילום: AP)

בשנת 2009 נעצרו 30 חשודים ברומניה בנסיבות דומות. חמישה ישראלים שהיו מעורבים בפרשה נידונו בשנה שעברה לחמש שנות מאסר, ומשפטם של שלושה מהם עדיין לא תם. יצוין כי כיום, בעקבות חקיקה בתחום ההפריה ברומניה בשנת 2008 ובעקבות מקרים של סחר, מתאפשר הליך תרומת ביצית ברומניה בין תורמת רומניה לנתרמת רומניה בלבד, ושתי הנשים צריכות לעבור ועדה מטעם המדינה שתאשר את התרומה.

"אחד המומחים הגדולים בתחום, מקצוען מהמעלה הראשונה"

נוכח העובדה שיש ישראלים שנעזרים באפשרות ההפריה ברומניה, במדינה זו פועלות מספר קליניקות בהן עובדים ישראלים, לא רק רופאים. "מרפאות אלה פעלו עוד לפני חקיקת החוק הרומני שמגביל את התרומות לאזרחיות המדינה", אמר ד"ר בר, שהעריך כי רובן פועלות כעת בעיקר עם אזרחי המדינה הרומנים. "אנחנו פעלנו שם עד לחקיקת החוק, אז ייעצה לנו עו"ד מקומית שבקרוב עבודתנו לא תתאפשר. ארזנו חפצינו ועברנו ללטביה, שם פועלים במסגרת החוק".

יו"ר עמותת חן לפריון, עפרה בלבן, שקידמה את החקיקה הישראלית בתחום, גיבתה אף היא את פרופ' רון-אל ושיבחה את פועלו. "מדובר באחד המומחים הגדולים בתחום, מקצוען מהמעלה הראשונה ואחד משני מנהלי היחידות שהסכים להפעיל חוק ביציות". בלבן הסכימה עם דבריו של ד"ר בר בעניין מצוקת תרומות הביציות בישראל, שדוחפת נשים ישראליות לחו"ל. "כל מאמצינו למצוא תרומות ולשכנע נשים נושאים תוצאות מעטות ביותר. אנחנו תולים מודעות באוניברסיטאות ובמכללות כי פשוט אין מספיק היצע".

לדבריה, לנשים רבות מכלל 5,000 המחכות לתרומת ביציות בישראל "נמאס לחכות" והן נאלצות לשלם סכומי עתק בכדי לקבל תרומת ביציות מנשים בחו"ל. בכל מקום באירופה, בעיקר המזרחית יש הרבה מרפאות לתרומת ביציות. אם היו לנו בארץ יותר יחידות להפרייה שהיו מפעילות את התיקון לחוק תרומת ביציות ואילו הרופאים היו מבקשים גם ממטופלות בהפריית מבחנה לתרום מביציותיהן מצבינו היה יותר טוב.
תורמת מתנדבת בריאה תקבל לפי החוק 10,000 ש"ח עבור כל תרומה כאשר היא תוכל לתרום עד 3 פעמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully