אפרת ויורם (שמות בדויים) ניסו במשך שנים להביא ילד לעולם. אחרי שנכשלו, החליטו לפני כעשור לאמץ פעוטה ממדינה בחו"ל. האימוץ צלח, אולם ככל שהילדה גדלה, הם נתקלו ביותר ויותר קשיים בגידולה. לפני כשנתיים וחצי הם לקחו אותה לבדיקה אצל נוירולוגית ילדים, וגילו כי היא לוקה בתסמונת בספקטרום האוטיסטי, בהפרעת קשב ובהיפראקטיביות. זאת, מכיוון שככל הנראה היא סובלת מתסמונת אלכוהול עוברי. כעת הם תובעים את העמותה שסייעה באימוץ ואת הרופא שבדק את הפעוטה מטעם העמותה, שלטענתם הסתירו מהם מידע על מצבה הבריאותי של הילדה לפני האימוץ.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענת מולסון וטל נבו, לאחר שהחליטו על אימוץ פנו בני הזוג לעמותה המתמחה באימוץ בין ארצי. לטענתם, בפגישה עם נציגי העמותה נאמר להם כי אמת המידה המרכזית מבחינת האימוץ היא בריאותו של הילד שייבחר לאימוץ. עוד נאמר להם, כי הילדים המוצעים לאימוץ נבדקים על ידי רופאים מקומיים בבתי הילדים שבהם הם גרים. עם זאת, הומלץ להם לשלם עבור בדיקה שיערוך רופא ילדים ישראלי מטעם העמותה וכן לערוך בדיקת דם לפעוטה שתישלח מארץ מוצאה למעבדות בישראל. ההורים, כך נטען, הסכימו לשלם עבור כל הבדיקות, ולאחר מכן הראו להם תמונה של הפעוטה המועמדת לאימוץ.
הרופא קבע כי מדובר בילדה בריאה
לטענת ההורים, אחרי שהם נתנו את הסכמתם להמשך ההליך, נבדקה הילדה על ידי מומחה לילדים מטעם העמותה. הרופא קבע כי מדובר בילדה בריאה. כמו כן, נאמר להם שבדיקות הדם של הילדה תקינות. בהמשך טסו בני הזוג לארץ מוצאה של הילדה, ושם סיפרו להם הרופאים בבית הילדים כי כל הבדיקות שנערכו לפעוטה תקינות, כולל בדיקות מוח ולב. עוד נאמר להם, כי הילדה נבדקה על ידי כירורג, מומחה לאא"ג ורופא עיניים. הרופאים ציינו כי יש צורך בבדיקת עיניים נוספת, אולם אין להם את הכלים לבצע את הבדיקה.
ההורים אימצו את הפעוטה, ושבועיים לאחר שובם ארצה עמה הם לקחו אותה לבדיקה נוספת אצל הרופא שהומלץ להם. לפי התביעה, בבדיקה הזאת ציין הרופא כי הפעוטה סובלת מפזילה קלה. ההורים הפנו את תשומת לבו של הרופא לכך שלילדה צלקת ארוכה לאורך רגלה וכן מעין חור בגבה. אולם, לטענתם הוא אמר להם כי מדובר בממצאים חסרי חשיבות. רק שבע שנים לאחר מכן, כאשר ההורים לקחו את הילדה למומחית לנוירולוגיה ילדים בשל קשיים בהתנהגותה, קבעה הרופאה כי לילדה תווי פנים המתאימים לתסמונת אלכוהול עוברי, וכי היא לוקה בתסמונת פי-די-די, שהיא הפרעה בקשת האוטיסטית. המוסד לביטוח לאומי הכיר בילדה כנכה בשיעור של 100%.
"לאור התסמונת ממנה הילדה סובלת, לוקה היא בקשיים ניכרים במוטוריקה עדינה ושפה, הפרעת ראייה, אי מוכנות רגשית, בעיות התנהגות, קשיי קשב וריכוז מתקשה לסיים משימות, קריאה איטית, דעתה מוסחת בקלות, אינה משתפת פעולה עם מוריה והוריה, אינה מתנהגת כמצופה מילדים בני גילה, מתקשה בהבנה חברתית, מתקשה בתקשורת מילולית ולא מילולית ובעלת תחומי ענין מצומצמים", נכתב בתביעה.
"כמו בלידה טבעית, גם באימוץ קיימים סיכונים"
לפי התביעה, מומחה שבדק את הילדה קבע כי היו ממצאים גופניים מיד לאחר לידת בתם של בני הזוג, שהצביעו על סיכון התפתחותי חמור בסבירות גבוהה מאוד. לטענתו, על הרופאים שבדקו את הילדה היה לידע את ההורים בכך. עוד נטען בתביעה, כי ידוע שהוריה הביולוגים של הילדה צרכו סמים ו/או אלכוהול בתקופת ההיריון, אולם הדבר לא הובא לתשומת לבם של ההורים המאמצים. כעת תובעים ההורים למעלה מ-2.5 מיליון שקל בגין ההוצאות הרבות שנגרמו להם, אובדן השתכרות והוצאות עתידיות בעבור הטיפולים שילדתם תזדקק להם כל חייה.
מהעמותה, שפנתה לבית המשפט כדי לאסור את פרסום שמה, נמסר בתגובה כי "כתב התביעה עוסק בנזקים שנגרמו לכאורה להורים שאימצו ילדה בחו"ל ולטענתם הסתבר בדיעבד כי היא לוקה לכאורה בבריאותה. העמותה מצטערת על כך, אך חשוב להבין שכמו בלידה טבעית, גם באימוץ קיימים סיכונים, שלמרבה המזל הם נדירים, ולא כל ליקוי או מחלה ניתן לגלות בגיל כל כך מוקדם של הילד, כאשר הוא מועמד לאימוץ".
עוד נמסר, כי "תפקידה של העמותה לאימוץ בין ארצי הוא לסייע להורים, בהתאם לחוק האימוץ, בכל ההליכים הפרוצדוראליים הקשורים באימוץ ילד מחו"ל. לעמותה אין כל כלים, ידע, סמכות או חובה חוקית לבדוק את מצבו הבריאותי של הילד המועמד לאימוץ או למסור חוות דעת רפואית. לשם כך מתייעצים המאמצים עם רופא מטעמם, שבודק את הילד בעצמו, ומציג את ממצאיו וחוות דעתו בפני המאמצים. כך עשו גם ההורים במקרה זה, כאשר התייעצו עם הרופא הישראלי, הנתבע הראשון בתביעה זו, שבדק את הילדה ומסר את חוות דעתו להורים".
הרופא סירב להגיב.