תביעה: הרופאה מיאנה להגיע ובר מתה מדום לב בכיתה

בר הירשברנד הייתה רק בת 14 כאשר התמוטטה לפני ארבע שנים מדום לב ומתה בכיתה בבית ספרה בהתנחלות בית אריה בשומרון. לטענת הוריה היה ניתן להציל את חייה, אולם הרופאה ביישוב סירבה זמן רב לסייע ולא היה אמבולנס במקום שיספק טיפול. כאשר ניידת טיפול נמרץ הגיעה למקום, לא נותר לפרמדיקים אלא לקבוע את מותה. "אפשר היה להציל אותה, אבל אף אחד לא נתן לה את הסיכוי", אומרת לימור, אמה של בר.

"בר היתה ילדה מדהימה. ילדה מקסימה, חייכנית, מתוקה, שטרפה את החיים, ולצערנו זה נגמר עצוב. לא חשבנו שיקרה כזה דבר", אומרת לימור. כשבר הייתה בת ארבע וחצי, המשפחה טסה לטיול בקניה, ושם ככל הנראה נדבקה בווירוס שפגע בלבה. היא הוטסה לישראל מונשמת ומורדמת, ולאחר שבועיים בטיפול נמרץ שבה להכרה. מאז היא הייתה במעקב רפואי וטופלה בכדורים.

"היא יצאה מזה וקיבלה את החיים במתנה. שש שנים ליוותה אותה סייעת. כולם ידעו שהיא חולה - בקופת חולים, בבית הספר, במרפאה של היישוב". אולם, למרות שדבר מחלתה היה ידוע, ברגע האמת זה לא עזר. על פי התביעה שהגישו בני משפחתה של בר, באמצעות עורכת הדין שרון המר ממשרד עורכי הדין כצנלסון-להב, לאחר שבר התמוטטה מיהרה מורתה להגיש לה עזרה, בעוד התלמידים רצים להזעיק עזרה נוספת. אחותה התאומה של בר מיהרה להתקשר לאמן, שביקשה להזעיק את רופאת היישוב וניידת טיפול נמרץ.

על פי התביעה, כאשר מבית הספר התקשרו למרפאת היישוב, הרופאה סירבה לבוא מכיוון שטיפלה בחולים במרפאה ואמרה שאינה אחראית למתרחש בבית הספר. בשלב מסוים עובדי המרפאה אף נזפו במזכירת בית הספר וביקשו ממנה שתפסיק להטריד אותם. בזמן שהרופאה סירבה לסייע, נכתב בכתב התביעה, ניסו שתי מורות לחינוך גופני לבצע בבר החייאה ידנית, באמצעות מסכת הנשמה פרטית. למקום הגיע גם החובש היישובי, אולם ללא ציוד החייאה, מפני שביישוב כלל לא היה אמבולנס, זאת מכיוון שהוא נלקח שבועיים קודם לכן על ידי מד"א.

לטענת בני המשפחה, רק לאחר מספר רב של שיחות הסכימה הרופאה להגיע לבית הספר, אולם לא הביאה עמה ציוד החייאה. בשלב זה כבר הגיע האם מיהוד לבית הספר, וחזתה, יחד עם בתה השנייה, בטיפול הכושל בבתה. לטענת המשפחה, הרופאה לא תפקדה כלל, לא ידעה כיצד להחדיר צינור תוך-קני (אינטובציה) וביקשה שיקראו לרופא נוסף. רק לאחר דקות ארוכות נשלחו נציגים אל המרפאה והביאו משם בלון חשמל, אולם לא הביאו דפיברילטור (מכשיר שנותן שוק חשמלי ללב). "דקות ארוכות עברו בבזבוז זמן משווע, כאשר הכל היה יכול להיראות אחרת עם סוף שונה לגמרי אילו הייתה הרופאה מואילה בטובה להגיע עם המכשיר החיוני כל כך, אשר בסיטואציה כזו יכול היה להציל את חייה של המנוחה ללא צל של ספק", נכתב בתביעה.

לבני המשפחה טענות קשות גם כלפי מד"א. מהתביעה עולה כי אמבולנס ראשון הגיע לבית הספר רק חצי שעה אחרי שבר התמוטטה, ואילו ניידת טיפול נמרץ הגיעה רק רבע שעה מאוחר יותר. לטענת האם, נאמר לה שהנוהל הוא ששולחים אמבולנס רגיל קודם, והרופא שבו מחליט אם יש צורך בניידת טיפול נמרץ. זאת, למרות שהאם הסבירה למוקד שמדובר בחולת לב. "בכל אותה העת, כאשר המנוחה שרועה על הרצפה ונעשים בה מאמצי החייאה, מחזה נורא המותיר צלקות של ממש לכל הנוכחים - היו כל התלמידים באותו המקום, גם אם לא בתוך הכיתה ממש", נכתב בתביעה.

בני המשפחה טוענים כי לו הרופאה הייתה מטפלת בבר כראוי ולו מד"א היו מגיעים בזמן, ניתן היה למנוע את מותה המיותר של בר. "זה היה יום לפני פורים. באותו יום אחותה התאומה של בר התקשרה אלי להודיע לי שהיא התמוטטה", משחזרת לימור. "מיד ביקשתי שיזעיקו את מד"א, וגם אני התקשרתי והסברתי שמדובר בחולת לב וישלחו טיפול נמרץ. הסבירו לי שכבר קיבלו קריאה וששלחו אמבולנס רגיל. ביקשתי שיתקשרו למרפאה, הם התקשרו כמה פעמים ואמרו להם שהם לא נותנים מענה לבית הספר כי מי שאחראי על אירועים בבית הספר זה מד"א תלמידים, היות ואין יותר אחיות בבית הספר. אפילו שבית הספר נמצא מעבר לכביש. אחרי מספר טלפונים והתערבות נחרצת של גורמים בית הספר ובמועצה, הגיעה הרופאה".

גם היום, כשהיא משחזרת את הרגעים הקשים, ניתן לשמוע את הדמעות בקולה של לימור. "הייתי עם הילדה שלי הרבה שעות על הרצפה עד ששחררו את הגופה שלה. זה כמו סרט אימה, אבל זה קורה לילד שלך. חוסר אונים משווע, כי אפשר היה לעזור, יש ציוד מלא במרפאה, הם כבר התמודדו עם אירועים כאלה בעבר. אבל כשזה קרה לבר, במלחמה על מי אחראי למה, היא נשארה על הרצפה ולא עזרו לה. זאת תחושה נוראית. אפשר היה להציל אותה, אבל אף אחד לא נתן לה את הסיכוי".

לימור מקווה שאולי בעקבות התביעה בכל בית ספר יהיה דפיברילטור. "הדבר הכי מפחיד שזה יכול לקרות שוב, לילד אחר", היא אומרת. "דפיברילטור עולה 5,000-6,000 שקל ולא צריך להיות רופא כדי להפעיל אותו. זה כסף זניח. אם היה את זה במקום אפשר היה להציל אותה. אני מתפללת שנגיע למצב, כמו במקומות רבים בעולם, שבכל בית ספר או מקום ציבורי יהיה את המכשיר".

מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה כי הם לומדים את התביעה ויגיבו בבית המשפט.

ממד"א נמסר בתגובה כי "כפי שנאמר בכתבה, נושא זה תלוי ועומד בימים אלה לדיון בין כתלי בית המשפט. על כן אנו מנועים מלהתייחס אליו מעל כל במה אחרת, עד לתום הדיונים וקבלת החלטת בית המשפט".

ממועצת בית אריה נמסר בתגובה כי "המועצה מבכה את מותה בטרם עת של בר הירשבנד. המועצה, יחד עם כל הגורמים המקצועיים, ליוותה את המשפחה בהתמודדותה עם מותה של בר. יחד עם זאת את הטענות כולן יש להפנות לגורמים המקצועיים שאינם כפופים למועצה ואשר אמונים על טיפול רפואי".

לא ניתן היה להשיג את תגובת הרופאה.