נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'ד, בא הבוקר (שלישי) לקהיר לביקור רשמי, הראשון שעורך מנהיג אירני במצרים מאז המהפכה האיסלמית בשנת 1979. הביקור מסמל את הידוק הקשרים בין שתי המדינות, שאין להן יחסים דיפלומטיים רשמיים.
בתמונות ששידרה הטלוויזיה הממלכתית של מצרים, נראה אחמדינג'ד זמן קצר אחרי נחיתתו בנמל התעופה הבינלאומי בקהיר. הוא התקבל בנשיקות על ידי הנשיא המצרי מוחמד מורסי, שהמתין לו ביציאה מהמטוס, שם הושמע ההימנון האירני ונערך מצעד צבאי. טרם צאתו, אמר אחמדינג'ד לכתבים כי בכוונתו "להניח יסודות להרחבת שיתוף הפעולה בין אירן למצרים" במהלך ביקורו בן היומיים במדינה, בין היתר באשר לסוגיה הפלסטינית, ואמר כי יש צורך ליצור ליכוד בין טהרן לקהיר בכל הנוגע לסוגיות האזוריות והבינלאומיות. בראיון לערוץ לבנוני, אמר אחמדינג'ד כי הוא מקווה גם לבקר ברצועת עזה. יצוין כי בעבר, נדחו בקשות קודמות מצד בכירים אירנים להיכנס לרצועה דרך מחסום רפיח.
למרות הנשיקות, השנאה בין שני המנהיגים עדיין יוקדת // פרשנות
אחמדינג'ד מגיע למצרים בראש משלחת רמת דרג, המשתתפת בפסגת הארגון לשיתוף פעולה איסלמי המתכנס בקהיר עד יום חמישי. גם שר החוץ האירני, עלי אכבר סאלחי, מתלווה לאחמדינג'ד, לצד שורה של שרים אירנים ופקידים בכירים מהממשל בטהרן.
הקשרים הדיפלומטיים בין אירן למצרים נותקו בשנת 1979, אחרי שמצרים חתמה על הסכם השלום עם ישראל. לאורך השנה האחרונה נפוצו דיווחים על התחממות הקשרים בין שתי המדינות, שהתחזקו אחרי עלייתו לשלטון של הנשיא מוחמד מורסי וביקורו ההיסטורי בטהרן. ואולם, מצרים ואירן עדיין אינן מקיימות קשרים דיפלומטיים באופן גלוי. בעבר דווח כי משלחות פרלמנטריות מאירן ביקשו לבקר בעזה בשלהי כהונתו של הנשיא חוסני מובארק, אך לא קיבלו היתר להגיע לרצועה דרך מעבר רפיח.
מוחמד מורסי ביקר בטהרן בחודש אוגוסט 2012, ביקור ראשון של נשיא מצרי באירן זה 33 שנה, ונפגש עם אחמדינג'ד. בהצהרה שפרסם בתום הפגישה, אמר הנשיא האירני כי הוא ומורסי הסכימו כי מצרים ואירן מהוות "שותפות אסטרטגיות", אך לא התייחס לאפשרות לשיקום היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.
בחודש ינואר דווח כי קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס ("כוח ירושלים") של משמרות המהפכה של אירן, ביקר במצרים, ונפגש עם בכירים במנגנוני הביטחון בקהיר. לפי ה"טיימס" הבריטי, סולימאני בא לקהיר לביקור של יומיים בסוף חודש דצמבר כדי לייעץ לממשלה המצרית כיצד לחזק את מנגנוני הביטחון והמודיעין שלה כך שיהיו עצמאיים, ולא יהיו תלויים במנגנונים של הצבא, הנשלטים על ידי קצינים מעידן מובארק, שאינם חולקים את כל המידע עם הממשל החדש.