פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מפקד אגוז: "נהיה הראשונים לצעוד בסבך הלבנוני"

      סא"ל פנחס מספר על הדרך שעברה היחידה מאז המכה שחטפה במלחמת לבנון השנייה: "היינו שבויים בקונספט של פעולות רק בלילה". היום המצב שונה: "יש לנו תרופה לכל מחלה"

      מפקד אגוז: "נהיה הראשונים לצעוד בסבך הלבנוני"
      צילום: סרטון שהועלה לרשת

      יחידת "אגוז", בפיקודו של אלוף-משנה מרדכי כהנא, הוזעקה במלחמת לבנון השנייה על ידי תת-אלוף (במיל') גל הירש לסייע לגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים שנקלע לצרות בכפר מרון א-ראס שבדרום לבנון. ה"מומחים" לחיזבאללה מיהרו להיכנס פנימה לעומק השטח, לאור יום, בדרך הקצרה ביותר, כשלפתע שוגרו לעברם טילי נ"ט מתקדמים. חמישה לוחמים נהרגו במקום, ביניהם מפקד הפלוגה בנג'י הילמן. אחד הלוחמים הוכרז כנעדר, ורק לאחר סריקות שנמשכו ימים אחדים אותרה גופתו תחת ההריסות.

      "אגוז" חטפה מכה קשה, וחיצי הביקורת של מפקדיה נשלחו לכל עבר – פרט לעצמם. כמעט שבע שנים אחרי, מספר היום מפקד היחידה, סגן-אלוף פנחס (פיני), אז סגן מפקד היחידה, את האמת מהצד שלו. "יחידת 'אגוז' הייתה שקועה באיו"ש בימים שלפני מלחמת לבנון השנייה", הוא אומר. "היא עשתה שם בעיקר פעילות לילית עם השב"כ. כניסות חשאיות, התנגבות לתוך כפרים כדי לאסוף מודיעין ולבצע מעצרים קשים. כמעט ולא התאמנו על פעילות ביום. ראשונים להיכנס למרון א-ראס היו סיירת הצנחנים. פתאום ביקשו מאיתנו להיכנס באור יום לכפר לסייע. לאור הערכת המצב של מפקד חטיבה 300 (אלוף-משנה חן לבני, א.ב) הוחלט שכדי להכריע את קו הרכס, צריך להכניס עוד יחידה. הקונספט פתאום היה להיכנס ביום בסדר תנועה שקוף לאויב. אתה לא רגיל לזה. לא עשינו את זה. בדיעבד זה היה קונספט שגוי, אבל זו קודם כל בעיה שלי. אנחנו היינו שבויים בקונספט של פעולות רק בלילה. פעולה ביום הייתה מוגדרת אז מחוץ לתחום. פשוט לא הבנו אז שמדובר במלחמה, ולא היינו רגילים לזה".

      הראשונים לצעוד בסבך

      מאז המלחמה ההיא השתתפה היחידה בסדרה ארוכה של מבצעים, ביניהם מבצע "עופרת יצוקה" במהלכו הרגו את בנו של בכיר חמאס מחמוד א-זהאר וכן מבצעים מיוחדים שעדיין מוקדם לכתוב עליהם. כיום מוגדרת "אגוז" כיחידה סמי-מטכ"לית שפותרת גם את כאבי הראש של מפקדי האוגדות המרחביות בעוצבות אדום, עזה, איו"ש, גבול לבנון, גבול סוריה ואפילו סביב הבולענים באזור ים המלח. "המטרה של 'אגוז' היא לא לכוון לפעילות אל מעבר להרי האופל, אלא להיות רלוונטי במקומות שבהם אני חזק ומטבע הדברים ובמסגרת האיומים, כשתיפתח הרעה בצפון – אנחנו נהיה הראשונים לצעוד בסבך".

      סגן-אלוף פנחס החל את שירותו הצבאי ביחידת המסתערבים "שמשון" שפעלה ברצועת עזה. לאחר הפסקת הפעילות המסוערבת ופירוק היחידה, הגיע ל"אגוז", שהוקמה כמענה לחיזבאללה שהוגדר אז כארגון גרילה. פיני, התקדם בתוך היחידה ומילא תפקידים בגולני, אך חזר ל"אגוז" לפני מלחמת לבנון השנייה כסגנו של אלוף-משנה כהנא. מאוחר יותר שירת כקצין האג"ם של חטיבת גולני תחת פיקודו של תת-אלוף תמיר ידעי, וקיבל את הפיקוד על גדוד 12 בחטיבה לפני מבצע "עופרת יצוקה". כמעט שנתיים שהוא מפקד על "אגוז". "מבחינה היסטורית, היחידה הוקמה כדי להתמודד מול חיזבאללה מאז שנת 1996. משנת 2000, כשצה"ל יצא מלבנון, הטמיעה היחידה את מרכיב השינוי הגנטי באופי שלה, כשבתת-מודע אנחנו מכוונים לזירה הצפונית". מה שלא עושה הזמן, עושה הניסיון – ולא בכדי מזכיר פנחס את הספר "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא" מאת נורמן דיקסון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת לונדון שטען כי את הגורם העיקרי לתבוסה בקרב יש לחפש במבנהו הנפשי של המצביא. יש בתיאוריה הזו כדי לגלות מדוע נכשלו יחידות צבאיות בעבר וכיצד עליהן להשתפר בעתיד.

      "יחידת אגוז של השנים האחרונות נבנתה כמו סירת מרוץ", מסביר פנחס, כשלצדו מפקד בית הספר, רב-סרן יאיר, המכונה "פאלי", ומפקד פלוגת ההכשרות, רב-סרן גורדון. "היא מסובבת את ההגה ימינה ושמאלה בצורה מאוד מהירה. זה קל בגלל איכות הלוחמים והמפקדים. הם יודעים שמשימה יכולה להשתנות בכל שנייה".

      ניתן למצוא היום את "אגוז" בכל הגזרות. אנחנו לא חוזרים שוב לטעות שקדמה לשנת 2006?

      "אנחנו מכוונים לפיקוד צפון. משם תיפתח הרעה. אני בונה כשירויות בסיס חזקות מאוד מול האיום הצפוני, אבל אנחנו יודעים להילחם גם בגזרות האחרות, כולל החולות בעזה והמרחבים העצומים של גבול ישראל-מצרים. אני יודע לעלות על מסוק ולהתנגב, אני יודע לעשות פעולה חשאית בטווח רחוק, כולל שהייה ממושכת בשטח. תשאל מה המחלה ונגיד לך לרוב מה התרופה. זו חשיבה שמתחילה ברמת מפקד הצוות והלוחמים. מאוד יפה לראות את זה. רוב החיילים אצלי חלמו על שייטת או מטכ"ל, נשרו והגיעו ל'אגוז'. זה טוב מאוד. יש כאלה שהגיעו לכאן דרך גיבוש גולני. יש לי את המפק"צים הכי טובים. לפני כן הם היו בגדודים והבינו מה זה קושי. מ"פים? מגיעים לכאן אחרי ניסיון עשיר בגדודים. זו אמירה איכותית שמתחילה אצל מח"ט גולני".

      מאחורי הקלעים בצה"ל דנים באפשרות של הרחבת יחידות העלית או הרחבתן של היחידות הקיימות בשל העומס המבצעי. איך זה בא לידי ביטוי ב"אגוז" לאורך השנים?

      "יחידת אגוז של היום עומדת לפי התקן של יחידת אגוז משנת 95'. רק הזיזו את השקדים במרק. אני מקבל את אותה כמות שקדים, ובמקום להתפצל לשלושה חלקים, אני מתפצל ליותר. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד גמישים, וגם מי שמפעיל אותנו חייב להיות מאוד קשוב למה שקורה בשטח".

      "לא היינו מספיק טובים, זו הייתה בעיה שלי"

      מסלול ההכשרה של לוחם ב"אגוז", שאורכו 64 שבועות, מניח דגש מרכזי על הסוואה ולחימה, בנוסף למקצועות הנוספים שנלמדים בשטח. למרות זאת, במלחמת לבנון השנייה לא התנסתה היחידה בלחימה בסבך שכולל את הצמחייה העבותה של דרום לבנון המקיפה את הכפרים. מפקד היחידה מנסה להסביר מה התרחש במלחמה, שהייתה הכי קרובה למתאר הייחוס של היחידה. "אחרי האירוע של 'מגלן' במבצע בתחילת המלחמה (מבצע "הכל בדולר", א.ב) בתוך 'שמורת טבע', היו להם שני הרוגים, ועקב כך יצאה אמירה שלא נכנסים לשמורות טבע. 33 ימים (כל ימי המלחמה, א.ב) לא נכנסו לשמורות טבע. אני מעיר את ההערה אליי. כל מי שכתב את הטכניקה הקרבית זו יחידת 'אגוז' לפני מלחמת לבנון השנייה. החוברת נכתבה כאן. למה לא עשינו? אני הייתי סגן, ואני יכול לומר שלא יזמנו. לא היינו מספיק טובים. זו הייתה בעיה שלי".

      נניח שמחר פורצת מלחמה. מי הראשונים לחצות את הגדר ולהיכנס לסבך?

      "'אגוז'. באופן ברור. יחידת 'סמור' (מתמחה במנהרות, א.ב) לא ייכנסו לתת-קרקע ללא 'אגוז', ואם בתוך הסבך (צמחייה עבותה, א.ב) הזה יהיה תת-קרקע, 'אגוז' תביא את יחידת 'סמור' לנקודה. הסבך הוא פלטפורמה לכל השאר. אם תדע להילחם בו, אתה יודע לחימה בשטח בנוי, יעד מבוצר ועוד. הטכניקה הקרבית מאוד דומה".

      הסבך יהיה הבטן הרכה של המלחמה הבאה?

      "זה אף פעם לא רק שטח סבוך. הוא תמיד כולל ואדי וגם שטח בנוי ופתוח. מרחבי הלחימה של חיזבאללה בגדלים השונים כוללים את כל המרכיבים הללו, ואנחנו צריכים להיערך אליהם – כולל לחימה במנהרות".

      אימון של 669 ואגוז , מאי 2012 (דרור עינב)
      אימון של לוחמי אגוז ויחידת 669 (צילום: דרור עינב)

      "במלחמה אני מרחם על לוחמי חיזבאללה"

      מפקד פלוגת ההכשרות, רב-סרן גורדון, מצטרף לשיחה ומוסיף שתחום הלוחמה בסבך הוא היתרון היחסי של "אגוז" על פני שאר היחידות המיוחדות. "היכולת של לוחם 'אגוז' לנוע בסבך היא גבוהה", הוא מסביר. "כוח לא מיומן יתנתק בגלל הקושי לראות שני מטרים קדימה. אתה גם רוצה לחצות את הצמחייה, לא להתגלות ולעמוד בלוחות זמנים. תחשוב שעם ציוד במשקל 45% ממשקל הגוף אתה נדרש לחצות את הסבך ופתאום 'בום' אנחנו מפילים לך חמישה פצועים. איך אתה מרים אותם בסבך? איך נלחמים? איך אתה לא יורה לחבר שלך בגב? והנה מפק"צ נהרג. לוחם 'אגוז' מקצוען בתחום הזה. אנחנו בונים אותו אגרסיבי, עם ביטחון עצמי גבוה. כשהוא ירוץ בסבך וייתקל במכשול, הוא לא יעצור".

      מה התחושה של לוחם בתחילת דרכו כשהוא מגיע לסבך?

      גורדון: "ביום הראשון הכל דוקר, הכול קוצים. רצים דרך זה. בדרך כלל אתה נלחם בפתחים. נתפס לך מיתר. הוא נשרט. הוא נפצע. אנחנו מלמדים אותו שזה לא מעניין. שהוא חזק. יש לו מטרה, והיא להיטמע בצמחייה. האויב שלנו חי בסבך, ואנחנו צריכים להיות יותר חכמים ממנו. אנחנו רוצים שהוא ירגיש לא בנוח כי אנחנו מוכנים למלחמה אתו גם בסבך. לשם כך לומד הלוחם לחיות בסבך בלי להשאיר עקבות. לכופף את העצים בלי לשבור אותם. 'עמדת בנאי' הן צמד מילים שיש בהם כל כך הרבה".

      מה להערכתכם תהיה ההפתעה על הקרקע?

      פנחס: "אנחנו ערוכים לכל. למצב שבו תהיה לנו מנהרה בסבך שתוביל אותנו ללב הכפר. לבונקרים עם כמה פתחים. בכל המקרים אנחנו נהיה אלימים ומוכנים".

      לוחמי חיזבאללה (AP , Hussein Malla)
      "לוחם ב'אגוז' לומד איך נראה לוחם חיזבאללה. איזה נשקים יש לו. איך נראית כיתה. איך היא נעה. הלוחמים נבחנים על זה". לוחמי חיזבאללה (צילום: Hussein Malla, AP)

      רבות דובר על רמת קרב המגע של לוחמי צה"ל, במיוחד אחרי החוויה הקשה של לוחמי הקומנדו הימי על סיפון המרמרה הטורקית. מה מצבכם?

      גורדון: "הם מתאמנים שעה וחצי כל שבוע עם מדריך קרב מגע. הם יודעים להוריד זקיף. לבוא מאחורי בן אדם ולנטרל אותו. לוחם 'אגוז' יודע לתת מכות עם נשק. לתרגל את העניין של לחימה בטווח קצר. אנחנו מאמנים אותם לקרבות אחד מול השני, ואתה רואה איך חיה יוצאת מבן אדם. הלוחם בסבך יהיה בטירוף. טעון בהרבה אגרסיביות. יש אימונים מקצועיים לכך. הלוחם לא לומד לשבור לאויב את המפרקת אבל לנטרל אותו הוא יודע".

      מאז מלחמת לבנון השנייה לא ראו לוחמי "אגוז" את לוחמי חיזבאללה. איך מצמצמים פער? הם יודעים איך מבדילים בין לוחם מיחידה מיוחדת ללוחם חיזבאללה רגיל?

      גורדון: "לוחם ב'אגוז' לומד איך נראה לוחם חיזבאללה. איזה נשקים יש לו. איך נראית כיתה. איך היא נעה. הלוחמים נבחנים על זה". סגן-אלוף פנחס מתערב בשיחה ודופק על השולחן בשתי ידיים. "מה זה כוח מיוחד? לוחם חיזבאללה באחד על אחד לא מגיע ביכולות שלו לקרסוליים של לוחם בגדוד 51. אני לא מזלזל באויב ואולי חושש מכוח מיוחד בין המלחמות כשהוא המפתיע והוא היוזם. אבל במלחמה? אני מרחם עליו. זה לא כוח שבנוי למלחמה מול צה"ל. חיזבאללה משתפר מאוד לא ברמת הפרט. יותר במערכי האש. אני לא מוטרד מהמפגש של הצוות שלו בצוות שלי כי ברמת הלוחמה הזו הכשירות שלנו מאוד גבוהה, ובמיוחד לאור מה שראיתי גם במלחמת לבנון השנייה. בסוף 'אגוז' לא נלחמת לבד. יש לנו איסוף קרבי, מודיעין איכותי, ארטילריה, אש מגוונת מכיוונים שונים. הכל תלוי באיזה מרחק אני מהגדר. אני גם מתורגל עם מטוסי קרב".

      יש תחרות בצה"ל בין היחידות על אורך המסעות. איפה אתם?

      פנחס: "אל"ף, אין מרחק שהוא רחוק מדי. בי"ת, המרחקים בלבנון לא כאלה ארוכים. מהגדר עד הליטני זה עשרה קילומטרים, ואם נידרש לחצות את הליטני – גם את זה נדע לעשות. הבעיה היא הרבה מאוד משקלים. 45% ממשקל הגוף. אנחנו מסוגלים להגיע ל-60% ממשקל גוף במצבי קיצון. זה כולל מזון, מים, תחמושת, קשר, פק"לים שונים, ציוד חורף, סוללות, ערכות הסוואה ופריצה. לוחם רוצה לסמוך על עצמו ופחות לסמוך על מישהו אחר שיביא לו באמצע הקרב. השאלה היא מה לא לקחת. לדוגמה, לא ניקח אפוד קרמי. לוחם היום פגיע יותר עם קרמי. הלוחם גם יודע לנווט ברמה גבוהה. כל חייל ינווט בדד מהכנרת ועד בסיס שרגא (בסיס האם של היחידה, א.ב). סך הכול יש לכל לוחם 12 ניווטי בדד במסלול".

      אתם מתרגלים נפילה בשבי בגלל מתארי הלחימה המורכבים שלכם?

      פנחס: "לא נופלים בשבי. נקודה. אני חושב שזה לא נכון להתאמן ולדבר על זה. לא נוגעים בזה. רק תזכור שבכל מקום שבו דורך לוחם אגוז הוא לא הגנתי אלא התקפי".

      עוד באותו נושא:
      ביערות ובמנהרות: אגוז ו-669 תרגלו פינוי פצועים תחת אש
      "צה"ל חודר לשטח לבנון תשע פעמים ביום מאז 2006"
      חיל האוויר: האיום הבא מלבנון - טיסני חיזבאללה

      לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com