פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשאי בחמישי: האמנם בזבז נתניהו מיליארדים על אירן?

      ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט טען שבתקופת ממשלת נתניהו בוזבזו 11 מיליארד שקלים, על תכניות "הזויות והרפתקניות", אך האמת, להבדיל מהרטוריקה הפוליטית, מורכבת יותר

      כשראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, דיבר ביום שישי האחרון בראיון לערוץ 2 וביום ראשון האחרון חזר שוב על דבריו כי בתקופת ממשלתו של בנימין נתניהו בוזבזו 11 מיליארד שקלים, על תכניות "הזויות והרפתקניות" למה הוא התכוון? אולמרט גילה טפח אך מסתיר טפחיים. הוא לא פירט על איזה תכניות ובאיזה פרק זמן הוצאו הכספים, ולכן נותר הרושם כאילו הם כוונו למטרה אחת: אירן. הוא רק נידב לספר על סעיף הוצאה אחד: רכישת צוללת שישית לחיל הים מהמספנות בגרמניה, בסכום של כשלושה מיליארד שקלים. האמת, להבדיל מהרטוריקה הפוליטית, מורכבת יותר. יש להבחין בין הסכום שבו נקב ראש הממשלה לשעבר למילים הנוקבות שלו שדיברו על תכניות "הזויות והרפתקניות", של ממשלת נתניהו.

      אהוד אולמרט בפרלמנט לשכת עורכי הדין, דצמבר 2012 (יותם רונן)
      נידב לספר על סעיף הוצאה אחד. אולמרט (צילום: יותם רונן)

      באשר לכסף, החלפת צי הצוללות המיושן של חיל הים שנרכשו בבריטניה בסוף שנות ה-60 (הצוללת "דקר", שטבעה במצולות הים התיכון, היתה אחת מהן) החלה כבר לפני עשרים שנים, בתקופת ממשלתו של יצחק רבין. ההצטיידות בצוללות המשיכה מאז ועד היום בקצב כזה או אחר, למרות התנגדות של רמטכ"לים ואלופים במטה הכללי ושל מפקדי חיל האוויר, תחת הנהגתם של כל ראשי הממשלות - רבין, נתניהו, ברק, שרון ואולמרט ושוב נתניהו.

      הצוללות, שנבנות במספנות בגרמניה, שלפי פרסומים זרים יכולות לשגר טילים, נושאי ראש קרב (רש"ק) גרעיניים, מיועדות יותר להרתעה ולמשימות מודיעין, מאשר לתקיפה, וזאת משני טעמים. האחד הוא שכושר הנשיאה של טילים בצוללות הוא מוגבל. מטוס F-16 אחד יכול לשאת כמות כפולה ואף יותר של טילים מאשר צוללת. בעוד שלחיל האוויר יש יותר ממאה מטוסי F-16 ו-F-15, לחיל הים יהיו ב-2016 רק שש צוללות. הסיבה השנייה היא שבדוקטרינות של אסטרטגיה גרעינית, הצוללות, (כל הצוללות של כל צי בעולם) שלא ניתן לגלותן כשהן מתחת לפני המים, הן מכשיר למה שמכונה "יכולת מכה גרעינית שנייה" - תגובת נגד גרעינית של צד ב' לאחר שספג כבר מהלומה גרעינית מצד א'.

      אח"י תקומה, צוללת מדגם דולפין. נמל חיפה, יוני 2012 (AP)
      ההצטיידות החלה החלה כבר לפני עשרים שנים (צילום: AP)

      וכך בהתבטאות של ראש הממשלה לשעבר גלומה סתירה פנימית. מי שמצטייד בצוללות נערך לאפשרות שלאויב (במקרה זה אירן), יהיה נשק גרעיני וכוונתו להרתיע אותו מפני שימוש בנשק זה ולא לתקיפה. בצוללות שיכולות לכאורה לשאת טילים גרעיניים חבוי מסר: אם תשתמשו בנשק גרעיני נגדנו וגם אם תפגע במרבית העוצמה הצבאית והאסטרטגית שלנו, עדיין תיוותר בידינו, לפי פרסומים זרים, היכולת להשמיד אתכם בעזרת הנשק הגרעיני שישוגר מהצוללות הנסתרות מהעין.

      הנה כי כן כשלושה מיליארד שקלים הוצאו על הצוללות. על מה הוצאו שאר שמונת המיליארדים שעליהם דיבר אולמרט? בהעדר מידע רשמי וסירוב של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה לספק אותו, אפשר להעריך כי שאר הסכום הוצא על הסעיפים הבאים: כמיליארד וחצי על פיתוח והצטיידות במערכות כיפת ברזל וטילי היירוט (טמי"ר). בנוסף לכך, הוצאו כמה מאות מיליוני שקלים על הקמת היחידה הייעודית במערך ההגנה האווירית של ישראל שמתפעלת את כיפת ברזל.

      עוד שניים וחצי מיליארד הוצאו על הקמת גדר הגבול עם מצרים, וכך הגענו כבר ליותר משבעה מיליארד שקלים. שאר הכסף, בין שלושה-לארבעה מיליארדים הוצאו, על פי הערכה זו, על אימוני חיל האוויר, הצטיידות בחימוש וסביר שגם הוקצו למבצעים מיוחדים של המוסד וקהילת המודיעין, שתכליתם לסכל את תכנית הגרעין של אירן. אפשר גם להעריך בוודאות גבוהה שבכל מקרה, גם אם אכן הוצאו 11 מיליארד שקלים למטרות אלה, הרי הן התפרסו על פני כמה שנים בתכניות רב שנתיות - ולא בשנה אחת.

      כיפת ברזל חדשה בנתיבות (דייב בוימוביץ')
      הוצאו כמה מאות מיליוני שקלים על הקמת היחידה הייעודית שמתפעלת את כיפת ברזל (צילום: דייב בוימוביץ')

      אם אכן הערכה זו סבירה, הרי ההוצאה הכספית אינה "בזבוז", שכן מדובר במיזמים נחוצים וחיוניים. גם אם ההכנות למתקפה צבאית באירן הואצו בתקופתם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק, הרי הידע והיכולות שנצברו מהאימונים ומהתוכניות אינו הולך לאיבוד והוא בבחינת עושר השמור לבעליו. מה עוד שב-33 חודשי כהונתו של אולמרט בראשות הממשלה, הוקצבו קרוב לשני מיליארדי שקלים לסעיפי ביטחון בצה"ל ובמוסד, שעניינם תכנית הגרעין של אירן.

      מקורביו של אולמרט התגאו בזמן כהונתו וגם לאחריה כי "צה"ל ודגן (ראש המוסד מאיר דגן - י.מ.) קיבלו את כל מה שביקשו". דגן כזכור, מונה עוד בתקופתו של שרון להיות ה"פרויקטור", האחראי על סיכול תכנית הגרעין של אירן, ולצידו ותחתיו פעלו כל מי שיש להם נגיעה לנושא: המוסד, אמ"ן, הוועדה לאנרגיה אטומית ומשרד החוץ.

      אם כן, בכל הקשור להקצבת כספים לסיכול תכנית הגרעין של אירן בכלל אין הבדל רב בין אולמרט לנתניהו. ההבדל הוא כמובן בראש ובראשונה ברטוריקה. אולמרט המשיך את הקו של קודמו שרון שקבע כי על ישראל לשמור על פרופיל נמוך, להימצא ב"מדרון אחורי" ולהניח לקהילה הבינלאומית לפעול. ישראל בתקופתו של אולמרט סיפקה מידע מודיעיני, יזמה מהלכים דיפלומטיים ולפי פרסומים זרים ביצעה מבצעים חשאיים שכללו חיסול מדעני גרעין, החדרת וירוסים למערכות המחשב ומכירת ציוד פגום לאירן. ישראל עשתה רבות, אך שמרה על שתיקה. בתקופתו של נתניהו התרבה כמובן המלל והפטפטת חסרת מעצורים בנושא, כשהדברן הראשי הוא ראש הממשלה שמעצים את הפחדים בקרב הציבור הישראלי באמצעות דימוי שואה.

      נתניהו וברק ביקשו לגרום פרובוקציה?

      הבדל נוסף וחשוב בין אולמרט לנתניהו היה בקונספט. אולמרט סמך ידו על דגן והעדיף פעולה חשאית - מבצעים מיוחדים - לסיכול תכנית הגרעין של אירן. נתניהו וברק שמו את הדגש או לפחות יצרו את הרושם כי הם מעדיפם פעולה צבאית, ולשם כך הרבו באיומים כלפי אירן עדי כדי כך שבציבור ובקהילה הבינלאומית היתה תחושה ב-2012 שאו טו טו חיל האוויר מקבל את הפקודה לתקוף.

      כנראה שלכך - הכנות למהלכים צבאיים - כיוון אולמרט, כשדיבר על "הזיות הרפתקניות" של ממשלת נתניהו, וכך גם צריך לפרש את דבריו של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, כשדיבר על "המשיחים מקיסריה (נתניהו - י.מ.) ואקירוב (ברק - י.מ.)". באותו הקשר צריך להזכיר את הדיון במטה המוסד ב-2010 שאליו התייחס גם דיסקין. זה היה דיון שכינסו נתניהו עם ראשי מערכת המודיעין וצה"ל, שבו ביקשו לבצע "מחטף" ו"לדרוך את המערכת", וכל זאת בלי דיון בפורומים מחייבים של הקבינט המדיני-בטחוני ומליאת הממשלה. בתקשורת ובפרשנות המקובלת נהוג לחשוב שכוונת המושג "לדרוך את המערכת" היא להכניס את צה"ל לכוננות ולהגביר את מוכנותו לתקיפה אפשרית באירן, אך מקורות אחרים, גם מקרב משתתפי אותה ישיבה, סבורים כי אולי כוונתם של נתניהו וברק היתה אף הרפתקנית יותר. הם ביקשו לגרום פרובוקציה, לנקוט בצעדים שיביאו להסלמה במצב, שיגרו את אירן לצאת לפעולה צבאית ואולי אך לגרור בכך את ארצות הברית למלחמה שהיא אינה רוצה בה.

      חשאי בחמישי - טורים אחרונים
      הבלגן שהותיר בועז הרפז ביחידה המיוחדת
      לא רק נשק כימי: 'מאגר של 50 טונות אורניום בסוריה'
      הראיון של דיסקין מוכיח: גם אנחנו חיים בדמוקרטיה מטורפת