44.5% מהתלמידים פונים תמיד או לעיתים קרובות לאנציקלופדיה השיתופית המקוונת "ויקיפדיה" כאשר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם כך עולה מסקר "ללמוד עם טכנולוגיה" שנערך על ידי בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למנהל, בראשות ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית ובמימון Google ישראל. הסקר בוצע על ידי מכון המחקר "מדגם" והקיף יותר מ- 600 נשאלים בגילאי 12-17 מהמגזר היהודי (הלא חרדי) ומהמגזר הערבי. אוכלוסייה זו מייצגת כ- 644 אלף תלמידים, הלומדים בשנת תשע"ג בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
הסקר בחן את השילוב של עזרים טכנולוגיים בבתי הספר העל-יסודיים וכן בעת הלמידה בבית. מהסקר עולה עוד, כי תלמידים הלומדים במסגרות חילוניות נוהגים להשתמש בתדירות גבוהה בוויקיפדיה כאמצעי להכנת מטלות בהשוואה לתלמידים הלומדים במסגרות דתיות. אולם השימוש באנציקלופדיה המקוונת עלול להיות בעייתי כיוון שכ-51% מהתלמידים טוענים שלא לימדו אותם כיצד לזהות האם המידע שהם מצאו אמין ומדויק.
הסקר מצא גם פערים בשימוש בטכנולוגיה בין תלמידי המגזר הערבי ליהודי. כך למשל, שיעור התלמידים הערבים שדווח שמוריו לא מלמדים באמצעות שום אמצעי טכנולוגי גדול פי שניים משיעור התלמידים היהודים. תלמידים במגזר היהודי עושים שימוש בתדירות גבוהה יותר ובשיעורים גבוהים יותר בכל אמצעי עזר טכנולוגי בהשוואה לתלמידים ערבים. קיים פער של פי שניים, שלושה ואף ארבעה בהיקף השימוש בעזרים אלו במגזר היהודי לעומת הערבי. פערים אלו באים לידי ביטוי גם בהבדל מובהק בכמות העזרים שבשימוש: בעוד שבמגזר היהודי משתמשים בשלושה עזרים בממוצע, במגזר הערבי עומד מספר העזרים הממוצע על 1.3 בלבד. בעוד שרק לכ-6% מהתלמידים היהודים אין חשבון ברשת חברתית, בין 31% ל-53% (קיים שוני לפי קבוצת הגיל) מהתלמידים הערבים דיווחו כי אין להם חשבון כזה. הנתונים מתהפכים בכל הנוגע ללימוד אוריינות דיגיטלית: 79.2% מהתלמידים הערבים מדווחים כי המורים בבית הספר מלמדים אותם כיצד לחפש באינטרנט בעוד שרק 51.4% מהתלמידים היהודים דיווחו כי הם לומדים זאת. פער בין שני המגזרים קיים גם בשימוש ברשתות חברתיות.
שנה אחרי ההנחיה לאסור חברויות בין מורים ותלמידים בפייסבוק, מדווחים כשליש מהתלמידים היהודים כי הם חברים של מורה אחד או יותר ברשת החברתית הפופולרית. במגזר הערבי דיווחו 23.4% מהתלמידים כי הם חברים של שלושה מורים ויותר בפייסבוק. כ-70% מהתלמידים במגזר היהודי דיווחו כי הם לא חברים של אף מורה בפייסבוק לעומת כ-60% במגזר הערבי.
"קושי בשילוב הטכנולוגיות בפועל"
הסקר בחן גם כיצד המורים משתמשים בטכנולוגיות הללו בכיתה וכיצד הן מתקבלות. בכ-74% מהכיתות בישראל נעשה שימוש במצגת המוקרנת באמצעות מקרן. רק ב-31% מהכיתות משתמשים בלוח אינטראקטיבי ("לוח חכם"). כחמישית מכלל התלמידים בחינוך העל-יסודי טוענים כי האופן שבו המורים משתמשים באמצעים טכנולוגיים מסייע להם להבין את החומר "בצורה מועטה" או "בצורה מועטה מאוד". כשליש מציינים כי הדבר סייע להם "בצורה בינונית" וכ-40% "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד". יותר מ-70% מהתלמידים טענו שכל אחד מהאמצעים הטכנולוגיים שנבדקו עוזר "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" להבנת החומר הנלמד בכיתה. אולם נראה כי המורים לא משתמשים ביכולות האינטרנטיות של תלמידיהם מספיק כדי לעודד אותם ליצור תכנים דיגיטליים משלהם שקשורים לחומר השיעור: 80% מהתלמידים ציינו שמוריהם "אף פעם" לא מעודדים אותם ליצור ולהעלות לאינטרנט מידע ותוכן שקשור בשיעור.
ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית, בית הספר לתקשורת, המכללה למנהל, אמר כי מערכת החינוך בישראל מכירה בחשיבות ההטמעה והשימוש בטכנולוגיות הוראה מתקדמות בבתי הספר, אך הדגיש כי "ברור שיש קושי רב בשילוב הטכנולוגיות בפועל מזה שנים. נתוני ה-OECD לשנת 2009 מלמדים כי ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף בשיעור בתי הספר המחוברים לאינטרנט ובמקום האחרון מבין המדינות בהן מתאפשרת גישה בפועל לאינטרנט עבור התלמידים". לדבריו, הסקר מלמד רבות אודות חוסר מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי, הפער הדיגיטלי בין יהודים וערבים, ההשקעה בהוראת מיומנויות דיגיטליות והקשר בין מורים-תלמידים ברשת החברתית.
לקריאה נוספת:
משרד החינוך: גידול בלומדים במגמות הטכנולוגיות
משרד החינוך יפרסם את הישגי התלמידים במדעים
מיצ"ב ביש: הציונים חושפים את הקשיים בפריפריה
לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com