פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משרד החינוך יפרסם את הישגי התלמידים במדעים

      במסיבת עיתונאים שבה ישתתף השר גדעון סער, יחשוף המשרד נתוני מבחנים בינלאומיים במדעים, מתמטיקה וקריאה שבהם השתתפו תלמידי כיתות ד' ו-ח'. סער: "מודע לביקורת על המדדים"

      ישפרו את המיקום? משרד החינוך יפרסם הבוקר (שלישי) את נתוני המבחנים הבינלאומיים TIMSS ו-PIRLS של ארגון ה-IEA להערכת הישגים בחינוך. המבחנים בודקים את יכולותיהם של תלמידי כיתות ח' במדעים ובמתמטיקה וכן את יכולות תלמידי כיתות ד' באוריינות. בשעה 10:30 תתקיים מסיבת עיתונאים שבה יוכרזו התוצאות במעמד שר החינוך, גדעון סער, מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר ומנכ"לית ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה), פרופ' מיכל בלר.

      יום הראשון ללימודים בשער הנגב, אוגוסט 2012 (דייב בוימוביץ')
      בשנת 2007 הגיעו תלמידי כיתה ח' בישראל למקום ה-24 במתמטיקה. תלמידים ביום הראשון ללימודים, אוגוסט 2012 (צילום: דייב בוימוביץ’)

      בפעם האחרונה שנערכו מבחנים אלו, בשנת 2007, הגיעו תלמידי כיתות ח' בישראל למקום ה-24 במתמטיקה ולמקום ה-25 במדעים מתוך 49 מדינות שהשתתפו במחקר. הציון הממוצע של המדינות המשתתפות במתמטיקה עמד באותה שנה על 451 בעוד שבישראל עמד הציון על 463. במדעים היה הציון הממוצע בעולם 466, ובישראל הוא עמד על 468. בשנת 2003 הייתה ישראל במקום ה-19 במתמטיקה ובמקום ה-23 במדעים. במחקר PIRLS הקודם, ציון אוריינות הקריאה של כיתות ד' בישראל עמד על 512 ומיקם את ישראל במקום ה-27 מבין 40 המדינות שהשתתפו במחקר (ובמקום ה-31 מבין סך כל 45 המדינות והמחוזות).

      יום הראשון ללימודים בשער הנגב, אוגוסט 2012 (דייב בוימוביץ')
      במבחן האוריינות האחרון בקרב תלמידי כיתות ד', ישראל מוקמה במקום ה-27. תלמידים ביום הראשון ללימודים, אוגוסט 2012 (צילום: דייב בוימוביץ’)

      TIMSS הוא מחקר הבוחן את רמת השליטה של תלמידי כיתות ח' בתחומי המתמטיקה והמדעים, תוך התייחסות לתכנית הלימודים המיועדת, המופעלת והמושגת בכל אחת מהמדינות המשתתפות. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות ההתקדמות לאורך זמן בכל מדינה (השוואה בין השנים השונות שבהן מועבר המבחן), וכן השוואה בין המדינות המשתתפות. המחקר נערך אחת לארבע שנים, וישראל השתתפה בו בשנים 1995, 1999, 2003, 2007, ו-2011. בשנת 2011 נערך המחקר בכ-60 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל השתתפו במחקר כ-5,000 תלמידים שנדגמו באופן אקראי בכ-150 בתי ספר (כיתה בכל בית ספר).

      גם מחקר PIRLS הוא אחד ממחקרי ארגון ה-IEA. מחקר זה בודק אוריינות קריאה בקרב מדגם של תלמידי כיתות ד'. המחקר מתמקד בבחינת מיומנויות הבנת הנקרא, השגת יעדי קריאה, התנהגויות ועמדות כלפי קריאה, וזאת באמצעות שימוש במטלות קריאה המשקפות מגוון תהליכי קריאה ובשאלונים המופנים לתלמיד, להורה, למורה ולמנהל. המחקר בוחן את מגמות השינוי באוריינות שפתית לאורך השנים, בין מחקר אחד למשנהו, ונערך במחזוריות של אחת לחמש שנים. ישראל השתתפה במחקר זה בשנים 2001, 2006 ו-2011. בשנת 2011 נערך מחקר זה בכ-50 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל השתתפו במחקר כ-5,000 תלמידים שנדגמו באופן אקראי בכ-150 בתי ספר (כיתה בכל בית ספר).

      סער התייחס אמש לפרסום תוצאות המבחנים במהלך דברים שנשא בוועידה ליזמות בחינוך שנערכה בבת ים. "אנו נמצאים היום יום לפני פרסום תוצאות המבחנים הבינלאומיים שבוצעו בקדנציה הזו", אמר סער. "זהו אירוע חשוב בכל מדינה שמשתתפת במבחנים הללו. ועם זאת, יש סכנות שאני מזהה בשיח הציבורי של אנשים שממעיטים בערכה של המדידה. יש זרם בחברה ששולל את החשיבות של ממד ההערכה, המדידה, שבלעדיה אנחנו מקיימים מדיניות של בת יענה".

      לדבריו, "יש התנגדות למבחנים כתפיסה, למבחני המיצ"ב, למבחנים הבינלאומיים תוך ערעור הטיעון לפיהם הם מנבאים הצלחה או התקדמות בהישגי התלמידים וצמיחה כלכלית של המדינה. נכון שיש למדידה והערכה תופעות לוואי שליליות. אבל אסור שעל רקע תופעות אלה או אחרות נשפוך את התינוק עם המים". סער הוסיף כי "אי אפשר לנהל דבר שאינו מדיד. רק הצבה של יעדים מדידים בכל תחום יכולה להביא מערכת לשיפור, לשינוי".

      לקריאה נוספת
      מיצ"ב ביש: הציונים חושפים את הקשיים בפריפריה
      תוצאות בחינות המיצ"ב של כאלף בתי ספר נחשפו
      העליון: משרד החינוך חייב לפרסם את תוצאות המיצ"ב

      לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com