אחד הנושאים שאיתם נדרשו להתמודד בכירי הפרקליטות לפני ההחלטה על סגירת תיק החקירה המרכזי נגד שר החוץ אביגדור ליברמן היה זיכויו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בגין האישומים של קבלת דבר במרמה בפרשת ראשונטורס. עובדה זו הטילה צל כבד על האפשרות להעמיד לדין את ליברמן, שטיוטת כתב האישום נגדו יחסה לו עבירה זהה.
נגד ליברמן היה תלוי חשד לפיו שלשל לכיסו מיליוני דולרים, אף שכללי "ועדת אשר" אוסרים על אנשי ציבור לקבל כסף ממקור אחר בעודם מכהנים, וכן מחייבים אותם להודיע למבקר המדינה על הכנסותיהם.
אולמרט הואשם גם הוא בהפרת כללי הוועדה, אולם בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה שלו הפרת הכללים אינה מהווה עבירה פלילית. כבר למחרת הכרעת הדין במשפטו של אולמרט אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, כי בפרקליטות יבחנו האם הכרעת הדין בעניינו של אולמרט משליכה על כתב האישום בעניינו של שר החוץ.
ואכן, לאחר הכרעת הדין הכינה המחלקה הכלכלית בפרקליטות חוות דעת עדכנית, אשר התייחסה להשפעות של משפט אולמרט על תיק ליברמן. בפרקליטות, שערערה על הזיכויים במשפטו של אולמרט, הגיעו למסקנה כי בכל הנוגע לפרשנות המשפטית בנוגע לכללי "ועדת אשר", ההחלטה בעניין אולמרט אינה פוסלת הגשת כתב אישום נגד ליברמן. כלומר, אם היועץ היה מגיע למסקנה כי חומר הראיות מצדיק הגשת כתב אישום, ההכרעה בעניינו של אולמרט לא היתה משפיעה.
"אם ניתן היה להוכיח זיקת בעלים או שליטה של ליברמן בחברות, וכעולה מכך את זיקתו לכספים בהיקף של מיליוני שקלים שהתקבלו בהן בעת כהונתו כשר, תוך הפרת כללי ועדת אשר, הרי שבהתחשב בנסיבות המחמירות שליוו את הנושא, ובכללן יצירת מנגנון הסתרה ופוטנציאל ניגוד העניינים, ניתן היה לקבוע שהתנהגות זו מהווה עבירה של מרמה והפרת אמונים", כתב וינשטיין.