א', תלמיד כיתה ד' מהכפר ביר אל מכסור שבאזור שפרעם לא אהב ללמוד מתמטיקה. הוא לא הקשיב בשיעורים, והציונים שלו נעו בין 50 ל-60. יום אחד, הצטרף א' לקבוצת התגבור הקטנה של המורה מחמוד גדיר מבית הספר היסודי ג' בכפר. "בתוך ארבעה שבועות ראיתי את השינוי. בכל שבוע הוא נכנס יותר ויותר לתוך עולם חדש שהיה עד עכשיו זר לו", מספר המורה גדיר לוואלה! חדשות. "את הילד הזה לימדתי מכיתה א' עד כיתה ה'. במהלך סוף השבוע אני עובד בבית הספר במסגרת פרויקט פר"ח והצעתי ל-א' ולמספר ילדים נוספים להגיע לבית הספר במהלך סוף השבוע כדי שאסייע להם במקצוע המתמטיקה בו התקשו. אחרי ארבעה שבועות הרגשתי שהוא כבר ממש אוהב את הנושא. הרגשתי את ההתעניינות בשיעורי המתמטיקה וגם את האהבה לבית הספר באופן כללי. נדלק אצלו האור. הוא גם התחיל להגיע בזמן ללימודים, לא נעדר מבית הספר. הקבוצה עשתה לו 'סוויץ'' במוח על הנושא של מתמטיקה". גדיר סיפר בגאווה כי מציונים שמתחילים בספרה 6, עבר א' לציונים שמתחילים בספרה 8: "זה היה מרגש מאוד".
במסגרת הפרויקט, הקים גדיר שלוש קבוצות לימוד לכיתות ד'-ו' בנות 12 תלמידים כל אחת שפועלות בסופי השבוע. "התלמידים לומדים מתמטיקה בכיף ובהנאה. מדובר בתלמידים בעלי מוטיבציה בתחום, שהם חסרי ביטחון עצמי. הם אוהבים ללמוד, אבל יש להם פחד ממתמטיקה. אנחנו מעבירים את המתמטיקה באמצעות משחקים שונים. אנחנו עושים להם מבחנים ומגלים את התלמידים המתקשים. יש תלמידים שיש להם פחד ממתמטיקה ויש תלמידים שפשוט לא מתעניינים במקצוע". גדיר מספר כי יש הצלחות רבות בקבוצה, מה שיצר בעיה אחרת: הורים רבים מבקשים כעת להכניס את ילדיהם לקבוצות הקטנות, אולם גדיר מעדיף כי הן יישארו מצומצמות. "אנחנו רואים את התוצאות. מבחינתי, זה שתלמיד ביום החופש שלו מעדיף לשבת וללמוד במקום להיות בבית זו הצלחה".
גדיר לא לבד. בכנס של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות שהתקיים היום (ראשון) במוזיאון ישראל בירושלים השתתפו עשרות מורים-יזמים שהציגו את התכניות שביצעו בבתי הספר שלהם. בין שלל התכניות, ניתן למצוא מורים שהקימו גינה אותה טיפחו התלמידים, מורים שלקחו תחת חסותם תלמידים מתקשים וגם מורים שמצאו שיטות יצירתיות במיוחד להעביר את חומר הלימוד. בכנס שמעו המורים הרצאות מאנשי מקצוע, בהם גם מנכ"ל משרד החינוך לשעבר ד"ר שמעון שושני, ולאחר מכן התחלקו לקבוצות דיון קטנות בהן העלו את הקשיים והאתגרים הקיימים עם יוזמות אלו. מדריכי הקרן, חלקם מורים יזמים בעצמם, ניסו לסייע בפתרון הבעיות.
מורה אחד שמצא דרך מעניינת למשוך את תלמידיו למקצועות המדעים הוא המורה קובי טוך. טוך, שמלמד בבית הספר האנתרופוסופי "עודד" שבקיבוץ יודפת, החליט ללמד את תלמידיו את מקצוע הכימיה דרך הכנה של מוצרים בהם אנו משתמשים מידי יום כגון סבונים, לחם ויין. התלמידים הכינו את המוצרים בעצמם ולמדו על ההרכבים הכימים שלהם, וכך הגיעו בתהליך הפוך לנוסחאות והמספרים שנמצאים בספרי הכימיה. "הקמנו למעשה סדנת מזון כדרך ללמוד כימיה", מספר טוך. "זה אומר ללמוד כימיה דרך הידיים ולא דרך הראש. לא דרך נוסחאות ומספרים שמאוד מרתיעים ומפחידים, אלא ללמוד דרך עשייה. ללכת דווקא מהעבודה, מהחיים, אל המושגים ולא להיפך. בית הספר שלנו הוא בית ספר ניסויי וסדנאות המזון זה חלק מהניסוי של בית הספר. ילדים עומדים בתור כדי לעשות את הדברים האלה, הם מאוד נהנים ומאוד גאים במה שהם עשו בעצמם ואף מעריכים אחר כך את המוצרים הללו כשהם פוגשים אותם בבית". טוך סיפר עוד כי הסדנה מעודדת תלמידים רבים לפנות למקצועות המדעים, וכך רבים מבוגרי בית הספר מחליטים ללכת בכיוון זה.
"השיטה מעודדת את המורים לאבחן קשיים אצל המורים"
אולם היוזמות לא מסתכמות בהעצמתם של התלמידים רק בתחום הלימודי; בבית הספר מקווה ישראל בחולון למשל, החליטה המורה ד"ר שרי וייס מורה לביולוגיה ומנחה מוסמכת למיניות - להקים מרכז העצמה לבנות. אפרת הנדלסמן, שייצגה בכנס את וייס, סיפרה כי מדובר "במועדון לבנות שנקרא 'בת חיל' שכבר התחיל לקרום עור וגידים. יש לו חדר משופץ חלקית ויש שם ציוד, כאשר המטרה היא שתהיה שם פינה נעימה ומזמינה לבנות. זה חלק מתהליכים אחרים שקורים בבית הספר שהרעיון מאחוריהם הוא העצמה של בנות. זה חדר שמיועד לבנות ופועל בהפסקה הגדולה בכל יום וגם אחר הצהריים. מתקיימות בו הרצאות בנושא וצפייה מונחית בסרטים עם אוריינטציה מסוימת. זו פינה מיוחדת לבנות מתוך מחשבה שלפעמים בנות צריכות להיות עם עצמן בלי העין הבוחנת, המבקרת של הבנים. אציין כי זה בית ספר חילוני ואין הפרדה בין בנים לבנות וגם אין כוונה כזו, אבל לעתים נוכחות של בנות עם עצמן יכולה להעצים אותן. אנחנו יודעים שכשבנות מקבלות כוח, הן מצליחות בהרבה מאוד דברים. אלו דברים שיכולים להשפיע על הרכב תעודת הבגרות שלהן, על הבחירה שלהן ברמות גבוהות במתמטיקה, על הבחירה שלהן במקצועות מדעיים. התקווה היא שבת שיש לה יותר עוצמה לא תתייאש ותתמיד במקצועות מדעיים קשים כמו פיזיקה, למשל. כיוון שאנחנו מורות למדעים אנחנו רוצות לראות אותן שם ובעתיד גם בטכניון ובכל מיני מקומות שהבנות הן מיעוט בהם".
יוספה דאר, מנכ"לית הקרן ליוזמות חינוכיות, אמרה כי "הדגש במענקי הקרן הוא על יוזמות ופעילויות שנוצרו כמענה לבעיה שעלתה בכיתה, ועל אלו המציגים חידוש ופריצת דרך". לדבריה, "שיטה זו מעודדת את המורים לאבחן קשיים לימודיים או חברתיים בכיתות ולפתח יוזמות מקוריות שתכליתן לשפר את תהליכי הלמידה ולהגביר את הסקרנות ואת המוטיבציה בקרב התלמידים". מדי שנה מממנת הקרן עשרות יוזמות של מורים רבים בבתי ספר ברחבי הארץ בשיתוף עם משרד החינוך והיא ממומנת מתרומות של קרנות פילנטרופיות, בהן קרן ברכה.
לקריאה נוספת
דו"ח חדש: תלמידי ישראל לומדים יותר ויודעים פחות
המבקר: נשיא בר אילן התערב בבחירתו ומינה קרובים
כיתה הפוכה: לומדים בבית, מתרגלים בכיתה
לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com