שכלה את בנה, ותומכת במתמודד העבודה ששירת עימו

12 שנה אחרי ששכלה את בנה לירון, לוחם דובדבן, מסייעת פרי שרביט לחילי טרופר, אחד המפקדים שצמחו בדובדבן, להתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת. "מאמינים ביכולותיו"

אמיר בוחבוט
צילום: מור שאולי, עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ'

בשנת 2,000 פעלה יחידת דובדבן בכפר א-סירה א-שמלייה ללכידת המבוקש מספר אחת בגדה המערבית, פעיל חמאס מחמוד אבו הונוד. במהלך המבצע זיהו בטעות צלפי היחידה כוח של לוחמים כמחבלים ופתחו לעברם באש ממנה נהרגו שלושה לוחמים, בהם סמל הצוות לירון שרביט מבית חשמונאי. לא הרחק מהמבנה בו נהרג שרביט, עמד לוחם מהיחידה, חילי טרופר, שנזכר השבוע בלילה הנורא שזעזע את היחידה. "היה ירי ולאחר מכן שמעתי בקשר ממפקדים את מה שהתחולל שם. אחר כך ראיתי בשטח את הגופות מכוסות". בעקבות ממצאי התחקיר הראשוני הושעתה היחידה מפעילות ומפקד היחידה לימים, תא"ל מיקי אדלשטיין, מפקד אוגדת עזה, הגיש את התפטרותו לרמטכ"ל דאז, שאול מופז.

פרי שרביט, אמו של לירון, שמעה את הנקישות בדלת בשעה 5:30 לפנות בוקר. קצין העיר הגיע לבשר לה את הנורא מכל. "מצטערים. לירון נהרג בפעילות מבצעית". לאחר שעה וחצי ניגש אליה אחד הקצינים ואמר שסגן מפקד היחידה בדרכו לבית חשמונאי "כי הייתה טעות". דבריו עוררה בליבה תקווה ולכן שאלה "מה? לירון לא נהרג?". הקצין השיב לה: "הוא נהרג מאש כוחותינו". פרי לא חשה באותה רגע כעס ולא הפנתה כלפי מפקד היחידה ביקורת. היא בחרה לחבק את חבריו ומפקדיו של לירון. "חיבקתי את הצבא והיחידה כי הם היו הכל עבורו וידענו שזה יכול לקרות כשהוא הלך לקרבי. אפילו תמכתי באופן אישי במפקד היחידה", נזכרת פרי כשהיא מדפדפת באלבום האישי של לירון.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה
לפרי שרביט הוגש נייר, בו נכתב כי החום שהרעיפה על הלוחמים סייעה ליחידה להתאושש. ניסן, אחיו של לירון ז"ל וחבריו ליחידה (צילום: בן קלמר)

ביום ה-30 למותו אירחו לוחמי היחידה את בני משפחת שרביט ובתום הביקור ניגש אליה אחד הלוחמים והגיש לה פיסת נייר בה שיבח את הגישה של פרי וכתב כי בדרך שבה קיבלה את המוות של לירון והחום שהרעיפה על הלוחמים היא סייעה ליחידה להתאושש. "כן ירבו אימהות כמוך", כתב הלוחם והבטיח: "אנחנו עוד נפגש בהמשך".

הלוחם הזה היה חילי טרופר, שחש באותו זמן רצון עז להודות לפרי שרביט על התמיכה שהעניקה ליחידה ומאז דרכם לא התפצלה. "כל שישי וכל חג אנחנו מדברים. חילי איתנו בשמחות ובגיוסים של הילדים לצה"ל. גם לאחר הלידה הטבעית של ליאור בגיל 46, שנתיים אחרי האסון, הוא היה אתנו. חילי שותף להחלטות אצלנו בבית. הוא סייע לבתי שרון ללכת אחרי אחיה ליחידת דובדבן וביציאה שלה לקורס קצינים, כמו גם בגיוס של בני ניסן שהלך אחרי אחיו כלוחם לדובדבן למרות הקושי והחששות. גם אנחנו עם חילי תמיד בשמחות שלו. לא אשכח לעולם את הכבוד שהעניק לנו ביום חתונתו וגם בהולדת ארבעת ילדיו".

"כל שישי וכל חג אנחנו מדברים. חילי איתנו בשמחות ובגיוסים של הילדים לצה"ל". חילי טרופר ופרי שרביט (צילום: מערכת וואלה!)

עם שחרורו מצה"ל התגייס טרופר לפעילות חברתית כמדריך חבורות רחוב בירושלים ולאחר מכן להקמת עמותה למען אוכלוסיות קשות יום באמצעות חלוקת סלי מזון והקמת מרכזי למידה. לאחר מכן עסק בהקמת פרויקטים חברתיים, פעל במשך חמש שנים בתנועת "אחריי" וכיום הוא חבר הוועד המנהל של התנועה. טרופר התפרסם ברבים כמנהל תיכון ברנקו וייס ברמלה לאחר שהצליח, למרות גילו הצעיר, לסייע לבני נוער שנשרו ממערכות החינוך לקבל הזדמנות נוספת ולהצליח במסגרת חינוכית.

"היא מחלקת פלאיירים למעני, מסתובבת עם חולצות שלי"

בקיץ האחרון הוא התפטר מתפקידו והחליט להתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, ומאז פרי התגייסה למענו במלוא מובן המילה. "היא מחלקת פלאיירים למעני, מסתובבת עם חולצות שלי, ומתקשרת לפעילים. מחר היא תעמוד באחת הקלפיות. היא מלווה אותי כבר שנים ארוכות ומאז שהחלטתי להתמודד, היא מלווה אותי", סיפר טרופר.

"בקיץ האחרון הוא בא אליי הביתה ואמר לי 'אני רץ לפוליטיקה'", סיפרה פרי. "ישר קפצתי מהמקום ואמרתי לו: 'אחד כמוך אנחנו צריכים'. אני מכירה אותו כאדם. את האופי. כולם אוהבים ומעריכים אותו. אנחנו ליכודניקים ימניים אבל כולם יתגייסו בשבילו כי כולנו מאמינים ביכולות שלו. המדינה התברכה באדם כזה שאכפת לו מהחברה הישראלית. נתמוך בו ונסייע לו". טרופר שומע את פרי שרביט מפרגנת ומסמיק, אך כשהוא נשאל מדוע בחר לעזוב את החממה ברמלה וללכת אל הפוליטיקה הוא הופך לרציני ומשיב בחדות: "העבודה בחינוך - ניהול בית ספר - ועבודה עם נוער בפריפריה נותנת תחושה של משמעות אבל גם תסכול גדול, שמדובר בטיפה בים. לכן ההבנה היא שבשדה הפוליטי אפשר לשנות את הדברים בגדול. אפשר לבנות חברה שבה הילדים בה לא נופלים, שהקשישים מקבלים מענק כמו שצריך ושלכולם אכפת מהנכים. אפשר לעשות חברה כזו. כל היוזמות הקטנות הן טובות אך לא מספיקות ולכן אני רוצה להשפיע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully