פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ארה"ב: מדענים גילו גן שמנבא באיזו שעה אדם ימות

      החוקרים, שעמלו על פתרון לאלצהיימר ולפרקינסון, מצאו לפתע את התשובה לשאלה אם תמותו לפני ארוחת הצהריים או בסוף יום העבודה, אך מסייגים: לצערנו הוא לא מנבא גם את התאריך

      אף אחד לא רוצה למות, אבל אם זה גורלנו – למה לא להיערך לכך מראש? מדענים אמריקנים גילו לאחרונה קבוצת גנים שמסוגלים לאבחן באיזו שעה ביום הכי סביר שאדם ימות. החוקרים מקווים כעת שהתגלית, שצצה באופן מקרי למדי במהלך מחקר בנושא התפתחות המחלות אלצהיימר ופרקינסון, תסייע בעתיד לקבוע מתי חולים המועדים להתקפי לב או לשבץ צריכים ליטול את התרופות באופן היעיל ביותר, ובאילו שעות צריך צוות בית החולים להשגיח על המטופל בצורה קפדנית יותר.

      הממצא המפתיע נולד לאחר שהחוקרים בחנו את דפוסי השינה של 1,200 בני 65 הנמצאים במצב בריאותי תקין. אותם נבדקים עברו גם בדיקות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שנתיות. במוקד התגלית מולקולה בודדת, הנמצאת ליד גן ששמו "Period 1" , המצוי באחד משני הגרעינים המוחיים – אדנין או גנין.

      לכל אדם יש סיכוי של 36% להיות בעל הגן המצוי באדנין, 16% להיות בעל הגן המצוי בגנין, ו-48% לשאת בראשו את שניהם. הממצאים, שפורסמו בכתב העת "Annals of Neurology", הראו כי אנשים מהקבוצה הראשונה נוטים באופן טבעי להתעורר כשעה מוקדם יותר מאלה שבקבוצה השנייה. שעת ההתעוררות של אלה המשתייכים לקבוצה השלישית, כך עולה מהמחקר, נמצאת בדיוק באמצע.

      המחקר הראה גם כי בקבוצה הראשונה ובזו השלישית, נוטים אנשים למות לפני השעה 11:00 בבוקר, ואילו חברי הקבוצה השנייה ביקשו לחיות עוד מספר שעות, ונטו למות ממש לפני השעה 18:00 בערב.

      "ה'שעון הביולוגי' הפנימי מווסת היבטים רבים של הביולוגיה וההתנהגות האנושית", אמר אנדרו לים, ראש צוות החוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי "בית ישראל דקונס" בבוסטון, מסצ'וסטס. "בין היתר, הוא משפיע גם על התזמון הקריטי של אירועים כמו שבץ והתקף לב". קליפורד סאפר, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי, הוסיף כי "זהו גן שבאמת מנבא את השעה ביום שבה תמות. לצערנו, הוא לא מנבא גם את התאריך".

      לקריאה נוספת:
      נובל בכימיה: לחוקרים שפיענחו קבוצת קולטנים בתא
      רופאה ועשרה אנשי צוות באיכילוב נדבקו בשחפת
      האם נטילת כדור אופטלגין גרמה לפגיעה במח העצם?