פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נובל בכימיה: לחוקרים שפיענחו קבוצת קולטנים בתא

      האקדמיה המלכותית השבדית למדעים החליטה לעניק השנה את הפרס לשני חוקרים אמריקאים, אשר גילויים בנוגע לפעילות קולטנים בתאים תאפשר ייעול של תרופות והפחתת תופעות לוואי

      נובל בכימיה: לחוקרים שפיענחו קבוצת קולטנים בתא
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      שני מדענים אמריקאים זכו היום (רביעי) בפרס נובל לכימיה לשנת 2012. באקדמיה המלכותית השבדית למדעים הסבירו כי הפרס בשווי 1.2 מיליון דולרים הוענק לד"ר רוברט לפקוביץ', מהמכון הרפואי על שם האוורד היוז במרילנד, ולד"ר בריאן קובילקה, מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, בשל מחקר המראה כיצד תאים בגוף מגיבים לגירויים כמו פרץ של אדרנלין, המסייע בפיתוח של תרופות יעילות יותר.

      עוד הסבירו בוועדת הפרס כי השניים גילו את המנגנון הפנימי של קולטן המצומד לחלבון G, המכונה GPCR, ומהווה שער כניסה לתאים המגיבים למסרים כימיים. "כחצי מכל התרופות פועלות באמצעות קולטנים אלה, בהם חוסמי בטא, אנטי-היסטמינים, ומגוון סוגים של תרופות פסיכיאטריות", הסבירה הוועדה.

      לפקוביץ' סיפר במסיבת עיתונאים שהוא ישן בעת שהתקבלה הבשורה על זכייתו. "לא שמעתי את ההודעה. עליי להודות שאני משתמש באטמי אוזניים כשאני ישן, אז אשתי מרפקה אותי. וזה מה שהיה – הלם והפתעה מוחלטים".

      התחום של חיפוש אחר דרכים טובות יותר להשפיע על הקולטנים הללו, הינו תחום בו מתמקדות חברות תרופות וביוטכנולוגיה. סוון לידין, פרופסור לכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת לונד השבדית, ויו"ר הוועדה, הסביר כי מדובר בתגלית מפתח במחקר הרפואי. "הידיעה על איך הקולטנים נראים וכיצד הם פועלים תספק לנו את הכלים הדרושים על מנת לייצר תרופות טובות יותר, עם פחות תופעות לוואי", הסביר.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      השניים גילו את המנגנון הפנימי של קולטן המהווה שער כניסה לתאים המגיבים למסרים כימיים (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      בשנה שעברה, הזוכה בתחום הכימיה היה הפרופסור הישראלי מהטכניון, דן שכטמן. הוא זכה בפרס בשל מחקריו בתחום הגבישים הקווזיפריודים - "כמו-מחזוריים", במסגרתם גילה חלקיקים הנקראים "קוואזי-קריסטלים", אותם דימה שכטמן בעבר לפיסות מוזאיקה בגודל אטום המשכפלות עצמן באופן בלתי פוסק מבלי לחזור על אותו הדפוס לעולם. עד לגילוי המרעיש, הייתה קהילת הקריסטולוגרפיה בטוחה כי דפוסי הקריסטלים הם קבועים וחוזרים על עצמם.

      פרס הנובל לכימיה הינו הפרס השלישי שחולק השנה. אתמול הודיעה הוועדה כי הפרס בתחום הפיזיקה יוענק לשני מדענים שתרמו למחקר במכניקת הקוונטים. הוועדה הסבירה כי הצרפתי סרז' הרוש, יליד מרוקו בן 66 - ראש חוג בקולז' דה פראנס בפריז, והאמריקני דיוויד ווינלנד, בן 66, חוקר מהמכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה במרילנד, יקבלו את הפרס בשל תרומתם פורצת-הדרך בשדה אופטיקת החלקיקים. יום קודם התבשרו שיניה ימנאקה היפני וג'ון גורדון הבריטי על זכייתם בפרס נובל ברפואה, על שגילו לראשונה דרכים להפוך תאים בוגרים חזרה לתאי הגזע שקדמו להם, באמצעות שינוי גנטי.

      עוד בנושא:
      פרס נובל לפיזיקה - לפורצי דרך במכניקת הקוונטים
      פרס נובל לרפואה יוענק לשני חוקרי תאי גזע
      בשנה שעברה: הישראלי דן שכטמן זכה בפרס נובל לכימיה