פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הישראלי דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה

      הוועדה המעניקה מידי שנה את הפרס הודיעה כי שכטמן, פרופסור מוערך מהטכניון, הוא הזוכה בפרס היוקרתי. הפרס יוענק לשכטמן על מחקריו בתחום הגבישים הקווזיפריודים - "כמו-מחזוריים"

      הישראלי דן שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל לכימיה

      (צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאלי, קריינות: אביב אברמוביץ')

      הפרופ' הישראלי דן שכטמן הוכרז בצהריים (רביעי) כזוכה בפרס נובל לשנת 2011 על מחקרו בתחום הכימיה. הפרס הוענק לשכטמן, בן 70, על מחקריו בתחום הגבישים הקווזיפריודים - "כמו-מחזוריים". זו הפעם השלישית בה זוכה ישראלי בפרס נובל בכימיה. לפני שכטמן זכו בפרס גם הפרופ' עדה יונת וכן אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר. מלבד ההכרה והכבוד, יקבל שכטמן 1.45 מיליון דולר (10 מיליון קורונות שבדיות).

      "התקשרו משטוקהולם ושאלו אותי אם אני מתרגש, אמרתי להם שכן", אמר שכטמן בראיון לקול ישראל זמן קצר לאחר ההודעה על זכייתו. על המחקר הוא הסכים רק לומר כי "התגלית קשורה בסדר אטומי בתוך גביש".

      בנימוקי הזכייה של הוועדה פירטו יותר על המחקר. בהודעה מטעם הוועדה נכתב, כי "בבוקר 8 באפריל 1982, תמונה המנוגדת לחוקי הטבע הופיעה במיקרוסקופ האלקטרונים של פרופ' שכטמן. בכל חומר מוצק, האמינו כי אטומים דחוסים בתוך קריסטלים בתבניות סימטריות, תבניות שחזרו על עצמן. עבור מדענים, החזרה הזו נדרשת על מנת להשיג קריסטל. התמונה שנגלתה לשכטמן, עם זאת, הראתה כי האטומים בקריסטל שלו סודרו בצורה שלא ניתן לחזור עליה. תבנית כזאת נחשבה עד כה לבלתי אפשרית להשגה ממש כמו ליצור כדור פוטבול בשימוש במצולעים בעלי שש פינות בלבד (...) התגלית שלו הייתה שנויה במחלוקת. עם זאת, המאבק שלו אילץ לבסוף מדענים לשקול מחדש את התפיסה הבסיסית ביותר של החומר".

      לטענת הוועדה, שכטמן גילה חלקיקים הנקראים "קוואזי-קריסטלים", אותם דימה שכטמן בעבר לפיסות מוזאיקה בגודל אטום המשכפלות עצמן באופן בלתי פוסק מבלי לחזור על אותו הדפוס לעולם. עד לגילוי המרעיש, הייתה קהילת הקריסטולוגרפיה בטוחה כי דפוסי הקריסטלים הם קבועים וחוזרים על עצמם.

      חמישה זוכי נובל ישראלים בעשור

      שכטמן הוא פרופסור להנדסת חומרים בטכניון, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחבר האקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה. בעברו זכה שכטמן בפרסים על גילוייו בהם פרס רוטשילד להנדסה (1990), פרס ישראל לפיזיקה תשנ"ח, פרס וולף (1999), פרס אמינוף של האקדמיה השבדית למדעים (2000) ופרס אמ"ת (2002).

      לשכטמן תואר ראשון, שני ושלישי מהטכניון, בהנדסת חומרים. בשנים 2008-2003 היה חבר ועדת ההיגוי של "היוזמה למחקר יישומי בחינוך".

      בעשור האחרון בלבד זכו חמישה ישראלים בפרס היוקרתי. פרופ' עדה יונת זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009. בשנת 2002 זכה דניאל כהנמן בפרס הנובל לכלכלה. ב-2004 זכו אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר בפרס נובל לכימיה, ובשנת 2005 זכה ישראל אומן בפרס נובל לכלכלה. יצחק רבין ושמעון פרס זכו בפרס נובל לשלום בשנת 1994. מנחם בגין קיבל את הפרס בשנת 1978. ש"י עגנון זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1966.