נשיא המדינה לשעבר משה קצב הגיש לאחרונה בקשת חנינה, זאת לאחר שריצה בסך הכל עשרה חודשי מאסר מתוך שבע שנות מאסר שנגזרו עליו לאחר שהורשע באונס ובעבירות נוספות. קצב, שמרצה את עונשו בכלא מעשיהו העביר את הבקשה למשרד המשפטים. החנינה ניתנת על ידי נשיא המדינה לאחר שהיא נבחנת במשרד המשפטים וזוכה גם להמלצה וחתימה מצד שר המשפטים. בשלב זה כפי הנראה טרם החל בירור הבקשה. אחד התנאים המובילים למתן חנינה על פי רוב הוא הבעת חרטה וקבלת אחריות מצדו של האסיר. קצב הכחיש לאורך כל משפטו את המיוחס לו, ועל פי פרסום הבוקר (שני) ב"הארץ", גם בבקשה זו אין בקשת מחילה.
בחודש דצמבר אשתקד החל הנשיא לשעבר לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, אולם כבר בתחילת המאסר סירב ללבוש מדי אסיר כשבאה משפחתו לבקרו בכלא, יומיים לאחר שנכנס בשעריו. כשלושה חודשים לאחר תחילת ריצוי עונשו פגש קצב לראשונה את אשתו, גילה, לאחר שהגיע לפשרה עם רשויות שירות בתי הסוהר ולבש מעיל אסירים אולם לא את מדי האסיר המלאים. בחודש מרץ התעמת שוב הנשיא לשעבר עם שירות בתי הסוהר לאחר שסירב לתת דגימת DNA כחלק ממבצע של המשטרה לאיסוף דגימות מכל האסירים.
"פרשת קצב" החלה בחודש יולי 2006, אז נפגש קצב עם היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז והתלונן בפניו על ניסיון סחיטה כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו. לאחר שהנשיא השמיני הפך ממתלונן לחשוד בעבירות מין, החלה החקירה באזהרה של קצב, ובחודש אוקטובר 2006 המליצה המשטרה למזוז להגיש נגד קצב כתב אישום. כמה חודשים לאחר מכן פורסמה טיוטת כתב האישום נגד קצב, אולם קצב הכחיש את כל המיוחס לו. בחודש יוני 2007 נחתם הסדר הטיעון בין קצב לפרקליטות המדינה, אך בעת פתיחת משפטו בחודש אפריל 2008, הודיעו הפרקליטים כי קצב חזר בו מהסדר הטיעון.
בעקבות ההחלטה של קצב לחזור בו מהסדר הטיעון, גובש נגדו כתב אישום מחמיר שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש מרץ 2009. קצב כפר בהאשמות נגדו והכחיש לאורך כל משפטו קיום יחסי מין בינו לבין המתלוננות. בחודש דצמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את קצב בשתי עבירות אונס, עבירות מעשה מגונה ועבירות של הטרדה מינית. בחודש מרץ 2011 גזר בית המשפט על קצב שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי בסך 125 אלף שקלים לקורבנותיו.