פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלוא התקציב נוצל - נפגעי אלימות לא מקבלים סיוע

      נשים, ילדים ובני נוער שמתדפקים על דלתות מרכזי הסיוע נתקלים בסירוב, זאת לאחר שהמרכזים השונים ניצלו את התקציב לשנת 2012, טרם הסתיימה השנה. "מדובר בתופעה כלל ארצית"

      דווקא בימים בהם מקרי האלימות במשפחה מציפים את הכותרות, המרכזים למניעת אלימות במשפחה נאלצים להתמודד עם משבר תקציבי ולבחון קבלת כל פונה, בשל ניצול תקציב 2012 במלואו לפני תום השנה. זאת בשל פער בין התקציב שמקצה משרד הרווחה לנושא, לביקוש הגבוה בשטח.

      המרכזים, שמפעילות עמותות שונות בשירות משרד הרווחה והרשות המקומית, מתוקצבים על בסיס מספר משפחות מטופלות. בחודשים האחרונים, התבשרו מספר מרכזים ברחבי הארץ כי ניצלו את כל תקציבם לשנה הנוכחית, ולא יתוקצבו עבור מטופלים חדשים שייקלטו במרכז. משמעות הדבר היא שאנשים ומשפחות שיבקשו לקבל טיפול בבעיות בתחום האלימות במשפחה, שמם יתווסף לרשימות המתנה או שהם יתבקשו לשוב בשנה הבאה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ויצו מפעילה שלושה מרכזים למניעת אלימות ושני מקלטים לנשים מוכות (אילוסטרציה: ShutterStock)

      המרכז שמפעיה עמותת ויצ"ו בירושלים טיפל מחודש יולי - אז התקבלה הודעה על סיום התקציב - ועד היום ב-30 משפחות, כשנותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה. "כמי שבאה מרקע של ניהול מקלט לנשים מוכות, אני לא מכירה מצב בו אדם זקוק לסיוע ונתקל בסירוב, מתבקש להיכנס לרשימת המתנה או מטופל והמרכז לא מתוקצב על כך", אומרת רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו, המפעילה שלושה מרכזים למניעת אלימות ושני מקלטים לנשים מוכות. "מבירור שערכנו, הבנו שלא מדובר בבעיה מקומית - אלא כלל ארצית".

      בישראל פועלים למעלה מ-80 מרכזים למניעת אלימות, המופעלים על ידי משרד הרווחה, בשיתוף הרשויות המקומיות ועמותות שונות. כל אדם רשאי לפנות לקבלת טיפול במקום, כשרוב הטיפולים הינם טיפולים קבוצתיים, בהם לוקחים חלק יחידים או משפחות שלמות. הקבוצות יכולות להיות ייעודיות לנשים מבוגרות, לבני נוער, לילדים או לכל קבוצה אחרת בה יש צורך.

      "על משרד הרווחה להכיר בצורך הגבוה ולתת מענה בהתאם"

      ויצו סופגת את הפערים בתקציב, אך מרכזים רבים מופעלים על ידי עמותות המפעילות אותם על בסיס תקציב משרד הרווחה בלבד. ניתן לשער כי מרכזים אלה יערכו רשימות המתנה לטיפול - צעד בעייתי לכשעצמו. "רשימות המתנה לטיפול באלימות הן דבר קריטי", מסבירה מלכה גנחובסקי, מנהלת המרכז למניעת אלימות במשפחה של ויצו בירושלים. "מעגל אלימות יכול להוביל לרגיעה במערכת היחסים, אך מנגד הדחייה וההמתנה עלולות ליצור הסלמה כך שלא טוב ולא נכון ליצור רשימות המתנה. אדם שמתדפק על דלת מרכז צריך לקבל עזרה. על משרד הרווחה להכיר בצורך הגבוה ולתת מענה בהתאם".

      חשוב להדגיש כי גם אם מרכזים מסוימים יקבלו מטופלים נוספים על חשבונם, מי שייפגע מכך הם המטופלים הקיימים. זאת בשל העובדה כי תקני העובדים במרכזים נקבע על פי תקצוב משרד הרווחה, קרי על פי צפי המטופלים בשנה. המרכזים הוכיחו את יעילותם לא פעם, כשהנתונים מדברים על מניעת הסלמתה של האלימות ב-80% מהמקרים. "היכולת של המרכזים לעצור את האלימות בקהילה צריכה להיות מדיניות של מדינה, על מנת שלא נפגוש את האנשים האלה במקלטים לנשים מוכות או כילדים יתומים", אומרת נוימן. "כמות המטופלים במרכזים גדלה מידי שנה, מה שאומר שתופעת האלימות נרחבת ויש להיערך בהתאם".

      ממשרד הרווחה טרם נמסרה תגובה.

      לקריאה נוספת:
      כחלון: "עמותות הסיוע מרוויחות על חשבון נזקקים"
      משרד הרווחה: 20% מהמשפחות בישראל זקוקות לסיוע