פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קצין איסוף: הצצה למוחו של רמטכ"ל בזמן מלחמה

      עדויות ועדת אגרנט מראות שוב שללא מודיעין, צה"ל יהיה עיוור במלחמה הבאה. ברגע האמת, הרמטכ"ל עלול להידרש להתמודד עם מספר זירות, וגם לדעת לסיים את המערכה

      ברוח הימים שלפני יום הכיפורים וציון 39 שנים למלחמה הנוראית, אי אפשר שלא לשאול מה מתחולל בראשו של הרמטכ"ל בני גנץ, שעל כתפיו תהיה מונחת האחריות להכין את צה"ל למלחמה הבאה ולפקד עליו כדי להשיג ניצחון בכל הזירות. ברגע האמת, יורה הרמטכ"ל לעבור משגרה לחירום באופן מידי וכאות פתיחה ינחה לפתוח את מוצב הפיקוד העליון, "הבור", שממוקם עמוק מתחת לפני האדמה כדי לנהל את המערכות השונות, בזירות שונות, במקום הכי מוגן.

      ראש אגף המבצעים (אמ"ץ) היוצא, אלוף יעקב אייש, הותיר למחליפו, אלוף יואב הר אבן, מגירות עמוסות בתוכניות מבצעיות מעודכנות מאוד בתחום האיסוף, האש והתמרון ורעיונות למנגנוני סיום לזירות השונות. האתגר האמיתי של צה"ל יהיה להתמודד עם אפשרות בה פורצת מלחמה במספר זירות שונות, וכשמביטים על הטלטלה במזרח התיכון ברור כשמש שחוסר היציבות האזורי הוא אתגר משמעותי. הסכם השלום עם מצרים עבר לתקופת מבחן, הגבול הסורי שהיה השקט ביותר החל לעבור שינויים. העוגנים שהיו לישראל במשך עשרות שנים החלו להתפורר, ומול ישראל ניצבות מדינות במצב מורכב.

      עדויות ועדת אגרנט שנחשפו אתמול על ידי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מלמדות אותנו שוב ושוב שללא המודיעין יהיה צה"ל עיוור. הרמטכ"ל אוהב להמחיש את חשיבות המודיעין באמצעות פטיש ומסמר. לדברי גנץ, התקפה צבאית ללא מודיעין דומה לניסיון של אדם לתקוע מסמר בקיר ללא הכוונה. במצב שכזה הוא עלול להרוס קיר שלם ולא לתקוע את המסמר. לכן, מזהיר הרמטכ"ל את המפקדים במפגשים השונים ובקורסי ההכשרה שללא מודיעין איכותי ומדויק לא יידע צה"ל להפעיל את העוצמה הגדולה במזרח התיכון כדי להשמיד את המטרות השונות.

      שר הביטחון אהוד ברק עם הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בני גנץ בפורום מטכ"ל, פברואר 2011 (משרד הביטחון , אריאל חרמוני)
      לדברי גנץ, התקפה צבאית ללא מודיעין דומה לניסיון של אדם לתקוע מסמר בקיר ללא הכוונה (צילום: משרד היבטחון)

      צה"ל, שמתבסס על צבא סדיר קטן שייתן את המענה הראשוני לפרוץ המלחמה, יידרש לגייס במהירות יחידות מילואים שלמות תוך שעות ספורות ולאחר פרק זמן מסוים להעמיד אותן על קו הגבול במסגרת מוכנות להתקפה. זה יהיה נכון וטוב להאמין ששלב ראשון של המערכה יתנהל לפי התוכנית והגייסות נעים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו להם, אבל אם יהיו שיבושים ותקלות, כיצד תפעל התוכנית השנייה?

      המטה הכללי יידרש להתנסות באירועים שלא חווה מאז שנת 1973, כשצה"ל נדרש לאפשרות של מענה בגבול הצפון ובגבול הדרומי. המעטפת הכללית לניהול הלחימה תכלול צוותים לניהול שעון לחימה, פורום חשיבה, פורום תכנון, פורום בכירים שיחוו דעה על הפעילות של שאר הצוותים, עדכון רמטכ"ל בהתרחשויות בלילה וביום, הצגת תכניות מבצעיות של המפקדות השונות המפעילות כוחות ודיוני מטה כללי (יש לזכור כי במלחמת לבנון השנייה לא התקיים דיון מטכ"לי אחד א.ב). עקב האכילס של הפעילות בחזית יהיה תהליכים קריטיים רב זרועים, בהם ישולבו אגפים וחילות שונים. התוצר המשמעותי של יום שכזה היא פקודה מטכ"לית מאושרת על ידי רמטכ"ל, כשמעגלי החשיבה לימים הבאים יידרשו לטפל באירועים מידיים ואירועים ל-36 השעות הבאות.

      תרחישים אפשריים

      כשהרמטכ"ל מדבר על מלחמה בכמה זירות, למה הוא מתכוון? שבוע של לחימה יכול לכלול ירי רקטות וטילים מאסיבי מרצועת עזה, וכמענה לכך יוצא צה"ל לתמרון לעומק השטח. במרחבי סיני עשוי צה"ל להתמודד עם טרור של חוליות ג'יהאד עולמי והצבא יידרש לראשונה לבחון את הסכם השלום, והאם הוא מפר אותו באופן חלקי בתמיכה אמריקאית כדי להגן על היישובים הסמוכים הגדר.

      הגדה המערבית עשויה אף היא לבעור כתוצאה מאירועי הפרות סדר שיטופלו ביד קשה, יביאו להרוגים, וההלוויות יובילו להפרות סדר אלימות יותר וכתוצאה מכך לאובדן משילות זמני של הרשות הפלסטינית באזורים גדולים. חיזבאללה עלול לפתוח חזית נוספת באמצעות שיגורי רקטות וטילים שיחייבו את צה"ל לתמרן לעומק השטח בדרום ללבנון ולהגיע עד קו הליטאני, שם עיקר כוחו של הארגון. סוריה יכולה לאפשר משטחה ירי תלול מסלול שיחייב את צה"ל להגיב באש מדויקת ובתמרון כדי למנוע גל של טרור. הדילמה המרכזית בכל אחת מהזירות היא מהו ההישג הנדרש מהכוחות, כשברקע מעוניינים בצה"ל לקצר את המלחמות ולהגיע להסדרה נוחה בהובלת הדרג המדיני.

      זירת המלחמה הפכה לרגישה ביותר, עוצמות האש שיפעיל צה"ל גדלו בצורה משמעותית, אך סדר הכוחות נותר כפי שהיה בעשור האחרון. הוא מחייב את צה"ל לתמרן לעומק שטח האויב כדי להכריע ולהביא לשינוי מהיר תוך כדי פגיעה בהתעצמות הצבאית, שיאפשר לדרג המדיני לקדם הסדרה מול האויב.

      גבי אשכנזי נואם בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2012 (דרור עינב)
      "המודיעין יעשה את ההבדל". אשכנזי (צילום: דרור עינב)

      ראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, מדבר רבות בשיחות עם מפקדים על כך שהאש של צה"ל תידרש לפעול בו זמנית בכל הממדים מאחר שתידרש פעולה עמוקה ורחבה, שתכלול מספר זירות במקביל, כאשר הצבא מגיע מלכתחילה למערכה כשהוא מוגבל בזמן. השאלה הבאה שתרחף מעל ראשו של הרמטכ"ל היא איך מסיימים מערכה בשבוע, כשכל המעורבים מבינים שאין טעם להמשיך בעימות מול צה"ל. כאן שוב חוזר ועולה המודיעין כבסיס לכל התוכנית האופרטיביות. כדי להיות ערוך ומוכן גם להפתעה, אם תבוא, נדרש מודיעין יציב, רחב ואיכותי.

      הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, התייחס לסוגייה בכנס במכון "פישר" בהרצליה לפני כשבועיים, במסגרת יום עיון על תהליך קבלת החלטות. "כשמבקשים ממני לדבר על האיום העתידי אני חושב שהמודיעין יעשה את ההבדל. סוג האויב שעומד מולנו מחייב איסוף מודיעין גם בזמן אמיתי. לצה"ל יש את הכוח הכי קטלני במזרח התיכון. לא רק מהאוויר אלא גם מהיבשה. המערכה הבאה תהיה מורכבת וזה נכון לא רק מול חמאס אלא גם מול חיזבאללה. במעמד ההחלפה בתפקיד הרמטכ"ל עם בני גנץ בחרתי לתת לו את 'ספר המטרות' שמכיל את בנק המטרות של צה"ל. בחרתי את זה ולא תגים בגלל החשיבות. אם נגיע מוכנים למלחמה כשאנחנו יודעים לחשוף את הסודות של האויב שהולך ונעלם עם תוכניות אש מסודרות, נוכל לפגוע בו בצורה מאוד קשה. המודיעין הוא בסיס כי בסוף הוא מתורגם לתכניות תקיפה".

      הדילמות החדשות-ישנות של הרמטכ"ל

      אחד המבחנים האמיתיים למודיעין לא יהיה רק באיסוף המודיעין למטרות, אלא בעיקר לפענח את רגע פתיחת המלחמה. אגף המודיעין עסוק כל העת בשאלה מה הם הסימנים המעידים על מלחמה, בניגוד למלחמות העבר (במלחמת יום הכיפורים אף סעיף מתוך 14 הסימנים המעידים שנקבעו לפני שפרצה לא התקיים על ידי המצרים והיה מי שהעריך שהמסמך הגיע לידי האויב. א.ב). כל תפישת הסימנים המעידים ההיסטורית כבר לא רלוונטית כי האויב שינה את צורתו, הסתתר ונטמע באוכלוסייה, ולכן ברור לרמטכ"ל כי יכולת ההתראה של צה"ל התקצרה משמעותית. בשל כך על הצבא להיות ערוך למעבר משגרה לחירום במהירות גבוהה, כפי שבוצע השבוע בתרגיל לחיל התותחנים, כשמרבית היחידות נדרשו להגיע לרמת הגולן תוך פרק זמן של שעות ספורות על מנת לתקוף מטרות.

      מנגנוני הסיום שהורגלנו אליהם במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון השנייה ובעופרת יצוקה הולכים ומטשטשים. קשר הדוק בין הדרג המדיני לדרג הצבאי תוך דיאלוג פתוח, כנה ומתמשך עשוי לצמצם טעויות קיצוניות. נשאלות שאלות נוספות עליהן יידרש הרמטכ"ל להשיב ברגע האמת: מהו ניצחון? כיצד הוא נראה? האם ניתן להשיג הכרעה? מה הוא הישג נדרש וכשמדברים על מגננה מתכוונים לממד האווירי או ליבשתי? האם מרכיב ההרתעה של צה"ל השתפר? איך מודדים את זה ומה באמת עשויה נפילת עשרות אלפי רקטות לעשות לחברה בישראל? על צה"ל להיערך לתרחיש פי עשר יותר קשה במספר הרקטות ובהיקף הנפגעים מזה שחווה במלחמת לבנון השנייה. בנקודה קריטית זו נשאלת השאלה מה תהיה גם תשובת הרמטכ"ל לשאלה היכן להציב את סוללות כיפות הברזל. האם להגן על בסיסים או על ערים גדולות?

      ב-18 באוקטובר 1951, בשיחה עם המטה הכללי של צה"ל, התייחס דוד בן גוריון לחוסר היציבות במזרח התיכון, לרציחות מנהיגים ולשליטים שמעמדם לא בטוח ואמר: "מצב זה במזרח, הצופן בתוכו סכנות חמורות ואפשרויות שונות, מחייב אותנו לערות מיוחדת ולכושר ויוזמה. עלינו להימנע מבהלה יתרה, מעצבנות המעוורת עיני חכמים ומהרפתקנות קל דעת. יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש מאבד את עולמו בשעה אחת. דבר זה נכון גם לגבי עם שלם. במצב זה של זעזועים, חליפות, הפיכות וחוסר כל יציבות - אסור לנו להיגרר אחרי מאורעות ולהסתבך במעשים שיכבלו חופש לפעולתנו. יותר מבכל זמן אנו מצווים עכשיו על הגברת כוננותנו ושמירה על כושר יזמתנו, כי גם בשטח היחסים הבינלאומיים נדרשות מאתנו, משמעת, גבורה ויזמה". 61 שנים חלפו וכאילו שום דבר לא השתנה.

      לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.co.il

      קצין איסוף - טורים אחרונים
      מי הקצין הראשון שישלם על פרשת הרפז?
      מדוע ברק הסכים לקדם קצינה המקורבת לאשכנזי?
      השיחה שאהוד ברק מחכה לה