ועדת השרים לענייני התיישבות דורשת מהפרקליטות לבקש מבית המשפט העליון הארכה של 90 ימים במועד הפינוי של 11 מבנים במאחז מגרון, המצויים על אחת החלקות שהמתנחלים טוענים שרכשו כך עולה מדיון שנערך היום (שלישי) בוועדה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. אולם במקביל, הפנימו חברי הוועדה כי מרבית המבנים במאחז הבלתי-חוקי יפונו.
במהלך הדיון שנערך היום חזרו בהם השרים מדרישתם להשאיר את כל 17 המשפחות במאחז, לאחר ששוכנעו כי אין כל אפשרות משפטית להישאר בכל שלוש החלקות שנרכשו לכאורה. עם זאת, לבסוף דרשו השרים מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלאס, שהופיע בדיון, להודיע לבג"ץ כי יש להשאיר 11 מבנים ואת המתגוררים בהם למשך 90 ימים נוספים. העמדה דורשת את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.
בדיון הוצגו שלוש החלקות אותן טוענים המתנחלים כי רכשו כדין. אחת החלקות, המכונה חלקה 2, הינה שטח אשר סביבו שטחים פלסטיניים פרטיים, ומכאן שלא יתאפשר "להלבין" את המבנים במקום, שכן כל דרך אל הבתים בחלקות ידרוש מעבר דרך השטחים הפרטיים. לאור זאת, לא מתכוונת הפרקליטות לתמוך בהשארת המבנים הקיימים כעת במקום, וגם שרי הוועדה השתכנעו בעניין. חלקה אחרת, המכונה חלקה 23, נקנתה רק מאחד מארבעת בעליה הפלסטינים, כלומר רבע חלקה. אלא שהחוק הישראלי קובע כי לא ניתן לרכוש חלק מוגדר בחלקה ומכיוון שכך, המתנחלים אינם יכולים להמשיך ולהתגורר ברבע מהשטח, שכן לא ברור על איזה רבע מדובר. כל השרים השתכנעו מעמדת המשפטנים בעניין חלקה זו, למעט השר דניאל הרשקוביץ. האחרון עמד על כך שעמדת ועדת השרים, לפיה יש לאפשר הישארות המבנים המצויים על רבע מהחלקה, תישאר בעינה.
הפינוי המתוכנן: עד ה-28 באוגוסט
לאור זאת, החלקה השלישית שנותרה במחלוקת היא חלקה מספר 10, עליה מצויים 11 מבנים בהם מתגוררות תשע משפחות. במהלך הדיון נודע כי היועץ המשפטי לממשלה מסכים לכך שהמבנים שבמקום לא ייהרסו, אולם עומד על הדרישה לפנות את המתנחלים מהמקום. מעבר לכך טוענים בפרקליטות כי בדומה לחלקה הראשונה, גם זו מוקפת שטחים פלסטיניים פרטיים אשר אינם מאפשרים גישה למקום. השר משה בוגי יעלון סתר את הדברים וטען כי קיימת דרך אל החלקה, דרך שהוא עצמו כאלוף פיקוד מרכז לשעבר נסע בה. לאור זאת, דרשו השרים כי הפרקליטות תודיע לבג"ץ על הסכמתה להותיר את המבנים ואת המשפחות המתגוררות ב-11 המבנים במקום ל-90 יום נוספים, אז תבחן שוב מעמד הקרקע והדרך להכשיר את המקום.
דובר מגרון, איתי חמו, הגיב להחלטה ואמר כי "ההתפלספות המיותרת של פקידי הפרקליטות מוכיחה שוב ושוב שני דברים ברורים: הראשון, הוא שהרכישות שביצענו הן טובות ואמינות. השני, הוא שהמניע של אנשי פרקליטות המדינה בסוגיית מגרון הוא תאוות הרס ולא בקשת צדק".
הרכב שופטי בג"ץ, ובראשו נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, החליט לפני מספר שבועות לקבל את עמדת המדינה, והורה לדחות את פינוי המאחז הבלתי-חוקי, שנבנה על קרקע פרטית של פלסטינים, עד ל-28 באוגוסט - וזאת למרות הוראתו המקורית לבצע את הפינוי עד הראשון לחודש. המדינה ביקשה לדחות את פינוי המאחז עד אחרי חודש הרמדאן, בשל החשש שהמתנחלים יבצעו פעולות נקם בפלסטינים במסגדים בעת החג, ואלה יעוררו תגובה נזעמת במיוחד בצד הפלסטיני. בנוסף, הסבירו השופטים את החלטתם בכך שאתר המגורים החלופי למתנחלים עוד לא מוכן לקליטתם, והורו על הדחייה עד ל-21 לחודש. בהמשך, הוחלט לדחות את הפינוי עד ל-28 באוגוסט, הפעם לבקשת העותרים.
עוד על פינוי מגרון
עוד פרטי ידון בפינוי מגרון במקום הפרקליטות?
הפרקליטות לתושבי מגרון: התפנו עד לדיון בבגץ
שוב: פינוי מגרון יידחה, הפעם דווקא בגלל העותרים