המתיחות בין פרקליטות המדינה לבין הממשלה גוברת בעניין מגרון: נציגי הפרקליטות דורשים מתושבי המאחז לפנות את כל המבנים שאינם נמצאים על האדמות שלגביהן נטען כי נרכשו כדין, אחרת לא יתמכו בעמדתם להישאר במאחז. זאת על אף שהדיון על פינוי המאחז נדחה עד ל-28 באוגוסט.
המתנחלים דרשו מפרקליטות המדינה לתמוך בעמדתם להישאר במקום, וזכו לגיבוי מוחלט של ועדת השרים לענייני התיישבות בראשות ראש הממשלה. אם זאת, לקראת הגשת עמדת המדינה בעניין, דורשים אנשי הפרקליטות מתושבי מגרון שאינם מתגוררים בחלקות שנרכשו לכאורה, להתפנות עד למועד הדיון בבג"ץ. לתושבי מגרון המפונים הוקם אתר חלופי בגבעת היקב הסמוכה בעלות של למעלה מ-55 מיליון שקלים. כזכור, בג"ץ דחה את פינוי המאחז מהתאריך המקורי, 1 באוגוסט, לאחר ש-17 משפחות עתרו בטענה כי רכשו את החלקות עליהן בנויים בתיהם, ודחייה נוספת אושרה לאור בקשה מצד העותרים, בשל אילוצי לוח זמנים.
באחרונה דן בנושא מזכיר הממשלה, צבי האוזר, עם נציגי המתנחלים, ואמר להם כי המדינה תתקשה לתמוך בדרישתם, לאור העובדה כי 30 המשפחות המתגוררות בחלקות שאין לגביהם מחלוקת משפטית מסרבות להתפנות. מנגד, טוענים המתנחלים כי לאור החלטת בג"ץ לדחות את הפינוי, אין מקום לדרישה שכזו עד להחלטה סופית של בג"ץ בנושא. בנוסף לכך, נטען כי מכיוון שעתירת "שלום עכשיו" נגעה רק לחלק מהחלקות, בפועל נותרו רק חמישה מבנים הנמצאים במחלוקת.
המתיחות בין אנשי פרקליטות המדינה, ובהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלאס, לבין שרי הממשלה צפויה להגיע לשיאה ביום שלישי, כאשר תתכנס ועדת השרים לענייני התיישבות, ותדון בתשובת המדינה לעתירת המתנחלים. השרים דורשים מהפרקליטות להודיע כי המדינה תתמוך בבקשת המתנחלים להישאר בחלקות, אם אכן יוכח שנרכשו כדין. אך בפרקליטות נטען כי גם אם רכישת הקרקעות תוכח כחוקית, לא תהיה דרך להכשיר בדיעבד את המאחז, שכן כל הקרקעות מסביב לחלקות הן פלסטיניות פרטיות. בנוסף לכך, לעסקה שבוצעה לא ניתן כל היתר משר הביטחון, כפי שדורש החוק ביהודה ושומרון.
בעקבות המתיחות, גוברים הקולות בממשלה לבחון את האפשרות לבקש מאנשי הפרקליטות שלא לייצג את עמדת המדינה בעניין בבג"ץ, אלא שעורך דין פרטי יציג את עמדת ועדת השרים. עניין זה צפוי לעלות לדיון בישיבה ביום שלישי, ותמיכת ראש הממשלה בעמדת ועדת השרים צפויה להוות מכה קשה לפרקליט המדינה ואנשיו.