שליחותו של הממונה מטעם בג"ץ

לא יבשה הדיו על הפסיקה האומללה של בית הדין המחוזי בפרשת אולמרט, והנה תוצר יצירתי חדש של מערכת הצדק: "ממונה מטעם בג"ץ". הזוכה המאושרת היא השוטרת אירינה גורוחוד, שנחטפה במאי 2008 מתוך תחנת משטרה על ידי העבריין אייל פרץ, לאחר שהתירה את האזיקים שהיו על ידיו. הוא השתלט על נשקה ונמלט מתחנת המשטרה בניידת, כשגורוחוד עמו, ונורה למוות לאחר מרדף, שבמהלכו נפצעה גם היא.

בעקבות החטיפה הוקמה ועדת חקירה פנימית של המשטרה, שהמליצה לפטר את גורוחוד, אולם היא עתרה לבית הדין נגד ההחלטה. בג"ץ בהרכב של שלוש שופטות מתח ביקורת קשה על המשטרה בגין פיטוריה. "את האישה פיטרתם ואת כל הגברים השארתם", נזפה השופטת ביניש במשטרה. אמנם בית המשפט העליון מודה שהיו מחדלים בפעולותיה, אולם מדוע רק היא נענשה קבל בית המשפט. היכן השאר?

תחקיר שערך צוות משטרה בלתי תלוי מצא: אקדחה של השוטרת לא היה מאובטח, בניגוד חמור לנהלים, זאת על דעת עצמה וללא גיבוי; היא התירה את אזיקיו של העצור, שוב בניגוד מוחלט לנהלים; התנהגותה לא הלמה את המצופה מגורם העוסק באכיפת חוק ועוד כהנה וכהנה. הסוף הטרגי היה במותו של העציר אחרי מרדף שסיכן חיי אזרחים ושוטרים כאחד.

הוועדה המקצועית שבחנה את הנושא לעומקו קבעה שאין מקומה של השוטרת בשירות המשטרה. שוטרת המייצגת את החוק אמורה להקפיד על נהלים ובעיקר לפעול בקור רוח ולחתור לנטרול האיום, אך גורוחוד פעלה בקלות דעת רשלנות, ובעיקר חסר היה לה אותו חלקיק אלוהי קטן המכונה קור רוח ושיקול דעת שאנו כאזרחים מצפים שיהיה לכל שוטר מיומן, ועל כן הוחלט לסיים תפקידה.

אין גם ספק שלמעביד קיימת זכות סטטוטורית בסיסית לפטר עובד שסרח וכשל. במיוחד בנסיבות שתוצאותיהן טרגיות ויכלו להימנע לו השוטרת הייתה פועלת על פי הנוהל ורוח המשטרה. אולם לא כך סבור בג"ץ. הדרך ללמד את המשטרה לקח לפיו אין "להסתפק בש.ג." ולהטיל אחריות גם על מפקדיה הנה באמצעות ביטול פיטוריה והחזרתה בכוח לתפקידה בניגוד לרצון המשטרה ולהשית עלינו האזרחים משלמי המסים את הפיצוי המגיע לה - 160 אלף שקל וחמור מזאת, שוב להפקיד את בטחוננו בידי שוטרת שכשלה ערכית.

אותו בג"ץ בדיוק, שבקול תרועה רמה הפשיט את מדיו של השוטר שחר מזרחי, החמיר בעונשו ושלחו למאסר ממושך, לאחר שחירף נפשו בגין חתירתו למגע, הפעיל שיקול דעת מוטעה תחת לחץ שהסתיים במותו של גנב המכונית שניסה לדרסו. בג"ץ קבע כי מזרחי יסולק מהמשטרה. אין חולק על כך שהיה מקום להעניש גם את הממונים שכשלו, ועל המשטרה מוטלת האחריות לתת מענה לכך. אני משוכנע כי לו בג"ץ היה מעיר אפילו ברמז ומביע את חוסר שביעות רצונו מהטיפול המשטרתי, הייתה המשטרה מזדרזת ובודקת גם את אחריותם של האחרים. במקום זאת בחר בג"ץ לעשות " נו נו נו" למשטרה במתן עונש קולקטיבי לאזרחי המדינה. להעניש את כולנו? למה? מה חטאנו? היכן התבונה ושיקול הדעת של הערכאה המשפטית העליונה.

לקריאה נוספת:
בג"ץ קבע דיון דחוף בשל העתירות נגד הריסת מגרון
דו"ח המבקר על השריפה בכרמל: מה יעשה בג"ץ?
האופוזיציה תעתור לבג"ץ: אין לנו ייצוג הולם